98 / (שבת ג.) / מורסא קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם) ✭ burn, (infected wound)

99 / (שבת ו.) / בקעה קנפני"א / chanpanie [chanpagne] / מישור, שדה פתוח, איזור של שדות ר' מילונו של לוי (מס' 209). ✭ open fields, plains

100 / (שבת ז.) / היזמי רונצ"א / ronce / קוץ ר' מילונו של לוי (מס' 187) ✭ thorn

101 / (שבת ז.) / היגי איגלינטיי"ר / eglentier [auglentuer] / עץ ורד-הבר ר' בלונדהיים ב' (ע' 63-62) ומילונו של לוי (מס' 179) והשווה להלן מס' 1825. ✭ wild rosebush

102 / (שבת ח:) / רקק גרביל"א / gravele / חול, חצץ (שנתערבו בהם מים) ר' מילונו של לוי (מס' 499) ✭ sand, gravel (mixed with water)

103 / (שבת ט:) / יתעלפה פשמי"ר / pasmer / להתעלף ר' מילונו של לוי (מס' 784) ✭ to faint, lose consciousness

104 / (שבת ט:) / יקשור בין כתפיו ריברציי"ר / rabracier / להפשיל את השרוולים ✭ rolling up the sleeves

105 / (שבת י.) / פוזמקי קלצונ"ש / chalcons / העלי-בד ר' מילונו של לוי (מס' 204) ✭ cloth shoes

106 / (שבת י.) / פכר טריציי"ר / trecier / לשלב (מלה במלה:לקלוע) ✭ to join or combine[literally: plait]

107 / (שבת י.) / לודים קיניליב"ש / chenelevs [cheneleus] / כנענים בלונדהיים קובע את התעתיק cheneleus; בכל אופן הכוונה ל-u חצי-עיצורית, ועד המאה הט"ז לא הבחינו בכתיבה בשפות אירופה בין u לבין v. ✭ Canaanites

108 / (שבת יא:) / קיסם ויר"א / wire [vire] / סרגל ✭ a ruler

109 / (שבת יא:) / סורק פולונ"ש / folons / כובסים (הדורכים או הלוחצים או החובטים בבד כדי לאשפרו) ✭ laundry workers [fullers; cleansing and thickening clothes by pressing beating or treading.]

110 / (שבת יא:) / קוצים קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה הקרדה היא אחד הקוצים השכיחים ביותר בצרפת, ולפעמים משתמשים בשמה כדי להצביע על קוצים סתם. ✭ fruit of a thistle

111 / (שבת יב.) / אפיקטויזין וומיט"א / womite [vomite] / סם הקאה ר' להלן מס' 831 ✭ emetic medicine (drug to induce vomiting)

112 / (שבת יג:) / סינר פורציינ"ט / porceint / חגורה ר' מילונו של לוי (מס' 659/660). ✭ belt

113 / (שבת טז:) / ריתכן שולדי"ר / solder / לרתך ר' מילונו של לוי (מס' 743). ✭ to solder

114 / (שבת טז:) / אדמה קרייד"א / creide / גיר הלעז חזר בדפוסי התלמוד שלנו, אחרי "כלי אדמה". ✭ lime

115 / (שבת יז:) / כרשינין ויצי"ש / weces [veces] / בקיה (צמח ממשפחת הקטניות) הלעז ברבים, על דרך פולים או עדשים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 171-170). ✭ vetch [from the legume family]

116 / (שבת יז:) / אונין רישטי"ש / ristes / אגודות פשתן ר' בלונדהיים ב' (ע' 168). ✭ bundles of flax

117 / (שבת יח.) / דה"מ גפרית ניאילי"ר / neeler / לגפר (לגלף את המתכת באמצעות גפרית) ✭ sulfurizing (engraving metal by sulfur)

118 / (שבת יח.) / קילור לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה אולי יש להטעים luzie. אולם, מאחר שאין כל עדות למלה הזאת חוץ מלעזי רש"י, וגם מקורה לא ברור כל צורכו, אין מקום להכריע. ✭ ointment for an infected eye

119 / (שבת יח.) / לחי אי"ם / aim / חכה ליתר דיוק: הקרס שבקצה החכה. ר' בלונדהיים ב' (ע' 70-68) ומילונו של לוי (מס' 69). ✭ fishing hook (to be precise, the hook at the end of the rod)

120 / (שבת יח:) / עססיות טוברי"ש / tuvres [ ] / כמהים לא פענחנו בלונדהיים. נמצא רק בכתב-יד אחד ולא בדפוסי התלמוד שלנו. ודאי תוספת מאוחרת. עם זאת המלה מעניינת מאוד. 1)מבחינת צורתה, אם הנחתנו נכונה (הוספנו וי"ו לגרסה שבכתב-היד:טבר"ש),יש לפנינו השלב הקדום של המלה הצרפתית truffe, שהבלשנים קבעו מכבר שמוצאה מהלטינית tuber דרך הצורה tufre. 2)מבחינת תוכנה: אין הכרח, שיהיו אלה דווקא "כמהים" ("שמרקעים"), אלא יכול להיות גם ירק אחר עגלגל הטמון באדמה, שכן למשמעות המלה היו גלגולים רבים. ✭ truffles [mushrooms]

121 / (שבת יח:) / תורמסין בלי"ץ / blez [bliz] / סלק הלעז מצוי רק בשני כתבי-יד, ואף שם בצורה מעוותת (כליי"ן), והוא חסר בדפוסי התלמוד שלנו. ✭ beet

122 / (שבת יט.) / פילגוס (אמצעיתו של ים) פיליג"א / pelege[pelegue] / לב ים רש"י מקשר עם המלה pelege הצרפתית את המלה התלמודית "פילגוס" (ובעירובין מא: את הפועל "והפליגה") הנראית מאותו מוצא. במילונים מוצאים רק את הצורה pelaigre (כפי הנראה בהשפעת peregrinus "צליין"), אך בפרובנסאלית יש pelec. אולי צריך להטעים pelege (ספרדית: pielago). ✭ middle of the sea

123 / (שבת יט:) / חררה טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה ✭ round cake

124 / (שבת יט:) / יקרמו קרושטי"ר / croster / לקרום (מדובר בשכבה החיצונית של הלחם) ✭ to form a crust, to encrust

125 / (שבת כ.) / מגריפה ודי"ל / wadil [vadil] / יעה, מרדֶה ראה להלן מס' 1093. ✭ baker's shovel

126 / (שבת כ.) / עץ יחידי צוקי"ש / coches / גדמי-עץ בצרפתית של היום:souches. ✭ wood stumps

127 / (שבת כ:) / גבבא אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר עומד בשדה אחרי הקציר) ✭ stubble (after harvest)

128 / (שבת כ:) / קש אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש (בעיקר המשמש למרבץ הבהמות) ר' מילונו של לוי (מס' 435), שם יש לתקן את הכותרת ל – estraim או estrain. ✭ straw (mainly used as a resting place for animals)

129 / (שבת כ:) / זאזא מולש"א / molse / טחב ✭ moss

130 / (שבת כ:) / נפיץ קרפי"ר / charpir / לנער (סיב מהשבבים), לפורר (סיב או אריג לחוטיו) ר' בלונדהיים ב' (ע' 147-146) ומילונו של לוי (מס' 200). ✭ to beat (a fiber from chips and splinters), to unravel (a fiber or garment into threads)

131 / (שבת כ:) / גושקרא פולצי"ל / folcel / פסולת של משי גולמי (העשוי מהחלק החיצוני של הגולם) ✭ raw silk's waste (made of the outer part of the cocoon)

132 / (שבת כ:) / סיריקון ייד"ש () jieds / jeds / שאריות [של משי] (מה שזורקים [jeter=לזרוק]) לא פענחו בלונדהיים. הפתרון המוצע כאן נראה הולם מאוד, חוץ מהאות d, כי העדויות האחרות כולן ב – t, וכך מסתבר גם מחוקי הלשון. אולי יש כאן תופעה מקומית ("במקומנו"). ✭ leftovers [of silk] (that's thrown away) [jeter = to throw away]

133 / (שבת כ:) / שברא אורטיא"ה / ortie / סרפד ✭ nettle, (urtica)

134 / (שבת כ:) / עיטרן דיהי"ט / dehet / עטרן מלה צ'כית, הנמצאת בהגהות הב"ח (דוהי"ט [!] בלשון "כנען"), ומובן, שהוא מייחס אותה בטעות לרש"י. ✭ tar

135 / (שבת כא.) / נר קרוישו"ל / croisol / מנורה מעניין לציין את הפלוגתה בין הבלשנים על מוצא המלה הצרפתית. לפי אלה נגזרה מהמלה "צלב" (croix) על שם צורת המנורה, ולפי אלה מהמלה "וו" (croc), כי אפשר לתלות את המנורה בתקרה ובקיר על-ידי הוו שבה. מסתבר שרש"י, המזכיר את המלה לעתים קרובות, לא קשר אותה עם הצלב. ר' מילונו של לוי (מס' 267). ✭ lamp

136 / (שבת כא.) / צמר גפן קוטו"ן / coton / כותנה ראה לעיל מס' 26 ✭ cotton

137 / (שבת כא.) / מסכסכת אינמישלי"ר / enmesler / לסבך, לבלבל ✭ to confuse, complicate

138 / (שבת כא.) / מסכסכת ברואיש"ט / broist / (הוא) צולה הכוונה, כפי הנראה, לשרפה חיצונית בלבד, והלהבה, הקופצת מסביב לפתילה, משולה לאש בתהליך הצלייה. ✭ roasting

139 / (שבת כא.) / מהותך פונדו"ד / fondud / מומס, מותך ✭ melted

140 / (שבת כא:) / גץ אישטינציל"א / estencele / ניצוץ ✭ spark

141 / (שבת כב.) / קרמים אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט ✭ a needle-woven work

142 / (שבת כב:) / נרות לוצי"ש / loces / אורות לכאורה בא רש"י להבדיל בין "נר" שלמעלה (מס' 135), שהוא כלי קיבול, לבין "נר" זה, שהוא החומר הדולק עצמו והאור המופק ממנו. אלא שאי-אפשר לקיים פירוש זה, אם גרסת ספרינו נכונה: "נרות של זהב, שנותנין לתוכן שמן ופתילה". ✭ lights

143 / (שבת כג.) / עששית לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית יש מקום לעיין, למה רש"י מתרגם "עששית" פעמיים lanpe (כאן ולהלן מס' 171) ושלוש פעמים lanterne (לעיל מס' 20, 65, ולהלן מס' 939) ומה ההבדל בין שני המונחים. ובפרט שגם כאן כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים "לנטירנ"א". ✭ lamp [the lamp's glassbox]

144 / (שבת כג.) / שרף גומ"א / gome / שרף (של אילן) ראה להלן מס' 357. ✭ sap, gum (of a tree)

145 / (שבת כג.) / קטף פרוניליי"ר / prunelier / עץ שזיף-בר ✭ sloe [wild plum]

146 / (שבת כו.) / סולמא דצור פו"י / pui / רמה מלטינית podium: משמש היום בצרפתית בשמות הרים כגון: Dome Puy-de. ✭ highlands, plateau

147 / (שבת כח.) / שזורין ריטור"ש / retors / מפותלים ✭ curved, twisted

148 / (שבת כט.) / רעפים טיולי"ש / tiules / רעפים ✭ tiles, shingles

149 / (שבת כט:) / מגוד קיביל"א / chevile [cheville] / יתד, וו, זיז ✭ peg, hook, wedge

