3206 / (במדבר ב,יז) / על ידו אי"ן שו"ן איש"א / en son aise / ברווחתו התרגום המוצע מתאים למשמעות המלה aise בצרפתית של היום. רש"י כפי הנראה הרגיש במשמעות זו: היא נובעת ממקור המלה (לטינית adjacens, "המונח ליד"), אבל המלה עברה לציין את כל החלל הנמצא בצד האדם, שידו מגעת אליו, ומכאן את יכולתו לנוע בתוכו בחופשיות. לכן רש"י משתמש בפירושו בביטויים: "מקומו", "רוח של צדו", "סמוכה לו לכל הושטת ידו".

3207 / (במדבר ד,ט) / (נרתיה)[נרות] לוצי"ש / loces / מנורות כפי שרש"י מדגיש בשמות לה,יד מדובר כאן בכלי הקיבול של השמן (ראה לעיל מס' 3144 וכן מס' 3151).

3208 / (במדבר ד,יד) / יעים ודי"ל / wadil / יעה, מגרפה ר' תיאורים נוספים של הכלי ברש"י על שמות כז,ג ועל חגיגה כ. (אה"ל מס' 1093).

3209 / (במדבר ו,כג) / אמור דישנ"ט / disant / באמרכם כמו בהרבה מקומות אחרים, רש"י מבחין הבחנה חמורה בין הציווי הרגיל לבין צורת המקור, כמו כאן, שמסבירים אותה בדרך כלל כציווי חגיגי ומוחלט. אולם תרגומו הקבוע של צורה זו בפועל בעל סיומת –ant’, וכן פירושו "לשון הווה" (למשל דברים א,טז) אינם מאשרים דעה זו. השערתי היא, שרש"י רואה בצורות אלה מה שקוראים בדקדוק הצרפתי gerondif. כלומר פעולה משנית המלווה פעולה עיקרית ("בעשותו"). כך "זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד", משמעו: "בזכרך את יום השבת… תעבוד" וזה מה שאמרו חז"ל, שהמצווה "זכור" שייכת לכל ימי השבוע. וגם כאן: "כה תברכו את בני ישראל אמור [היינו: באמרכם] להם"

3210 / (במדבר ח,ד) / מקשה בטידי"ץ / batediz / מיועד להקשה תיאור עיבוד המתכת לעשיית המנורה, בלי כל חיבור והרכבה, אלא בעיצוב עשת הזהב במכות קורנס (ולפי חז"ל אף בחיתוך החומר העודף).

3211 / (במדבר יא,ה) / קשאיםף קוקומברי"ש / cocombres / קישואי גינה (בלשון הדיבור: מלפפונים)

3212 / (במדבר יא,ה) / אבטחים בודיקי"ש / bodekes / אבטיחים כפי שציינתי (אה"ל מס' 1396) המלה הצרפתית והמלה העברית שייכות לאותו מקור.

3213 / (במדבר יא,ה) / חציר פוריל"ש / porels / כרשים (ירק מאכל)

3214 / (במדבר יא,ז) / גד אליינדר"א / aliendre / כוסבר

3215 / (במדבר יא,ז) / בדלח קרישט"ל / cristal / בדולח חסר בדפוסים המדעיים (בולינר, שעוועל).

3216 / (במדבר יא,ח) / שטו אישבניי"ר / esbaneier (אולי esbanier) / להתבדר כוונת רש"י לפרשך "לטייל להנאתו", כי לא היה שום טורח בלקיטת המן. כהרגלו רש"י נמנע מלתרגם את צורת הפועל אלא מתרגם את שם הפועל. אי-אפשר להכריע בין שתי הצורות (esbaneier או esbanier), כי אין רש"י כותב בתעתיקיו יותר משתי יודי"ן רצופות.

3127 / (במדבר יא,כט) / המקנא אתה לי אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף שם הפעולה של הפועל enprendre, שאחד ממובניו הוא "להתלקח (אש)". אולם נראה, שרש"י תופש לשון אחרת, באמרו "אוחז בעובי המשא", אולי "לקחת [חלק] בתוך [עניין]", ובהשאלה "להתערב במרץ".

3218 / (במדבר יד,לו) / דבה פרלידי"ץ / parlediz / דיבור, רכילות

3219 / (במדבר יד,מד) / ויעפלו אינגרי"ש / engres / עזי-רוח משמעות הלעז ברורה והולמת את העניין. רק קשה להתאים את התרגום, שהוא תואר, למקור, שהוא פועל. אולי יש מקום לראות כאן רמז למלה engres אחרת, מלטינית ingressus, במובן "נכנס".

3220 / (במדבר טו,כ) / חלה טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה

3221 / (במדבר טו,לה) / דה"מ רגום פיישנ"ט / feisant / בעשותו

3222 / (במדבר טו,לה) / דה"מ רגום אלנ"ט / alant / בלכתו בשני הלעזים הנ"ל אין בכלל תרגום הדיבור המתחיל, אלא ציון צורתו הדקדוקית. ר' לעיל מס' 3209.

3223 / (במדבר יז,ג) / מרודדים טינבי"ש / tenves / דקים

3224 / (במדבר יז,ד) / וירקעום אטינבירינ"ט / atenvirent / הֵדֵקו

3225 / (במדבר יז,כה) / (תלונתם)[תלונות] מורמורדי"ץ / murmurdiz / קול תלונות רש"י רואה כנראה ב"תלונתם" שם קיבוצי המורה על תלונות הרבה בלשון יחיד, בניגוד ל"תלונתם" ול"תלונותיהם".

3226 / (במדבר כא,ד) / ותקצר נפש העם אינקרו"ט לו"ר / encrot lor / נמאס להם חסר בדפוס ראשון.

3227 / (במדבר כא,ה) / קצה אינקרייש"ט / encreist / מואסת, בוחלת חסר בדפוסים המדעיים. ר' לעיל מס' 3023 ולהלן מס' 4188.

3228 / (במדבר כא,ח) / נס פירק"א / perche / מוט

3229 / (במדבר כג,כז) / וקבתו מלדיר"ש לו"י / maldiras lui / תקלל אותו רש"י רוצה להבדיל בין "וקבנו לי" (לעיל, פסוק יג) לבין "וקבתו לי", בקבעו, שהראשון ציווי והשני עתיד.

3230 / (במדבר כד,יז) / דרך דישטינ"ט / destent / מזנק אחרי שנמתחה (tendre) הקשת, המיתר משתחרר והחץ נורה: זו הפעולה שרש"י, כפי הנראה, מתכוון לתאר.

3231 / (במדבר כד,יז) / וקרקר פוריי"ר / forjier / לנקב, לקדוח רש"י קושר את הפועל "קרקר" עם השורש "נקר" (לעשות חור), ובכך לקלקל ולהשחית אדם או חפץ.

3232 / (במדבר כה,יא) / (קנאתי) [קנאה] אינפרינמינט / enprenment / חרון אף ר' לעיל מס' 3217.

3233 / (במדבר לד,ו) / איים אישלי"ש / isles / איים בדפוסים קוראים צורה משוחזרת לפי הלטינית (insulas).

3234 / (במדבר לד,ז) / תא אפינדי"ץ / apendiz / יציע רש"י מסביר את הפועל "תתאו" המצוי רק כאן בפסוקים ז' וח' ולא בשום מקום אחר במקרא, על-פי שם-העצם "תא", הוא המשך הבניין הראשי, אבל אחרי שבירת הקווים הישרים לצדדים ובשיפוע. כן "תתאו" מורה על שבירת קו הגבול לצדדים.