3941 / (הושע ב,ט) / ורדפה פורקציי"ר / porchacier / לרדוף

3942 / (הושע ב,טז) / אנכי מפתיה אטריירי"י / atreirei / אמשוך בדפוסים קוראים: לוזניי"ר lozanjier ("להחניף, להטעות").

3943 / (הושע ג,ב) / סחורה ברגייני"א / bargeinie / קניין, מיקוח

3944 / (הושע ג,ה) / ופחדו א"י אינשפירירונ"ט / inspireront e / וינשפו במובן "ירוצו עד כלות הנשימה". הלעז, החסר בדפוסים, נקרא באחד מכתבי-היד איינשיפירונ"ט ונראה לי, שהשערתי עולה על השערת ברנדין eyspondront ("וידרבנו"). בשלושה כתבי-יד אחרים יש גרסאות, שאפשר לפענח אינשירונ"ט aineront ("ידאגו, יחרדו"), גם זה בניגוד לדעת ברנדין. בסוף פענוח הלעז הנ"ל, כתוב אצל בנרדין: et deux lignes apres [ושתי שורות אחר-כך] (וירא מפניו) רקנוייש"ט… reconuyst [כלומר: "הכיר"]". הגרסה הזאת נלקחה מכתב-יד שאבד, ואי-אפשר לברר את פירוש התוספת הזאת, הנראית בעיניי סתומה לגמרי.

3945 / (הושע ד,יג) / אלון קישנ"א / chesne / אלון

3946 / (הושע ד,יג) / דה"מ אלון גלנ"ט / glant / בלוט

3947 / (הושע ד,יג) / אלה אולמ"א / olme / מיש

3948 / (הושע ד,יד) / ילבט דילשי"ר / delaser / להתעייף

3949 / (הושע ו,ט) / (חכי)[חכים] אימדור"ש / aimdors / דייגים בחכה כך מסתבר, אך בפסוק נראה יותר, ש"חכים" הם כלי-הדייג. ואולי אפשר לראות במלה מונח מקצועי, המציין את מערכת החכות של הדייג.

3950 / (הושע ו,יא) / שבות אינויישדור"א / enweisdure / הוללות לשון "שובב, משובה". בלעז זה ובקודם יש עיצור לפני ה – d בלי תנועת מעבר, כפי הנראה מפני שה – d בלי תנועת מעבר, כפי הנראה מפני שה – d הייתה כבר פחות או יותר נאלמת.

3951 / (הושע ח,ט) / התנו אינדרגונירינ"ט / endragonerent / נהגו כמו תנינים לפי פירוש זה בני ישראל הנואפים נדמו לתנינים (dragons), ההולכים שולל אחרי תאוותינם, ר' לעיל מס' 3605.

3952 / (הושע י,ז) / קצף אישקומ"א / escume / קצף

3953 / (הושע י,יא) / מלמדה פורפוינט"א / porpointe / דקורה בהרבה דקירות

3954 / (הושע י,יא) / מלמד אגוילו"ן / aguilon / מַלמד, דרבן

3955 / (הושע יג,יג) / משבר שיל"א / sele / מושב

3956 / (הושע יד,א) / תאשם אי"ד איר"ט אינקולפיד"א / ed ert enclpede / ותהיה מואשמת חסר בדפוסים. מלת החיבור ed, הנמצאת רק בכתב-יד אחד, מיותרת, אלא אם כן הייתה לפני הפרשן גרסה "ותאשם".