150 / (שבת כט:) / נר קרוישו"ל / croisol / מנורה ראה עליל מס' 135. כאן בלי ספק בא רש"י להבדיל בין "המכבה את הנר", כלומר את הלהבה, ובין "כחס על הנר" כלומר על המנורה, שהוא רוצה למנוע אותה מלהתקלקל. ✭ lamp

151 / (שבת ל:) / צוות שול"ץ / solaz / שעשוע ראה לעיל מס' 3. ✭ entertainment (referring to a society that prevents people from getting bored)

152 / (שבת לא.) / סגלגלות בישלונק"ש / besloncs / מוארכים יתר על המידה ✭ overstretched

153 / (שבת לב.) / מחטרא בטידור"א / batedure / הכאה ר' מילונו של לוי (מס' 155). ✭ beating

154 / (שבת לב.) / ארנא יפרייט"א / jafreite / ארון כך קבע בלונדהיים את צורת המלה בצרפתית עתיקה ותרגומה. המלה אינה מופיעה במילונים. מוצאה מההולנדית schaprade, ולפי המקורות, שהביא בלונדהיים בניירותיו, משמעותה המדויקת: "מעין קיטון הנסגר בשמשה גדולה, שבה מצניעים חפצי-חן". וראה להלן מס' 155. ✭ closet

155 / (שבת לב.) / ארנא מישטיי"ר / mestier / מזנון, קיטון לשמירת דברי-אוכל וכלי-בית "בלשוננו", דהיינו בלשון המדוברת במקומו של רש"י, אצל היהודים בלבדם או גם אצל הגויים, בניגוד למלה הקודמת, במס' 154, שהיא סתם צרפתית. בלונדהיים מתרגם בפשטות "ארון". ✭ a cupboard for storing food and utensils

156 / (שבת לג.) / תפוח שייני"ש / seines [ ] / מוגלה לא פענחו בלונדהיים, והוא מתרגמו כך: "מחלה (הידרוקן?), שבה העור מתנפח על הבשר וביניהם מים נקווים, כך שהמקום הפגוע נעשה רך ודומה לזכוכית". "שייני"ש" (לטינית sanies) היא הגרסה של הדפוסים, אבל גרסת כתבי-היד שונה בהרבה, והיא נקראת בערך פונדו"ש fondus "נמסים" (?). ✭ pus

157 / (שבת לג.) / אסכרה בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור ראה לעיל מס' 5. ✭ a serious wound

158 / (שבת לה.) / קש אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש ראה לעיל מס' 128. ✭ straw

159 / (שבת לה:) / אדאני מלו"א / malwe [malve] / חלמית (צמח בר) בלונדהיים (פ'. ע' CX) סובר, שבחירת התרגום הלועזי הושפעה מהדמיון עם השם העברי "מלוח". ✭ common mallow, malva (plant)

160 / (שבת לו.) / המסס צינפיי"ל / cenpeil / המסס, הקיבה השלישית של מעלי-הגירה במלה, שמשמעותה לפי מקורה הלטיני "מאה קרומים", רואים חוקרי הלשון מונח מיוחד לשפת היהודים בצרפת. אך אין למהר ולהסיק מסקנות מכך, שהמלה מצויה רק בכתבי היהודים, כי בזמן ההוא היקפה ותחומיה של ספרות הגויים בצרפתית היו מצומצמים ביותר, ומלה, שאינה מצויה בה, אין זה מוכיח עליה, שלא הייתה קיימת בלשון. לפי גרסאות אחדות בכתבי היד, וגם לפי מקורות חיצוניים, אולי יש לקרוא צינפוי"ל cenfoil, ואז יהיה פירוש המלה "מאה עלים". ✭ omasum; third chamber of a ruminant's stomach

161 / (שבת לו.) / כרס פנצ"א / pance / בטן כאן בהוראה מיוחדת של החלק הראשון בקיבת מעלי-הגירה. ✭ stomach [referring to the first chamber of a ruminant's stomach]

162 / (שבת לו.) / עובי (בית הכוסות) דובלו"ן / doblon / פימה, קפל של שומן בטעות נדפס הלעז במהדורות המקובלות בלי מרכאות. ר' מילונו של לוי (מס' 490) ✭ a fold of fat

163 / (שבת לו:) / גבבא אישטובל"א / estoble / קש ראה לעיל מס' 127. ✭ stubble

164 / (שבת לז.) / נעורת ארישטי"ש / arestes / פסולת של פשתן ר' בלונדהיים ב' (ע' 110-108) ומילונו של לוי (מס' 200). ✭ flax waste

165 / (שבת לז:) / מצטמק רישטריינ"ט / restreint / מתכווץ, מצטמצם ✭ shrink, reduce

166 / (שבת לח.) / עוזררין קורמי"ש / cormes / פירות העוזרר (שיח בר) ברוב הדפוסים הגרסה "עוזרד", אבל מסתבר, שאינה נכונה. ✭ fruits of the hawthorn

167 / (שבת לט.) / קולייס האיספנין טונינ"א / ronine / טוּנה ✭ tuna

168 / (שבת מ:) / אלונטית טיול"א / tewale [tevale] / מגבת ✭ towel

169 / (שבת מא:) / מצרף שולדי"ר / solder / לרתך ראה לעיל מס' 113. ✭ to solder

170 / (שבת מג.) / ארוכות לימונ"ש / limons / יצולים מוטות אורך בעגלה, במחרשה וכו'; כאן במיטה של פרקים. ✭ shaft, plough-shaft

171 / (שבת מד.) / עששית לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית ✭ lamp (the lamp's glassbox)

172 / (שבת מד:) / מוכני רוד"א / rode / אופן, גלגל חסר בדפוסים, שם ניתן פירוש עברי במקום התרגום הצרפתי. ✭ wheel

173 / (שבת מה.) / קרמים אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט ✭ a needle-woven work

174 / (שבת מה.) / אפרסקין פירשקי"ש / persches / אפרסקים אותה מלה כמו בעברית; בצרפתית של היום: peches. ✭ peaches

175 / (שבת מה.) / חבושין קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות) ✭ quinces (fruits)

176 / (שבת מו.) / חידקי קרינ"ש / crens / חריצים ר' מילונו של לוי (מס' 256). ✭ slots, notches, grooves

177 / (שבת מז) / קשת ארבלישט"א / arbaleste / בליסטרה קשת משוכללת, המותקנת על כן, מיתרה מחוזק בדף-עץ ופועלת באמצעות קפיץ. ר' בלונדהיים ב' (ע' 105-103). המלה העברית והמלה הצרפתית מושאלות מאותה מלה לטינית arcuballistra. ✭ arbalest, ballista (a sophisticated crossbow)

178 / (שבת מז:) / יתדות קוינ"ץ / coinz / טריזים ✭ wedges

179 / (שבת מז:) / גללניתא טורנידי"ץ / tornediz / [מיטה] מסתובבת, מתקפלת ✭ a fold-up bed (cot)

180 / (שבת מח.) / לבדין פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד) ✭ felts (sheets)

181 / (שבת מח:) / רהיטני פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה בלונדהיים גורס plaine, וכן המילונים לצרפתית עתיקה של Lacurne de Sainte-Palaye (הנותן דוגמה אחת), של Gamillscheg ושל Mayer-Lubke, אבל המילון המשוכלל של Tobler-Lommatzsch גורס plane (כפי הנראה בהשאלה ישירה מהלטינית) ונותן דוגמאות הרבה. אחדות מהגרסאות שבכתבי-היד, אפשר לקרוא אותן plane, ואין צורך לייחס אותן להשפעה פרובנסאלית, כדעת בלונדהיים. ✭ plane

182 / (שבת מט.) / נעורת ארישטי"ש / arestes / פסולת של פשתן המלה חסרה בכתבי-היד החשובים, ויש לפקפק, שמא היא הוספה מאוחרת. ✭ flax waste

183 / (שבת מט.) / ינקרו (או: ייקדו) פוריי"ר / forjier / לנקב מצוי רק בשני כתבי-יד ✭ to punch a hole

184 / (שבת מט.) / קסדור מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר ✭ policeman, official

184א / (שבת נ.) / הפתק ט"ש / tas / ערֵמה ✭ a heap, pile

185 / (שבת נ.) / גרתקון אלו"ם / alum / צָריף (אלום) מלח גבישי המורכב בעיקר מגפרת האשלגן ומנפרת החמרן, ובימי-הביניים היו משתמשים בו שימושים רבים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 82-81). ✭ alum [mineral]

186 / (שבת נ:) / כוספא דיסמין סנבק"ו / sanbaco / שמן ריחני המופק מפסולת של יסמין (=שומשום?) זו מלה איטלקית; היא מופיעה רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינה מפירושו של רש"י, ובפרט שאין רש"י משתמש באות סמ"ך בכתיבת הלעזים. ✭ scented oil derived from jasmine waste [=sesame?]

187 / (שבת נ:) / סגלי ויאול"א / wiole [viole] / סגל, סיגלית (פרח) ✭ violet

188 / (שבת נ:) / לפצוע בליציי"ר / blecier / לחבוט, לטפח בצרפתית של היום המלה blesser משמשת רק במובן הרגיל של "לפצוע", לגרום פצע לבעל-חיים. וע' ב"אגלי טל" (מלאכת דש, כז, ד), שלא מדובר בסחיטה ממש. ✭ beat, strike

189 / (שבת נא.) / גלופקרא קו"ט / cot / שמלה, כותונת (הבגד העיקרי של גבר ואישה בימי-הביניים) הצורה השכיחה היא (cotte) cote, ממין נקבה; כאן, כפי הנראה, צורה אחרת ממין זכר, שהיא חריגה, אף כי היא מתועדת (השווה למשל את המלה surcot, "לבוש עליון". ממין זכר). ✭ dress, gown (main clothing for men and women during Middle Ages)

190 / (שבת נא:) / ברד גלצא / glace / קֵרָח ✭ ice

191 / (שבת נא:) / אפסר קיבישטר"א / chevestre / אפסר חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם) ✭ halter (part of the harness around the animal's neck)

192 / (שבת נא:) / נאקה דרומי"ל / dromel / גמל חד-דבשתי המלה מופיעה במפתח מילונו של לוי במס' 688, אבל אי אפשר לאתרה לא שם, ולא במקום אחר. ✭ a one-humped camel

193 / (שבת נא:) / זממא מודי"ל / mudel / זמם, מחסום (לפי כלב או שאר בעלי-חיים) המלה אינה מצויה במילונים. נראה, שהיא צורה מקבילה ל – musel (החלק הבולט בפניה של חיה, בצרפתית של היום: museau). אבל אפשר גם לשער מלה הנגזרת מהלטינית modulus (צורה, דפוס, בצרפתית של היום: moule), מפני שהזמם מותאם לצורת פני החיה. ✭ muzzle [for a dog or other animals]

194 / (שבת נא:) / פגי פריי"ם / freim / רסן ✭ bridle rein

195 / (שבת נא:) / בית פגי קיביצינ"א / chevecine / רתמת-ראש ✭ head harness

195א / (שבת נא:) / סוגר קולא"ר / coler / קולר כנראה קולא"ר היא מילה ארמית, אבל היא קיימת גם בצרפתית (מלטינית collare), לכן חשבוה ללעז. ✭ collar

196 / (שבת נב:) / דה"מ שהתקינה בוקל"א / bocle / אבזם ✭ buckle

197 / (שבת נב:) / לקשור בה בין כתיפיו ריברציי"ר / rebracier / להפשיל את השרוולים בספרים יש גירסה לא נכונה: ברצייר"א braciere, שפירושה "חלוק-לילה". ✭ to roll one’s sleeves.

198 / (שבת נב:) / מחט (דה"מ אלא לענין שבת) אישפינגל"א / espingle / סיכה ("שאינה נקובה", בניגוד למחט רגילה שהיא נקובה) ✭ pin (contrary to a needle, which has a needle-eye)

199 / (שבת נב:) / עוקצה פוינט"א / pointe / חוֹד ✭ (a needlepoint

200 / (שבת נב:) / חלודה רידויל"א / redoile [redoille] / חלודה בצרפתית עתיקה מוצאים את הצורות ruil,roille ומשערים, שמוצאן מלטינית מאוחרת robicula במקום robigo הקלאסי. אולם הדלי"ת מופיעה ברוב גרסאות כתבי-היד ובמקומות אחרים ברש"י על התלמוד (להלן מס' 348, 721, 957, 1680, 2394) וברש"י על התנ"ך (תהלים י"ז, י"ד ומ"ט, ב'). ✭ rust

201 / (שבת נב:) / נישופת (דה"מ בשיפא) לימיד"א / limede / פצורה, ששויפה בפצירה חסר בדפוסים. ✭ (that was) filed by a file

202 / (שבת נב:) / שופינא לימ"א / lime / פצירה ✭ a file

203 / (שבת נב:) / מחט (דה"מ בגלמי) אישפינגל"א / espingle / סיכה ראה לעיל מס' 198. ✭ a pin

204 / (שבת נב:) / מרדעת בשטי"ל / bastel / אוכף ✭ saddle

205 / (שבת נג.) / מסריכן פייטר"ל / peitral / סמלון (רתמת-חזה) ✭ a breast harness

206 / (שבת נג.) / רצועה פושל"א / posle / רתמת-זנב ✭ a tail harness

207 / (שבת נג.) / זוג אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון) ✭ a bell

208 / (שבת נג.) / עינבל בטיי"ל / bateil / ענבל (לשון הפעמון) ר' מילונו של לוי (מס' 155). ✭ (a bell's) tongue

209 / (שבת נג:) / (ש)אחזה דם אינפונדר"א / enfondre / שלשול, מחלת מעיים עיין לקמן מס' 1403 (ומס' 1568). ✭ diarrhea, intestinal disease

210 / (שבת נג:) / דה"מ שאכלה כרשינין מיניישונ"ש שלשול / meneisons [menaisons] ר' מילונו של לוי (מס' 736). ✭ diarrhea

211 / (שבת נג:) / תותרי קופל"א / cople / צמד ✭ couple

212 / (שבת נד.) / כבלא קיביל"א / chevile [cheville] / קרסול ✭ ankle

213 / (שבת נד.) / (כבינתי)[כבינה] נושק"א / mosche / סיכה, מכבנה לוי במילונו (מס' 596) מדייק, שזו "סיכה הסוגרת את הבגד בצווארון", אך ר' להלן מס' 223. ✭ pin, clasp [a pin attaching the shirt to the collar, but see 223]

214 / (שבת נד.) / מטולטלת פושל"א / posle / רתמת-זנב ✭ a tail-harness

215 / (שבת נד.) / מרדעת בשטי"ל / bastel / אוכף המלה חסרה בדפוסים, ונמצאת רק בכתב-יד אחד. שם כתוב אחריה: קופירט"א, וזו המלה האיטלקית coperta (שמיכה לסוס), שכמובן אינה מאת רש"י. ✭ a saddle

216 / (שבת נד.) / (חוטרתי)[חוטרת] חלדורב"א / haldrobe / דבשת מלה ממוצא ערבי, שלדעת החוקרים הייתה מיוחדת לדיבור היהודים. ר' במילונו של לוי (מס' 507) ובלונדהיים פ' (ע' 53-52), ועיין גם במאמרו של לוי: The background and significance of judeo- Frence בכתב העת Modern philology שנה 45 (1947), ע' 4. ✭ (a camel's) hump

217 / (שבת נד:) / זוג אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון) ✭ bell

218 / (שבת נד:) / קופר איריצו"ן / ericon / קיפוד ראה להלן מס' 1593 ומס' 2278, שם hericon (אותה מלה בכתיב שונה) מתרגם "ילא" ו"אנקה". ור' גם ברש"י על ויקרא י"א, ל' (אנקה=היריצו"ן). ב"ערוך" וב"דקדוקי סופרים" הגרסה היא "קופד", וזה נראה סותר את המובא במס' 69 לעיל, שקפוד הוא מרטינ"א בלעז. אולם ברש"י על ישעיה י"ד, כ"ג מוצאים כמו כאן קפד=היריצו"ן. על כל העניין ר' דוד מצגר: "קפוד-שרץ או חיה?" (המעין, כרך כ', תש"ם, גליון ג', ע' 48-44), אך אין פיתרון ברור יוצא מדבריו. אולם מסתבר, שיש גם "קפוד" שהוא עוף, כמו שרש"י מתרגם בישעיה ל"ד, י"א: קפוד-צואיט"א cuete, והוא העוף הנקרא בתלמוד קפוף (להלן מס' 2149) או קפופא (לעיל מס' 73). ✭ hedgehog

219 / (שבת נד:) / לגיזרא אינטריטייליי"ר להתנקש זו בזו (רגל ברגל) / entreteilier [entretaillier] ✭ bump one (foot) into another

220 / (שבת נד:) / ליחמטן בליציי"ר / blecier / לחבוט ראה לעיל מס' 188. ✭ to strike, beat

221 / (שבת נד:) / יאלי שנשואי"ש / sansues / עלוקות נראה סותר את מס' 1593 (ילא=היריצו"ן). ר' מה שכתבתי במס' 218 לעיל. ✭ leeches, horse leeches

222 / (שבת נז.) / שבכה קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת ר' מילונו של לוי (מס' 236). ✭ a hairnet

223 / (שבת נז.) / עיר (של זהב) נושק"א / nosche / סיכה, מכבנה נראה, שזו סיכה המשמשת תכשיט, אך ראה לעיל מס' 213. ✭ pin, clasp [may have been used as a jewel; but see 213]

224 / (שבת נז.) / דה"מ שאינה נקובה אישפינגל"א / espingle / סיכה ראה לעיל מס' 198. ✭ pin (contrary to needle, which has a needle-eye)

225 / (שבת נז.) / חבק צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב) ✭ band, girth (of a saddle)

226 / (שבת נז:) / אפוזייני פרונט"ל / frontal / ציץ, נזר (תכשיט המונח על המצח) ✭ diadem (an ornament placed on the forehead)

227 / (שבת נז:) / שבכה קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת ר' מילונו של לוי (מס' 236). ✭ a hairnet

228 / (שבת נז:) / לבד פילטר"א / feltre / (מצע-)לֶבֶד (עשוי מחומרים, שהם רק כבושים ביחד, ולא ארוגים) ✭ felt bed cover (made of unwoven pressed material)

229 / (שבת נח:) / עינבל בטיי"ל / bateil / ענבל (לשון של פעמון) ראה לעיל מס' 208. ✭ (a bell's) tongue

230 / (שבת נח:) / עריסה ברי"ץ / brez / עריסה ✭ cradle, crib

231 / (שבת נח:) / רהיטני פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה ראה לעיל מס' 181. ✭ plane

232 / (שבת נט:) / טס למ"א / lame / טס טס, להב (לוח דק של מתכת) ✭ plate, blade [a thin metal plate]

233 / (שבת נט:) / כלילא פריי"ש / freis / (נזר) מקושט (בחוטי זהב) ר' מילונו של לוי (מס' 601), שם הוא מביא פירושים אחרים למלה זו. ✭ a decorated diadem with threads of gold

234 / (שבת נט:) / רסוקי ברוש"ט-בלע"ך מגן-חזה (בגרמנית) / brust-blech המלה נמצאת רק בפירוש רש"י שברי"ף, דפוס ונציה רפ"א-אפ"ב, וברור, שאינה מאת רש"י, כי הוא מסביר "חתיכת מעיל" ולא "חתיכת שריון". בגוף ספרו של בלונדהיים לא פוענח הלעז, אלא רק במילואים (ע' 208). ✭ a breast plate (in German)

235 / (שבת נט:) / מפרחייתא פינדנ"ץ / pendanz / סרטים, כתפיות (להדק בגד על הגוף) ✭ shoulder bands

236 / (שבת נט:) / מנקטא פארי מושטניצ"א לבובה (חתיכת בד המקשטת את החזה, שהיא קשורה בשרוכים ובה חוטי זהב) / mostnice המלה אינה מופיעה במילונים לצרפתית עתיקה, ולא ברור, איפה מצאה בלונדהיים. ✭ a garment decorating the chest, tied up by golden-threaded laces

237 / (שבת ס.) / (שליבותיו)[שליבות] אישקילונ"ש חווקים, מדרגות (של סולם) / eschelons חסר בדפוסים. ✭ rungs (of a ladder)

238 / (שבת ס.) / ערסה אישתדיר"א מאזניים (באיטלקית) / estadera המלה אינה, כפי הנראה, מאת רש"י. לכן גם לא תוקן בכתיב בתי"ו, אף שרש"י משתמש רק בטי"ת לתעתיקיו. ר' בלונדהיים פ' (ע' 26). ✭ scales [in Italian]

239 / (שבת ס.) / קנה יש"א / jase [jasse] / מוט, אסל של מאזניים לפי דברי רש"י, כפי שהם נקראים בדפוסים שלנו, קשה להבין את ההבדל בין ה"קנה" ל"עץ הארוך" (ר' להלן מס' 1241). ✭ cross-bar (of scales)

240 / (שבת ס.) / העץ הארוך פליי"ל / fleiel [flaiel] / קנה-המאזניים ✭ beam of scales (balance)

241 / (שבת ס.) / חולקת גריו"א / grewe [greve] / פסוקת, שביל (בשערות) ✭ parting (of hair)

242 / (שבת ס:) / עקב שול"א / sole / סוליה ✭ sole

243 / (שבת ס:) / פנתא אינפייני"א / enpeinie [enpeigne] / פֶנֶת (העור העליון של הנעל) ✭ vamp (upper leather part of a shoe)

244 / (שבת ס:) / תפרו פודרי"ץ / fodrez / ממולא, מכוסה מבפנים (בשכבה של חומר אחר) ✭ stuffed, padded from the inside (with another material)

245 / (שבת ס:) / כלבוס טינפיילו"ן קרס דו-חודי / tenpeilon [tenpeillon] מקור המלה הצרפתית לא ברור, אולי מלטינית templum, מלה נדירה המציינת יתד של עץ בשלד הגג, מריש (?). ✭ a double-pointed hook

246 / (שבת סב.) / זרדא ברוני"א / bronie [bronie] / שריון (מין כותונת מכוסה בחתיכות מתכת) ✭ armor (a coat covered by steel plates)

247 / (שבת סב.) / פלייטון בלשמ"א / balsme / משחה לרפואה מלה במלה: שמן אפרסמון (אפרסמון ו-balsme הן אותה מלה). ר' בלונדהיים ב' (ע' 126-125). ✭ medical ointment [balm]

248 / (שבת סב.) / קופסא אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים) ✭ (jewelry) box

249 / (שבת סב.) / מכבנתא נושק"א / nosche / סיכה, מכבנה ראה לעיל מס' 213. ✭ pin, clasp [see 213]

250 / (שבת סב.) / פילון בלשמ"ו / balsamo / שמן אפרסמון לפי בלונדהיים (ב', ע' 124) כתב רש"י בעצמו את המלה באיטלקית "לפי מקורות כתובים". אולי רצה רש"י להצביע על משמעות שונה של המלה, שהייתה יותר שכיחה באיטלקית, שהרי במס' 247, ששם המלה מופיעה בצורתה הצרפתית, מדובר במשחה, וכאן בבושם. ✭ balsam oil

251 / (שבת סב:) / צלצול בינדי"ל / bendel / אגד, חגורה ר' מילונו של לוי (מס' 640(. ✭ band, belt

252 / (שבת סב:) / כיבא קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם) ✭ a bum (an infected wound)

253 / (שבת סב:) / עמילה בריי"ד / breied / (לחם) מעוך, מעוסֶה (נלוש היטב) ✭ well-kneaded (bread)

254 / (שבת סג.) / אלה מצוג"א / macuge [macugue] / אַלָּה ר' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV). ✭ a club, bat

255 / (שבת סג.) / קופל מצ"א / mazza / אַלָּה (באיטלקית) צורה זו נמצאת בכתב-יד אחד ברש"י על המשנה במקום הצורה הצרפתית (מס' 254). היא חוזרת באותו כתב-יד. בתחילת רש"י על הגמרה כאן, בדיבור, שאינו קיים במקורות אחרים: "קופל, מצ"א", המסתמך על גרסת "בקופל" במקום "בקולפא", שאף ה"ערוך" מעיד עליה. ✭ a club [in Italian]

256 / (שבת סג:) / (טיבותיך)[טיבו] גרי"ד / gred / טובה (במשמעות של "לעשות טובה למישהו" או "בלי טובות", כלומר מעשה חסד) ✭ a favor

257 / (שבת סד.) / קילקלי פייטר"ל / peitral / סמלון (רתמת-חזה) ✭ a breast-harness

258 / (שבת סד.) / חבק צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב) ✭ a band, a girth (of a saddle).

259 / (שבת סד.) / משיחות לינוי"ל / linoil [linoel] / חוט (כאן של נוצת עזים) ✭ a string, thread [here made of goat's hair]

260 / (שבת סד:) / שרק טיפינו"ן / tifinon / אודם (לפרכוס הפנים) לוי במילונו (מס' 126) גוזר את המלה מלטינית tiphynum, קילור עשוי מאבקת שושן או נרקיס, פרח ששמו היווני tiphuon. ✭ rouge, red cosmetics for coloring the cheeks or lips

261 / (שבת סה.) / זנגבילא יינייבר"א / jenjevre / זנגוויל הצורות המופיעות בדפוסי התלמוד הושפעו מהאיטלקית. ✭ (zangwill) ginger

262 / (שבת סה.) / שוכתא רודי"ל / rodil / חלודה מדובר כאן בחמצון הכסף. ✭ rust

263 / (שבת סו.) / ליוקטמין טלימשי"א / talemasje / מסֵּכה ר' בלונדהיים ב' (ע' 170-169). ✭ mask

264 / (שבת סו:) / חמרא דאכפא ארדיפיצי"א חיקוי, תחפושת, מרכוף / ardeficie [ardeficie] רש"י אומר: "במקומנו…", אולי מפני שהצורה הרגילה היא ארטיפיצי"א arteficie ובאיזור מגוריו היו מבטאים את המלה בדלי"ת. ר' בלונדהיים ב' (ע' 108-106). ✭ an imitation, a costume, a wooden (hobby) horse

265 / (שבת סו:) / קישורי אישקצי"ש / eschaces / קביים מדובר כאן בקביים (משמעות מס' 3 במילון אבן-שושן), שהם כלונסאות גבוהים, והאדם מהדק אותם לרגליו והולך במקום טיט, או משתמש בהם כדי להתנשא למעלה ולראות מרחוק. ראה גם תוספות דה"מ "קישורי". ✭ stilts

266 / (שבת סו:) / פרמי טלימשי"א / talemasje / מסכה ראה לעיל מס' 263. ✭ mask

267 / (שבת סו:) / זוגין אישקיליטי"ש / escheletes / פעמונים בסוגייתנו הפעמונים הם לנוי, כמו במעיל הכוהן הגדול. ✭ bells

268 / (שבת סו:) / פואה גרנצ"א / garance / פואה (עשב, שמשורשו מפיקים צבע אדום) ✭ rubia (plant) [an herb whose roots produce a red dye]

269 / (שבת סו:) / געגועין ברמור"ש / bramors / חשק, געגועים מלה במלה: געיות אהבה. המלה חסרה במילונים לצרפתית עתיקה. ✭ a longing, a yearning

270 / (שבת סו:) / לפופי מיילולי"ר / meiloler [mailloler] / לחתל ר' מילונו של לוי (מס' 375). ✭ diaper, wrap up

271 / (שבת סו:) / אבן תקומה קונטיינ"א / contiene / מעמיד (מתקן שבעזרתו מחזיקים מעמד) אין המלה מופיעה במילונים לצרפתית עתיקה. ✭ a supporter [supporting device]

272 / (שבת סו:) / נירא ליצ"א / lice / ניר (כמין עין במתקן-אריגה, שבו השתי עובר) ר' מילונו של לוי (מס' 538). ✭ waip heddle (Brit; heald) eye, [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]

273 / (שבת סז.) / סיכי קיבילי"ש / cheviles [chevilles] / יתדות ✭ poles, stakes

274 / (שבת סז.) / אשתא צמירתא מלויי"ד / [maleveid] malweid / מיחושים (כלומר קדחת) נמצא ברוב כתבי-היד אך חסר בדפוסים (ראה לעיל מס' 29). ✭ aches (from fever)

275 / (שבת סז.) / ליחרוך אינקריני"ר / encrener / לחרוץ (חריץ) ר' מילונו של לוי (מס' 256). ✭ to notch, to groove

276 / (שבת סז.) / סימטא קלו"ג / clog / מורסה באחד מכתבי-היד קוראים במקום קלו"ג פלורונ"ק, היינו floronc (פורונקל בפרובנסאלית). ✭ abscess

277 / (שבת סז.) / כיפה אנפולי"ש / anpoles / בועות (תפיחות בעור, מלאות נוזלים) ר' בלונדהיים ב' (ע' 96-95) ומילונו של לוי (מס' 85). ✭ blisters (sometimes filled with fluid)

278 / (שבת סז:) / תות מוריי"ר / morier / עץ-תותים ✭ mulberry tree

279 / (שבת סח.) / סטיס וישד"א / wesde / איסטיס, פַסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע) ✭ pastel, isatis (plant) [A dye yielding plant]

280 / (שבת סח.) / קוצה ורנצ"א / warance / פואה צורה אחרת של garance, ר' לעיל מס' 268 (גם כאן אחד מכתבי-היד גורס גרנצ"א). ✭ a rubia (plant)

281 / (שבת עג.) / מנפץ קרפי"ר / charpir / לפורר (סיב או אריג לחוטיו) ראה לעיל מס' 130 ✭ to unravel (a fiber or garment into threads)

282 / (שבת עג.) / מיסך אורדי"ר / ordir / להשתות (לערוך את חוטי השתי לקראת האריגה) ✭ to warp (arranging the warp threads before weaving)

283 / (שבת עג.) / בתי נירין ליצי"ש / lices / נירים ראה לעיל מס' 272. ✭ warp heddle (Brit; heald) eyes, [cords with rings or eyes formed by two knots guiding the warp threads]

284 / (שבת עג.) / תפירות פוינ"ט / point / תכים חסר בדפוסים. הצורה אינה כפי הנראה של יחיד, אלא של רבים ביחסת-הנושא. ✭ stitches

285 / (שבת עג:) / פורק דישיריי"ר לפרוק (בהמה ממשאה) / desjarjier [desjargier] יש גרסאות מסוג דישקריי"ר descharjier או אפילו דישקרגיי"ר deschargier, והן כפי-הנראה תיקון לפי צורה מאוחרת יותר בצרפתית. ✭ unload

286 / (שבת עד:) / פרים מינציי"ר / mincier / לקצוץ, לרסק ✭ to mince

287 / (שבת עה:) / כרכר רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר (או כרכד) הוא אחד מחלקי נול האורגים. משמעות המלה הצרפתית לפי גזרונה: סרגלון. ✭ spindle

288 / (שבת עו:) / כתית רידוישידור"א קיהיון, פגימוּת / redoisedure [redoissedure] ✭ bluntness, defectiveness

289 / (שבת עו:) / קילור לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה ראה לעיל מס' 118. ✭ ointment for an infected eye

290 / (שבת עז:) / שבלוּל לימצ"א / limace / חילזון ערום ✭ a snail [without a shell] slug

291 / (שבת עז:) / סממית אירייני"א / ireinie [iraigne] / עכביש ✭ a spider

292 / (שבת עז:) / סנונית ארונדיל"א / arondele / סנונית ר' בלונדהיים ב' (ע' 115-113). ✭ a swallow

293 / (שבת עז:) / אסיתא מורטיי"ר / mortier / מדוכה ר' מילונו של לוי (מס' 579). ✭ mortar

294 / (שבת עז:) / לבושא שרו"ק / saroc [sarroc] / מעפורת, חלוק לוי (במילונו, מס' 786) גורס שורקו"ט surcot (בגד עליון) לפי אחד מכתבי-היד. ✭ robe

295 / (שבת עח.) / דבק גלו"ד / glud / דבק חזק ר' מילונו של לוי (מס' 488). ✭ a strong glue

296 / (שבת עח.) / ברקית מייל"א / meile [maille] / ברקית (מחלת עיניים) גם כאן גם בגיטין סט. (להלן מס' 1293) גם בויקרא כ"א, כ' יש כתבי-יד הגורסים טייל"א teile (כלומר דק, כיב הקרנית) ואחרים מייל"א, כי מדובר בשתי מחלות עין הקרובות זו לזו. ר' מילונו של לוי (מס' 756, 786). ✭ glaucoma [an eye disease]

297 / (שבת עח.) / כרושתינא טלפ"א / talpe / חפרפרת ראה לעיל מס' 74. ✭ a mole

298 / (שבת עח:) / דבק גלו"ד / glud / דבק חזק ✭ a strong glue

299 / (שבת עח:) / פטפוט טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים) ✭ a tripod

300 / (שבת עח:) / סיב וידיל"א / wedile [vedille] / קנוקנת ראה להלן מס' 627. ✭ tendril

301 / (שבת עח:) / משפך אינטונידוי"ר / entonedoir / משפך ✭ a funnel

302 / (שבת עח:) / כדור פילוט"א / pelote / כדור ר' מילונו של לוי (מס' 632). ✭ a ball

303 / (שבת עח:) / רהיטי (מוכסא) קוראנ"ש / corans / רצים (עובדי המכס, שתפקידם לרוץ) גרסה מאוחרת החסרה בכל כתבי-היד, שבהם יש במקומה פירושים בארמית ("קסדורין" וכדומה). וברור, שאין זה לעז מאת רש"י (אף האלף אינה מתאימה לשיטת התעתיק של רש"י). ✭ tax enforcers who chase offenders

304 / (שבת עט.) / סטיס וישד"א / wesde / איסטיס, פַסטֶל (צמח, שמשורשו מפיקים צבע) ✭ pastel, isatis (plant) [a dye-yielding plant]

305 / (שבת עט.) / פואה ורנצ"א / warance / פואה ראה לעיל מס' 280. גם כאן יש גרסה אחת בגימ"ל, אבל היא משובשת. ✭ a rubia (plant)

306 / (שבת עט.) / סבכה קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת ראה לעיל מס' 222. ✭ a hairnet

307 / (שבת עט.) / קליפת ארז ט"ן / tan / דֶבַע (אבקה של קליפת אלון המשמשת לעיבוד עורות) רש"י אינו מתרגם כאן את המונח של התלמוד, אלא מזכיר את החומר השונה, שמשתמשים בו בצרפת לאותה מלאכה. כפי הנראה נזקק למילה "ארז" כדי לציין עץ, שבלי ספק הוא מה שאנו קוראים "אלון", ובכל אופן אינו יכול להיות הארז המקראי, שאינו גדל בארצות מערב-אירופה. ✭ tannin [a powder from an oak's bark used to tan leather]

308 / (שבת עט.) / דלובקאות פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל ✭ folding chair

309 / (שבת פ:) / צידעא טינפל"א / tanple / צדע, רקה ✭ temple (of the forehead)

310 / (שבת פ:) / (ביצת הסיד…) ביצים מטונ"ש / matons / גושים ✭ clods, lumps

311 / (שבת פ:) / אדמה ארזיל"א / arzile [arzille] / חומר, טין ר' בלונדהיים ב' (ע' 117-116) ומילונו של לוי (מס' 107). ✭ clay, mud

312 / (שבת פ:) / כף סיד טרואיל"ה / truele / כף של סיידים ✭ trowel

313 / (שבת פא.) / תרווד קוליי"ר / culier / כף (של סכו"ם) ✭ spoon

314 / (שבת פא.) / חף שירידור"א / seredure [serredure] / מנעול חסר בדפוסים. ✭ a lock

315 / (שבת פא.) / כרכר רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר ראה לעיל מס' 287. המלה חסרה בדפוסי התלמוד. ✭ spindle

316 / (שבת פא.) / מקורזלות ביקודי"ש / becudes / חדות, בעלות שפה חדה בדפוסים קוראים "ביקועו" הנראית כמלה עברית. ✭ sharp, sharp-edged

317 / (שבת פא.) / פאייס גלישט"א / gleste / גוש אדמה גרסת כל כתבי-היד, שהמלה מצויה בהם, היא כדלעיל, דבר הנראה מוזר, כי, לפי העדויות ולפי גזרונה, צריכה המלה להיכתב glete. יש כאן ללא כל ספק "קונטמינציה", מעין השפעת-גומלין, עם שם נרדף ל-glete, הוא bleste בלישט"א, ר' להלן מס' 1216,1708,1740. ✭ a clod of dirt

318 / (שבת פא.) / תחתוניות פיגי"ש / figes [figues] / תאנים (טחורים בצורת תאנים) אולי יש לקרוא פיג"ש figs. ר' מילונו של לוי (מס' 460). ✭ figs (fig-shaped hemorrhoids)

319 / (שבת פא.) / לולבי גפנים וידילי"ש / wedilies [vedilles] / קנוקנות ראה להלן מס' 627. ✭ sinews, tendrils

320 / (שבת פא:) / מפספס קרפי"ר / charpir / להפריד (שערות סבוכות), להתיר את הסבך ראה לעיל מס' 130. ✭ to separate, disentangle (entangled hair), untie the entanglement

321 / (שבת פב.) / ליטרח פרימבר"א / prembre / ללחוץ, להתאמץ ✭ to press, make an effort

322 / (שבת פח.) / גיגית קוב"א / cuve / גיגית, מיכל גדול ועגול ✭ a tub, a big round container

323 / (שבת פט:) / סטיס קרו"ג / crog / כרכום (קורטם?) קשה להבין, למה רש"י מתרגם כאן ולהלן מס' 2425 crog, או (מס' 622, 1447) cro, שהוא אותו דבר, כאשר בשני מקרים קודמים, שבהם הופיע "סטיס" (מס' 279 ומס' 304) הוא תרגם wesde. במקום אחד (מס' 1008-1007) יש שתי גרסאות, crog מצד אחד ו-gesde (=wesde) מצד שני. שני הצמחים שונים בלי ספק; מקרו"ג מפיקים צבע צהוב-כתום ומוישד"א צבע כחול. ✭ saffron, crocus

324 / (שבת פט:) / פואה ורנצ"א / warance / פואה ראה לעיל מס' 280 ומס' 305. ✭ rubia (plant)

325 / (שבת פט:) / נתר ניטר"א / nitre / נתר (חנקת האשלגן) ✭ niter (Potassium Nitrate)

326 / (שבת צ.) / חלבצין לייטרו"ן / leitron [laiteron] / נץ-חלב (חסת-ארנבת?) ✭ "Star of Bethlehem", omithogalum [plant]

327 / (שבת צ.) / תורניתא פי"ן / pin / אורן רש"י טוען כאן, שאין לפרש תורניתא אורן! ✭ pine

328 / (שבת צ.) / שלוף דוץ טראפנ"א (?) (?)…(?)tere p [ ] terepine / שרף-אלה (?),אדמת…(?) מצוי רק בכתב-יד אחד. בלונדהיים אינו מפענח את המלה, ומסתפק בהגדרה לפי הדה"מ: "חומר (צמח?, דומם?) המשמש לכביסה, לניקיון". ניסיון הפענוח שלי הוא השערה בלבד. ✭ turpentine(?) ... earth....(?)

329 / (שבת צ.) / רמצא דפרזלא פוריידו"ר / forjedor / מקדח ר' להלן מס' 2448, שם רש"י מפרש אותו ביטוי במלה croein (אנקול). ר' מילונו של לוי (מס' 470). ✭ drill

330 / (שבת צ.) / מוחטין מוקיי"ר / mochier / למחוט (נר) היום המלה הצרפתית שגורה במשמעות של קינוח האף (בממחטה). ור' מילונו של לוי (מס' 578). ✭ to trim, clean (a candle)

331 / (שבת צ:) / נישבין לצי"ש / laces / חבלים, לולאות (מלכודת) ✭ ropes, loops, knots (for traps)

332 / (שבת צא:) / חלמה שולדידור"א / soldedure / תפר מלה במלה: ריתוך, ר' מילונו של לוי (מס' 734). ✭ to sew

333 / (שבת צב.) / שנצין אישטירלי"ש / esterles / שנצים, שרוכים ✭ laces, strings

334 / (שבת צב.) / (מרפקו)[מרפק] אישיל"א / aisele [aissele] / בית-שחי ראה להלן מס' 2414. ✭ arm-pit

335 / (שבת צב:) / מלגז פורק"א / forche / קלשון ✭ hayfork, pitchfork

336 / (שבת צג.) / פונדאות ברידי"ש / brides / ארנקים הנסגרים בקשרי חוטים ✭ purses closed by laces

337 / (שבת צה.) / סרק טיפינו"ן / tifinon / אודם (לפרכוס הפנים) ראה לעיל מס' 260. ✭ red make-up

338 / (שבת צה.) / דה"מ המחבץ ("כלי גמי ונותן הקפוי בתוכו ומי החלב…נוטפין") יונקיירי"ש / jonchieres / כלי של קנים לייצור גבינה מצוי בדפוס סונצינו, אבל לא בכתבי היד. ✭ a vessels made of sticks used in the process of cheese-making

339 / (שבת צו:) / בוכיאר נביט"א / naveta / בוכיאר ("סירה" לאריגה) נמצא רק בכתב-יד אחד, שיש בו השפעות איטלקיות או פרובנסאליות, וקבע בלונדהיים, שאין זו המלה הצרפתית navete, המתועדת רק מאז המאה הי"ג. ✭ a spindle shuttle

340 / (שבת צז.) / מלקט ורהיטני פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה ראה לעיל מס' 181. ✭ a plane

341 / (שבת צח:) / אטבי גלואו"ן / gloon / חתיכת-עץ כפופה בקצֶהָ ✭ a piece of wood twisted at the edges

342 / (שבת ק:) / רקק גרביל"א / gravele / חול, חצץ (שנתערבו בהם מים) ✭ sand , gravel (mixed with water)

343 / (שבת קא.) / ביצאתה קויי"ט / cojet / סירונת (סירה קטנה) ר' להלן המס' 1642 ובמס2 2030 צורה יותר חדישה, eoehet (1642 אינו מרש"י, אלא מנכדו הרשב"ם, שהשלים את הפירוש על מסכת בבא בתרא, אחרי פטירת סבו). ור' מילונו של לוי (מס' 786), הגורס cafete (קפיט"א). ✭ small boat

344 / (שבת קא:) / סרבל מנטי"ל / mantel / גלימה ✭ mantle, cloak

345 / (שבת קב:) / פטיש פיק / pic / מעדר ✭ hoe

346 / (שבת קב:) / סדן אינקלומ"א / enclume / סדן ✭ anvil

347 / (שבת קב:) / קורנס מרטי"ל / martel / פטיש ✭ hammer

348 / (שבת קב:) / חלודה רדויל"א / redoile [redoille] / חלודה ראה לעיל מס' 200. ✭ rust

349 / (שבת קב:) / פטפוטי טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים) ✭ tripod

350 / (שבת קב:) / שופתא קוי"ן / coin / טריז ✭ wedge

351 / (שבת קב:) / מרא פושיו"ר / fosoir [fossoir] / מכוש ראה לעיל מס' 70. ✭ pick-ax

352 / (שבת קג.) / עולשין קרישפיל"א / crespele [crespele] / עולש לא מצאנו את המלה במילונים; עם זאת ברור, שמדובר בירק "מסולסל “ (ר' לעיל מס' 84 ולהלן מס' 1206), וסביר מאוד, שהוא מה שאנו קוראים היום עולש (כך במילונו של לוי, מס' 258). בלונדהיים מתרגם "מין צמח". יש להניח, שהמלה מוטעמת על ההברה הראשונה. ✭ chicory, endive, witloof (plant)

353 / (שבת קג:) / דה"מ כיון דאיתא לטי"ן / latin / לטינית ✭ Latin

354 / (שבת קג:) / גלטורי קלטירי"ש / calateres / סימנים (של כישוף) כפי הנראה זו המלה characteres, שנשאלה מהיוונית ללטינית, ועד היום משמשת בהרבה שפות אירופה בשני מובנים: (א)סימני כתב, אותיות, (ב) סימני זיהוי, דהיינו אופי, אין לראות קושי בכך, שהנוסח ברש"י משובש לגבי הלטינית הנכונה כהגייתה; הרי הוא אומר בעצמו "בלטינית של גויים (בדפוסים: מינין)", כלומר בלשון המדוברת של המשכילים, שכידוע לא הייתה טהורה ביותר בימי הביניים. ובפרט שרש"י רוצה להסביר, ש-calateres ו"גלטורי" ממוצא אחד הן. ✭ signs (of magic)

355 / (שבת קד:) / סמא אורפימינ"ט / orpiment / צבע צהוב (העשוי מזרניך גפרי) המלה הצרפתית, לפי הרכבה, פירושה "צבע זהב". ר' להלן מס' 2220. ✭ yellow paint (made from Arsenic disulfide)

356 / (שבת קד:) / סקרתא מיני"א / minie / צבע אדום (עשוי מתחמוצת העופרת) ראה להלן מס' 1259. ✭ red paint (made from Plumbous Oxide)

357 / (שבת קד:) / קומא גומ"א / gome / שרף (של אילן) המלה הארמית והמלה הצרפתית הן מאותו גזרון, שמוצאו כפי הנראה ממצרים העתיקה. ✭ sap, gum (of a tree)

358 / (שבת קד:) / חרתא אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור (העשוי מנחושת גפרתית) הסבר מפורט על המלה ומשמעותה מצוי אצל בלונדהיים ב' (ע' 59-54). ועיין גם בתוספות כאן דה"מ "שיחור" ובעיקר בגיטין יט. דה"מ "קנקנתום". ✭ black paint (made from Sulfuric Copper)

359 / (שבת קד:) / עפצים גלי"ש / gales / עפצים (גידולים טפיליים בעלה האלון) ✭ gall-nuts, (parasite growth on oak's leaves)

360 / (שבת קד:) / שיחור אדרימינ"ט / adrement / צבע שחור ראה לעיל מס' 358. ✭ black paint (made from Sulfuric Copper)

361 / (שבת קה.) / נירה ליצ"א / lice / ניר ראה לעיל מס' 272. ✭ warp heddle (Brit; heald) eye. [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]

362 / (שבת קה.) / אימרא לישט"א / liste [lista] / שפה, אמרה המלה, המופיעה בכתב-יד אחד בלבד, ואינה נמצאת בדפוסים, אינה מרש"י, ובלונדהיים משער, שאינה צרפתית, אלא איטלקית או פרובנסאלית (lista). ✭ fringe, edge

363 / (שבת קה.) / בית נירא פייצ"א / piece / גדָד (קצה חוט השתי, הנקשר לכובד עליון של הנול) בדפוסי התלמוד רשום כאן בטעות, המסתברת מדמיון המלים בכתיבתן, ליצ"א lice (ר' לעיל מס' 361 ולהלן מס' 364) במקום פיצ"א=פייצא. לוי במילונו (מס' 786 ור' גם מס' 631) מחזק את הגרסה lice. הוא מביא, לפי תוספות ר' שמשון משנץ, גם את הגרסה פיינ"א peine (בצרפתית של היום: penne) במשמעות קרובה, וכך אפשר לראות בגרסה פיצ"א, פייצ"א בלבול של ליצ"א עם פיינ"א. ✭ warp thrums (in weaving) [the edge of the warp string, tied to the upper loom's weight]

364 / (שבת קה.) / נירא ליצ"א / lice / ניר ראה לעיל מס' 272. ✭ warp heddle (Brit; heald) eye. [a cord with a ring or an eye formed by two knots guiding the warp threads]

365 / (שבת קה.) / מצוביתא ליאיי"ש דוושה (במתקן הטוויה של הגברים) / lieis [ ] המלה אינה מופיעה בכתבי-היד, אלא רק במהדורת סונצינו (לימיי"ש), ומכאן שאינה מאת רש"י. בלונדהיים השאיר את המלה בסימן שאלה, אך ייתכן שמדובר ב-liais (לפי שיטת הכתיב שלי: lieis), שבלונדהיים מזכיר אותה דווקא בניירות ההכנה שלו לגבי מס' 366 שלנו, והוא מוט להפעלת מתקן האריגה, וכפי הנראה גם מתקן הטוויה. ✭ a pedal [ in the men's spinning (weaving) device]

366 / (שבת קה.) / דה"מ מצוביתא פריש"א דוושה (במתקן הטוויה של הנשים) / prese [presse] המלה אינה מופיעה בכתבי-היד, אלא רק במהדורת בומברג, ומכאן שאינה מאת רש"י. ✭ a pedal [in the women's spinning (weaving) device]

367 / (שבת קו.) / מגדל מישטיי"ר / mestier / מזנון לשמירת אוכל ✭ a cupboard for storing food

368 / (שבת קז.) / מורסא קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם) ✭ bum (an infected wound)

369 / (שבת קז:) / טפויין שיירונ"ש / seirons / חרקים זעירים ביותר (אקריות הגבינה?) מאז מהדורת סונצינו נהפכה המלה הלועזית מתוך טעות למלה העברית "שירוץ" מחמת העניין. ✭ tiny insects (cheese mites?)

370 / (שבת קז:) / כשותא הומלו"ן / homlon / כּשׁוּת (צמח, שממנו מכינים את הבירה) ר' מילונו של לוי (מס' 511). ✭ hops (a plant which is one of the beer's ingredients)

371 / (שבת קח.) / פטריות בוליי"ץ / boleiz / פטריות ר' בלונדהיים ב' (ע' 130-129). ✭ mushrooms

372 / (שבת קח.) / כנפי הגוף פלומי"ש / plumes / נוצות (הגדולות) להבדיל מהפלומה (מאותו גזרון!), הנוצות הקטנות המכסות את כל הגוף. ✭ (the big) feathers

373 / (שבת קח.) / הילמי שלמויר"א / salmuire / מי מלח (של שימורים) ראה לעיל מס' 30. ✭ brine (for pickling)

374 / (שבת קח:) / קילורין לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה ראה לעיל מס' 118. ✭ a cream or ointment for a sick eye

375 / (שבת קח:) / כוסילתא פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם) ✭ a surgical knife (for bloodletting)

376 / (שבת קט.) / כוסברתא אליינדר"א / aliendre [alliendre] / כוסבר ר' בלונדהיים ב' (ע' 68-67) ומילונו של לוי (מס' 43), וכן בלונדהיים פ' (ע' 38). בלונדהיים גורס alliendre, בניגוד לרוב עדויות כתבי-היד. ✭ coriander (plant)

377 / (שבת קט.) / גרגירא אורוג"א / oruge [orugue] / אורה צמח המובא במלכים ב' ד', ל"ט והמכונה היום בן-חרדל. בבלונדהיים א' יש לתקן כמובן orug[u]e, ור' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV). ✭ rocket flower

378 / (שבת קט:) / חטטין מלנ"ץ / malanz / פצעים ראה לעיל מס' 5. ✭ wounds

379 / (שבת קט:) / יועזר פוליו"ל / poliol / סוג של נענה ✭ a type of mint

380 / (שבת קט:) / הגים רונצי"ש / ronces / קוצים ראה לעיל מס' 100. ✭ thorns

381 / (שבת קט:) / מרוא חיורא שלי"א / salje / מרווה (צמח) ✭ sage (plant)

382 / (שבת קט:) / פותנק פוליו"ל / poliol / סוג של נענה ✭ a type of mint

383 / (שבת קט:) / רוביא פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין) ✭ fenugreek (a Greek plant used for spicing)

384 / (שבת קט:) / תחלי קרישו"ן / creson [cresson] / שחליים ✭ garden cress, paper cress, green mustard (plant)

385 / (שבת קט:) / אפשיחה אישינבריי"ר / esenbrajier / לגזום, לדלל מלשון branje=branche, ענף, עם קדומת כפולה ונפילת n אחת מחמת דיסימילציה, רפאל לוי מסביר, למה אין כאן esbranjier כפי שאפשר היה לצפות, ר' במילונו (מס' 275). ✭ to trim, to thin out

386 / (שבת קט:) / גובי טרונצונ"ש / troncons / קטעים ✭ pieces, bits, parts

387 / (שבת קי.) / טבלא אישקיליט"א / eschelete / פעמון ✭ bell

388 / (שבת קי.) / צבתא טינליי"ש () [tenailles] / tenalies / צבת ההטעמה על האות a, והצירוף li הוא מעין עיצור. ✭ tongs, pliers

389 / (שבת קי.) / צלף קפריי"ר / caprier / שיח-צלף ר' בלונדהיים ב' (ע' 137-134). ✭ common caper bush

390 / (שבת קי.) / גביא גילא אלו"ם / alum / צָריף ראה לעיל מס' 185. ✭ alum

391 / (שבת קי.) / כורכמא רישקא קרו"ג אוריינטי"ל כרכום (קורטם?) מזרחי / orientel crog ✭ oriental crocus

392 / (שבת קי:) / שבלילתא פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין) ✭ fenugreek, (a Greek plant used as a spice)

393 / (שבת קי:) / עמר גופנא קוטו"ן / coton / כותנה ראה לעיל מס' 26. ✭ cotton

394 / (שבת קי:) / אהלא אלואי"ן / aloen / אלוואי, אָהָל ר' בלונדהיים ב' (ע' 78-77) ומילונו של לוי (מס' 60),. אלוואי היא המלה היוונית aloe, שעברה ללטינית ולצרפתית. הזיהוי הנכון של אהל המקראי ושל אלוא (אלווין, עלואין) התלמודי מציג בעיות רבות, ר' במילונים ובאנציקלופדיות למיניהם, וכן בספרי יהודה פליקס על הצומח במקרא ובתלמוד. בצרפתית של ימי-הביניים נתקלים לפעמים בערבוביה בין aloen לבין aloisne (ר' להלן מס' 630). ✭ aloe (plant)

395 / (שבת קיא.) / מרפי דישילציי"ר / desjalcier / לחלוץ מלה במלה: לחלוץ נעליים, אבל כאן הכוונה לרופף את החניכים, שהיו דבקים יותר מדאי בשיניים. ר' מילונו של לוי (מס' 204 – במפתח בטעות 314, המס' של בלונדהיים!). ✭ to pull out [literally: to take off shoes, but here referring to loosening the gums]

396 / (שבת קיא:) / סבכה קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת ראה לעיל מס' 222. ✭ a hairnet

397 / (שבת קיא:) / חוטין פינדנ"ץ / pendanz / סרטים, כתפיות (להדק בגד על הגוף) ✭ bands, shoulder straps, (to tighten the cloth to the body)

398 / (שבת קיב.) / כף שול"א / sole / סוליה ✭ sole (of a shoe)

399 / (שבת קיב:) / שלאכא ברוצו"ן / brocon / זרבובית ר' מילונו של לוי (מס' 187). ✭ spout (of a kettle)

400 / (שבת קיג.) / פסיקיא פיישול"א / feisole [faissole] / רצועה

✭ band

401 / (שבת קיג.) / כובד עליון ותחתון אינשובלי"ש / ensobles / כּבָדים הכובד העליון והכובד התחתון הם הגלילים, שכורכים עליהם חוטי השתי בנול האורגים. ר' מילונו של לוי (מס' 425). ✭ weights

402 / (שבת קיג.) / עמודים טילייר"ש / teliers / מתקני אריגה מלשון teile (כד). ✭ weaving devices

403 / (שבת קיג.) / עמודים ריילי"ש / relies [reillies] / מוטות, קרשים אחד מכתבי-היד מוסיף למס' 402 את הלעז הנ"ל בציון "ובמקומי קורין אותו…"; בכתב-יד אחר מופיעה, במקום טילייר"ש, הגרסה רילי"ש, שלכאורה מצביעה על מלתנו, אך כך צריך להניח, שכינו את מתקן האריגה הפשוט במקומות מסוימים בשם, שמשמעותו הרגילה "מוט, קרש". ✭ poles, boards (of wood)

404 / (שבת קיג:) / אדמה ארזיל"א / arzile [arzille] / חומר, טין ראה לעיל מס' 311. ✭ clay, mud

405 / (שבת קטז.) / און גיליון איונגילי"ש הברית החדשה / ewangiles [evangiles] התרגום מלה במלה, לפי המקור היווני, הוא: הבשורות הטובות. והם ארבעת הסיפורים על חיי הנוצאי, שהם עיקר הברית החדשה, הפסקה בתלמוד, עם פירושו של רש"י עליה, הושמטה מהדפוס מחמת הצנזורה הנוצרית, ואין מוצאים אותה אלא ב"חסרונות הש"ס" המודפס לפעמים בסוף המסכת. או במהדורת השלמות. ברור, שרש"י מצביע על משחק המלים בין "און גליון" או "עון גליון" (במשמעות "גיליון – כלומר חיבור – של אוון – כלומר חמש" או "של עוון") ובין אוונגליון הגיווני, שעקבותיו ניכרים במלה הצרפתית. ✭ the new testament

406 / (שבת קיח.) / לבדין פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד) ✭ felts, (felt sheets)

407 / (שבת קיט.) / תכתקא פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל ✭ folding chair

408 / (שבת קכ.) / מקטורן מנטי"ל / mantel / גלימה ✭ mantle, cloak

409 / (שבת קכ.) / אונקלי שרזינ"א / sarazine [darrazine] / לבוש רחב כמשמעו: [לבוש] ערב, ורש"י מחזק פירוש זה בהוסיפו את השם הערבי של הלבוש, ר' בלונדהיים פ', עד 144, הערה 2. המילונים לצרפתית עתיקה אינם מכירים את השימוש הזה של התואר. ✭ wide dress, wide garment

410 / (שבת קכ.) / גלבוס גנביי"ש / ganbeis [ganbais] / מקטורן מרופד ראה לעיל מס' 97. ✭ an upholstered jacket

411 / (שבת קכ.) / חלוק קמיש"א / chemise / גופייה, כותונת הבגד, שלובשים על עור הבשר; עד הדורות האחרונים היו לובשים על הגוף מעין כותונת ארוכה. ✭ an undergown

412 / (שבת קכ.) / ספרקין פיישול"א / feisole [faissole] / רצועה אולי יש לקרוא, כפי שגורסים כמה כתבי-יד, פיישולי"ש feisoles ברבים, בפרט שכאן מדובר ב"שני ספרקין", שהם כפי הנראה רצועות בד, שכורכים על הרגליים. ✭ band

413 / (שבת קכ.) / אנפילייאות קלצי"ש / chalces / בתי-רגליים (כמין גרביים עשויים מבד) ר' מילונו של לוי (מס' 204). ✭ foot-covers (a type of stockings)

414 / (שבת קכ.) / פרגוד יינוילי"ש / jenoiles [jenoilles] / בתי-ברכיים בצורה זו ובמשמעות זו אין המלה מצויה במילונים. כי אם בצורת jenoilieres (יינויליירי"ש); מצויה במחצית כתבי-היד, ואפשר איפה להעדיף גרסה זו, ר' מילונו של לוי (מס' 786). ✭ knee-covers

415 / (שבת קכ.) / פרגוד קניהושי"ש / knihoses / מכנסי-ברכיים ("בלשון אשכנז") ✭ knee-pants [in Ashkenaz (German) language]

416 / (שבת קכ.) / מחרך ריטריי"ט / retreit [retrait] / מתכווץ (או מכֻווץ) ✭ shrink, reduce

417 / (שבת קכ:) / נר קרוישו"ל / croisol / מנורה ראה לעיל מס' 135. ✭ lamp

418 / (שבת קכב:) / קורנס מרטי"ל / martel / פטיש ✭ hammer

419 / (שבת קכב:) / מגריפה ודי"ל / wadil [vadil] / יעה ראה להלן מס' 1093. ✭ scoop, shovel

420 / (שבת קכב:) / רחת פיל"א / pele / את-חפירה ✭ shovel, spade (a long handle with a flat blade)

421 / (שבת קכב:) / מלגז פורק"א / forche / קלשון ✭ pitchfork, hayfork

422 / (שבת קכב:) / כוש פושי"ל / fusel / פלך ✭ distaff, spindle

423 / (שבת קכב:) / כרכר רייו"ל / reiol [raiol] / כרכר ✭ peg top, spindle

424 / (שבת קכג.) / עוקצה פוינט"א / pointe / חוֹד ✭ point

425 / (שבת קכג:) / אפיקטויזין ריש"ט / rest / סם הקאה המלה מצויה רק בכתב-יד אחד, ולכאורה אינה של רש"י. אינה מופיעה במילונים הגדולים לצרפתית עתיקה, אבל בלונדהיים מצא לה סימוכין בכל מיני מקורות. ✭ emetic medicine (a drug to induce vomiting)

426 / (שבת קכג:) / יתד של מחרשה קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע) ר' מילונו של לוי (מס' 252). ✭ ploughshare (the blade that slices the earth)

427 / (שבת קכג:) / חצינא דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן) ✭ adz (a sort of an ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]

428 / (שבת קכד:) / מר פושוי"ר / fosoir [fossior] / מכוש ראה לעיל מס' 70. ✭ pick-ax

429 / (שבת קכד:) / לבדין פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד) ✭ felts (felt sheets)

430 / (שבת קכד:) / מכבדות אישקובי"ש / escoves / מטאטאים אולי צריך לקרוא escobes, ר' מילונו של לוי (מס' 413). ✭ brooms

431 / (שבת קכה.) / רעפים טיולי"ש / tiules / רעפים ✭ tiles, shingles

432 / (שבת קכח.) / ניניא מינט"א / mente / נענה ✭ mint (plant)

433 / (שבת קכח.) / פיגם (או פיגס) רוד"א / rude / פֵיגָם (צמח) ✭ rue (plant)

434 / (שבת קכח.) / צתרי שדריא"ה / sadree / צתרה (צמח) ברור, שהמלה הארמית והמלה הצרפתית מאותו מוצא הן. בצרפתית של היום משמשת לצמח זה מלת-ההקטנה darriette. ✭ savory (plant)

435 / (שבת קכח.) / צתרי פוליו"ל / poliol / סוג של נענה ✭ a type of Mint (plant)

436 / (שבת קכח.) / אברתא אישב"א / esbe / איזוב (?) זיהוי הצמח "אברתא" קשה: יש רואים בו את הגומא, הסוף, שממנו נוצר הפפירוס, ויש הרואים בו אחד ממיני האיזוב! גם תרגומו של רש"י בעייתי: בלונדהיים גזר esbe מן hyspopus ביוונית-לטינית, והיא מלה נשאלת מהעברית "איזוב", אבל גם על גזירה זו יש חולקים. ר' בלונדהיים פ' (ע' 55). ✭ hyssop, moss

437 / (שבת קכח) / חשי שדריא"ה / sadree / צתרה (צמח) ראה לעיל מס' 434. ✭ savory (plant)

438 / (שבת קכט.) / יונה בוי"ש / buis / אשכרוע ר' בלונדהיים ב' (ע' 134-132). ✭ box (wood)

439 / (שבת קכט.) / כוסילתא פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם) ✭ a surgical knife (for bloodletting)

440 / (שבת קכט:) / שפמי גירנו"ן / gernon [guernon] / שפם (כאן במובן: פרצוף של חיה) ✭ mustache (here, in the sense of an animal's face)

441 / (שבת קכט:) / מלפפין אינמיילולי"ר / enmeiloler[enmailliler] / לחתל ר' מילונו של לוי (מס' 357) ולהלן מס' 1224 ומס' 1533. ✭ to diaper, wrap up

442 / (שבת קל.) / טווסא פגונ"י / pagone / טווס (באיטלקית) לעז זה נמצא רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינו מאת רש"י. ✭ peacock (in Italian)

443 / (שבת קל.) / יקרו פוריי"ר / forjier / לקדוח ר' מילונו של לוי (מס' 470). ✭ to drill

444 / (שבת קלג:) / קלבא רישינ"א / resine / שרף-עץ כאן לא רק שמלה הלועזית מופיעה בתוך פירוש רש"י בלי סימן הגרשיים המציין את זרותה, שהוא דבר שכיח, אלא אפילו שולבה בטעות בתוך נוסח התלמוד. ✭ resin (of a tree)

445 / (שבת קלד.) / חספניתא אוביידר"א (?) [ ] / aubeidre / מין צרעת, שבה הפנים מתבקעות בספריו לא פענח בלונדהיים את המלה, אבל בכתב-היד, שהשאיר בעזבונו, השמור בבית-הספרים הלאומי האוניברסיטאי בירושלים, הוא מביא את ההשערה aubeidre מלשון aube (לבן), כי הצרעת מלבינה את העור. בין השא הוא מצטט משפט מכתבי הסופר הלטיני אפוליאוס (Apuleius), שבו הוא קורא למחלה מסוג זה albedo (מ-albedinem אפשר לגזור בצרפתית albedre). הקושי – או אחד הקשיים – הוא, שבימי רש"י לא היינו מצפים לצורה, שבה ה – l הפכה ל – u, הנראית מאוחרת יותר. ✭ a sort of leprosy, that cracks the face

446 / (שבת קלד.) / גרדין פירניי"ש / fernjes / ציציות לא ברור לי, למה העדיף בלונדהיים את הצורה fernjes על frenjes (פריניי"ש), שהיא קרובה למלה של ימינו franges. ✭ fringes (of a garment)

447 / (שבת קלד.) / זריף אינפלי"ר / enfler / לנפח ✭ to blow, inflate

448 / (שבת קלד.) / ניפוותא ו"ן / wan [van] / רחת כלי, שבו מרקידים את התבואה לנפותה, בצורת מגש גדול של נצרים בעלי שתי ידיות. ✭ winnowing shovel (a sort of tray used to winnow the wheat)

449 / (שבת קלד.) / מעוי אליני"ר / alener / לנשום ר' בלונדהיים ב' (ע' 76-75). ✭ to breath

450 / (שבת קלד.) / לישרקיה אישלאוריי"ר / eslaurjier [eslorjier] / להחליק בלונדהיים כתב eslorjier, אבל הימצאות האל"ף לפני הוי"ו בכל כתבי-היד והמקור הלטיני exlubricare מצביעים לדעתי על הדיפתונגה au (או ou), כמו בהשתלשלות forge – faurga* - fabrica. רפאל לוי, המקדיש ערך (מס' 64) לגזרון הזה, מביא מספר רב של צורות, שבהן נשארה v (במקום u), כגון loverjier. ✭ to smooth

451 / (שבת קלו.) / פיהק בדייליי"ר / badeilier [badaillier] / לפהק ר' בית יוסף על טור יורה דעה סי' קפ"ט דה"מ "ומ"ש ופירש"י כאדם…" (דף נ"ה של דפוס וילנא, תר"ס). ✭ to yawn

452 / (שבת קלז:) / מסורבל פילטרי"ץ / feltrez / מרופד לשון feltrק (לֶבֶד), ר' לעיל מס' 429 ועוד. ✭ padded, matted, upholstered (felted)

453 / (שבת קלז:) / משמרת אישטינדר"א / estende / מסננת בצורת בד או חומר אחר הנמתח על זרבוביתו של כלי, במילונים לצרפתית עתיקה מביאים רק את המשמעות "מיתות". ✭ filter, strainer

454 / (שבת קלח.) / כסא טרסקל פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל ✭ folding chair

455 / (שבת קלח:) / סייאנה פילטרי"ן / feltrin / כובע של לֶבֶד ✭ a felt hat

456 / (שבת קלט.) / כשותא הומלו"ן / homlon / כשות ראה לעיל מס' 370. ✭ hops

457 / (שבת קלט:) / מטילין שכר ברציי"ר / bracier / לבשל (שֵכר) כלומר לשרות את השעורים במים כדי להכין את הבירה. ✭ to brew (beer)

458 / (שבת קלט:) / קמחים ייני"ש / jeines [jaines] / כתמי עובש רפאל לוי (מס' 16 במילונו), מסביר, שהמלה נגזרה מלטינית canus, "לבן", מפני שהעובש מופיע כעין פרחים לבנים קטנים. ר' גם להלן מס' 2026. ✭ mold stains

459 / (שבת קלט:) / אינומלין פוישו"ן / poison / שיקוי ראה לעיל מס' 61. ✭ a potion

460 / (שבת קלט:) / ניצוצות בריי"ש אגוטידור"ש / brais agotedors] breis agotedors] / שעורי-בירה, מטפטפות מדובר, בנוזל של שעורים השרויות במים, כשהוא מטפטף בסוף העירוי מכלי אל כלי, ואז הוא נפרד מהפסולת הנשארת בכלי הראשון, ויש חשש למלאכה של בורר, בלונדהיים ב' (ע' 132-131) מתקן את הכתוב בחלק הראשון של ספרו ורואה בלעז הזה שתי מלים נפרדות: בריי"ש breis, פסולת, אגוטידורי"ש agotedures, טפטופים, לדעתי ספק, אם התיקון מוצדק. ✭ dripping beer-barleys

461 / (שבת קמ.) / ממחו דישטינפרי"ר / destenprer / לערבב (בנוזל) ✭ to mix (into a liquid)

462 / (שבת קמ.) / שחליים קרישו"ן / creson [cresson] / שחליים ✭ garden cress, paper cress, green mustard

463 / (שבת קמ.) / אמיתא מינט"א / mente / נענה ✭ mint (plant)

464 / (שבת קמ.) / ניניא מינט"א / mente / נענה חסר בכמה כתבי-יד, במהדורת בומברג וברוב דפוסי התלמוד (ובאמת התרגום נראה מיותר, כי כמה שורות למעלה מזה מוסבר, ש"אמיתא" הוא mente, וכאן כתוב "מאי אמיתא? ניניא"). ✭ mint (plant)

465 / (שבת קמ.) / חילתית לזר"א / lazre / חלתית חלתית היא שרף המופק משורשו של צמח, הנקרא גם הוא חלתית ובלטינית assa foetida, שריחו חריף, והיו משתמשים בו לתבלין ולרפואה. ✭ asafetida (plant), laserwort

466 / (שבת קמ:) / דה"מ ירקא צירפוי"ל / cerfoil / תּמכָא (?) הוא צמח הדומה לפטרוסיליון, אלא שעליו יותר רחבים. אין המלה הצרפתית באה לתרגם את "ירקא", אלא לתת דוגמא של ירק הגורר את התיאבון. ✭ chervil(?)

467 / (שבת קמ:) / ליבצע בצועי מורשילנ"ט / morsilant [morsillant] / בכסיסה המלה הצרפתית היא בינוני פועֵל של פועַל במשמעות "לנשוך חתיכה אחרי חתיכה". אפשר להציע במקום קריאתו זו של בלונדהיים – מאחר שרש"י אינו נוהג בדרך-כלל להביא פועַל כי אם בצורת שם הפועַל – את הקריאה מורשילונ"ש morsilons, תואר הפועל על-דרך reculons (a). ✭ gnawing, biting piece after piece

468 / (שבת קמא.) / מכבש פריש"א / prese [presse] / מכבש (לגיהוץ בגדים) ✭ a press (for ironing clothes)

469 / (שבת קמא:) / אימוס פורמ"א / forme / צורה, תבנית מדובר כאן בתבנית, ששמים בתוך הנעל, כדי לשמור או לתקן את צורתה; מחדשי הלשון קבעו לכלי זה את השם "אימום" לפי גרסת המשנה כלים, כ"ו, ד', ויש כאן בגמרה כפי הנראה טעות סופר. ראה מילונו של לוי (מס' 471). ✭ form used in making cloth or shoes, (shoemaker's last)

470 / (שבת קמג.) / אוד פורגו"ן / forgon / שפוד חתייה ר' מילונו של לוי (מס' 470). ✭ a spit for roasting

471 / (שבת קמג.) / אפונין יישי"ש / jeses [jesses] / בקיות (סוג צמחים, הכולל את האפונה) ר' בלונדהיים ב' (ע' 162). ✭ vetches (a group of plants that includes beans or peas)

472 / (שבת קמד:) / פגעין פרוני"ש / prunes / שזיפים ✭ plums

473 / (שבת קמד:) / פרישין קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות) ✭ quince

474 / (שבת קמד:) / עוזררין קורמי"ש / cormes / פירות העוזרר ראה לעיל מס' 166. ✭ fruits of the hawthorn

475 / (שבת קמד:) / קוצים ירדונ"ש / jarsons / פירות של קרדה בכמה כתבי-יד הגרסה קרדונ"ש, דהיינו charsins (ראה לעיל מס' 110). יש כאן, כמו בהרבה מלים אחרות של רש"י, היסוס בתעתיק של ה – c, שהחלה "להתרטב", במהלך הארוך, שהביא אותה מהגייה כקו"ף להגייה כשי"ן. ✭ dispacus [plant] fruit, thistle fruit

476 / (שבת קמה) / מפצע בליציי"ר / blecier / לחבוט, לטפח ראה לעיל מס' 188. ✭ beat, strike

477 / (שבת קמה:) / קומטין קומטו"ן / comton / רוזן כאן רש"י מציין בפירוש, שהמלה התלמודית היא בעצמה "לשון לעז", ואמנם הגרסה הנכונה היא בארמית "קומטין" ובצרפתית "קומטון", אלא שבדפוסים התבלבלו ביניהן: בדפוס וילנא קוראים בנוסח התלמוד "קמטון" ובדיבור המתחיל ברש"י "קומטין" והלעז עצמו הושמט. ראוי להעיר, שבני דורו של רש"י שמעו בלי ספק, במאמר התלמוד על "קומטין" ו"הגמון" – כך כפי הנראה הגרסה הנכונה – המשתלטים על טבריה, הד של מסעי הצלב, שבהם עשו הנוצרים שמות ביהודי ערי הקודש שבארץ-ישראל. ר' מילונו של לוי (מס' 239). ✭ earl, marquis, baron

478 / (שבת קמו.) / למיברז פוינדר"א / poindre / לנקב ✭ to puncture

479 / (שבת קמו:) / מחתך רידוניי"ר / redonier [redognier] / לעַגֵל כלומר לחדד את הקנה עד שיהיה מעוגל, כדי שייכנס בדיוק בתוך נקב החבית. אולי צריך לקרוא rosonier (ר' להלן מס' 1412). ✭ to round off, [to sharpen the stick till it becomes round]

480 / (שבת קמו:) / לבדין פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד) ✭ felts, (felt sheets)

481 / (שבת קמז.) / דה"מ כיסי בבלייתא פרונצי"ש / fronces / קפלים ר' מילונו של לוי (מס' 480). ✭ folds, wrinkles

482 / (שבת קמז.) / מתגררין גרטי"ר / grater / לגרד בדפוסים מובא בטעות, במקום "גרטי"ר; "גרסינן"! (כפי הנראה היה נוסח מעבר: "גרסי'"). ר' מילונו של לוי (מס' 498). ✭ to scratch

483 / (שבת קמז.) / מגררת אישטרייל"א / estreile [estreille] / קרצפת, מגרדת ✭ currycomb

484 / (שבת קמז.) / נפרקב אישלוישייד"א / esloisiede / שמוטה מדובר ביד או ברגל שנקעה, דהיינו שעצמה יצאה מפרקה. ✭ dislocated [from a sprain]

485 / (שבת קמז:) / מגררת אישטרייל"א / estreile [estreiile] / קרצפת, מגרדת ✭ currycomb

486 / (שבת קמז:) / לפופי אינמיילולי"ר / enmeiloler [enmailloler] / לחתל ראה לעיל מס' 441. ✭ to diaper

487 / (שבת קמח.) / דיילא מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר ✭ policeman, officer

488 / (שבת קמח.) / שניא ליה (ידיה) אישלוישיי"ר / esloisier / לשמוט ראה לעיל מס' 484. ✭ to drop, to draw out, to dislocate [as from a sprain]

489 / (שבת קמט.) / מראה מירידוי"ר / miredoir / ראי ✭ mirror

490 / (שבת קנ.) / פקוח דישקומברימינ"ט חילוץ / descombrement כוונת רש"י כפי הנראה להצביע על המשותף בין השימושים השונים של הגזרון "פקח": "פיקוח נפש", "המפקח את הגל", ואולי גם "יין מפקחו". מוזר, שהגרסה, כמעט בכל כתבי-היד, שם ואף להלן מס' 744 ומס' 1138, במי"ם (כלומר deseombrement ולא desconbrement בנו"ן), בניגוד לדרך הכתיב של רש"י במלים מסוג זה (כגון לעיל מס' 243 enpeinie, מס' 277 anpoles, ולהלן מס'1601;(conplemt אולם יש גם לפנינו prembre (לעיל מס' 321). או שיש כאן תיקון מאוחר של תקופת מעבר מ-n ל-m, כשהמעבר כבר מוגשם לפני b וטרם הושלם לפני p. ✭ rescue, extrication

491 / (שבת קנ:) / קש אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש ראה לעיל מס' 128. ✭ straw

492 / (שבת קנא:) / אביסנא אינשובל"א / ensolbe / כובד ראה לעיל מס' .401 ✭ weight

493 / (שבת קנב.) / כסלים פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך סמוך לכליה) עיין לקמן מס' 1477. ✭ loins, flanks, (the thigh's inner muscles next to the kidneys)

494 / (שבת קנב.) / חילפי אורטיא"ש / orties / סרפדים ✭ urticaceae, nettle

495 / (שבת קנב.) / קורקבן צינפיי"ל / cenpeil / המסס (החלק השלישי בקיבת מעלי-הגירה) ראה לעיל מס' 160. ✭ omasum (third part of a ruminant's stomach)

496 / (שבת קנב.) / קליבוסת הנק"א / hanche / מותן ✭ hip, waist

497 / (שבת קנד.) / פורסי מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר ✭ policeman, officer

498 / (שבת קנד:) / עששיות משי"ש / mases [masses] / גושים, עשתות ✭ lumps, bars, masses

499 / (שבת קנד:) / כתיתא רידוישידור"א קיהיון, פגימות / redoisedure [redoissedure] ✭ bluntness, defectiveness

500 / (שבת קנד:) / גוולקי טשקי"ש / tasches / שקים ✭ sacks, bags

501 / (שבת קנד:) / חבק צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב) ✭ a girth of (a saddle), a belly band

502 / (שבת קנה.) / יתד קיביל"א / chevile [cheville] / יתד, וו, זיז ✭ peg, hook, wedge

503 / (שבת קנו.) / פריצות אישויי"ר / esweier / לסטות מהדרך, לחרוג מהקו, לפרוץ גדר ✭ to go astray, to deviate from the line, to break through a border

504 / (שבת קנו:) / מכבנתא אישפינגל"א / espingle / סיכה בכמה כתבי-יד המלה חסרה, ובאחדים יש כאן מלה אחרת נושק"א nosche (ר' לעיל מס' 213, 223 ועוד). ✭ pin [see 213,223]

505 / (שבת קנו:) / ריסתנא אמינישטרישו"ן מנה, משאת / amenestrison [amenestraison] ראה לעיל מס' 48 ומס' 62. ✭ present, gift, portion

506 / (שבת קנז.) / יתד של מחרשה קולטר"א / coltre / קנקן של מחרשה (היתד הפולחת את הקרקע) ✭ ploughshare, (the blade that slices the earth)