1678 / (סנהדרין ב.) / ספר מרק"א / marche / גבול, ספַר ✭ border, frontier

1679 / (סנהדרין ה:) / בצעים מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים אולי יש לראות במלה צורת רבים ("ביצות"), כי ייתכן, שבהיותא ממוצא גרמני, לא הייתה לה צורת רבים ב – s. ✭ marsh, a shallow body of water

1680 / (סנהדרין יד:) / החלידו רידויל"א / [redoille] redoile / חלודה ראה לעיל מס' 200. הלעז נמצא רק בדפוסים וחסר בכתבי-היד. גם תמוה, לקרוא בלועזית שם עצם הבא לפרש פועל. ✭ rust

1681 / (סנהדרין טו:) / ברדלס פוטיי"ש / puteis / בואש ראה לעיל מס' 593. ✭ skunk

1682 / (סנהדרין כ:) / עריסה ברי"ץ / brez / עריסה ✭ cradle

1683 / (סנהדרין כ:) / (גונדי)[גונדא] אישפרויי"ר / [esparvier] esparwier / נץ רק בכתב-יד אחד קוראים, אחרי הפירושים האחרים ל"גונדי": "ל"א גונדי נץ אשפרוי"ר". חסר בשאר כתבי-היד ובדפוסים. ✭ hawk

1684 / (סנהדרין כא.) / בריה פרי"ט / frit / מטוגן ראה לעיל מס' 529. ✭ fried

1685 / (סנהדרין כא:) / אפוחי אליני"ר / alener / להרגיע, לתת מנוחה (לתת לנשום) חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, שם כתוב: "אפוחי. אשלני"ר ב"ל [!], כלומר להנשים".בבלונדהיים א' לעז זה מופיע רק ב"תוספות ומילואים" (ע' 206-205). ✭ to calm, give rest (to allow breath)

1686 / (סנהדרין כא:) / דה"מ איצטבלאות מריקלציא"ש / [mareschalcies] marechalcies / אורוות חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, שם כתוב: "… למדור הסוסים ובו מרקלציא"ש". כדי להבין את הנוסח הזה של רש"י, יש להניח, שהמלה הלועזית מציינת צורה מיוחדת של אורווה, למשל תא לכל סוס וסוס. בלונדהיים רשם mare[s]chalcies כדרכו לתקן את הכתיב, אבל אולי יש כאן לפנינו תכונה שכיחה בלשון האיזור של טרויש, נשירת ה – s לפני עיצור. ✭ stables

1687 / (סנהדרין כא:) / אורוות אישטבלי"ש / estables / תאים באורווה חסר בדפוסים ומצוי רק בכתב-יד אחד, רש"י מסביר: "הבדלה בין שורה לשורה על פני הבית", והכוונה כנראה למקומות עמידה). אולם, בדרך כלל השתמשו במלה בימי-הביניים בהוראת "אורוות" סתם, והיום בהוראת "רפתים". ✭ stalls in the stable

1688 / (סנהדרין כה.) / ארא אישטלו"ן / estalon / עוף פיתיון ר' מילונו של לוי (מס' 427). ✭ a bird used as bait

1689 / (סנהדרין כה:) / פספסין מירילי"ש / mereles / אסימונים למשחק ראה לעיל מס' 1353. ✭ metal disks used in a game

1690 / (סנהדרין כו.) / עקל רידורט"א / redorte / סורג המחזיק את הזיתים תחת הקורה בבית-הבד משובש בדפוסים.4 ✭ a latticework that holds the olives under the beam in the olive-press

1691 / (סנהדרין ל:) / ארירן יושרמ"א / jusarme / גרזן קרב ✭ battle-ax

1692 / (סנהדרין לג.) / אם מדרי"ץ / madriz / רֶחֶם ✭ womb

1693 / (סנהדרין לז.) / מהבהבת פלמי"ר / flamer / להבהב, להתחיל לדלוק ר' מילונו של לוי (מס' 344). ✭ to flicker, to start burning [a flame]

1694 / (סנהדרין לט.) / בחשא קלינ"י / caline / אפר חם (באיטלקית) מצוי רק בדפוסים. מאז דפוס סונצינו, וברור, שאינו מאת רש"י. ✭ hot ashes (in Italian)

1695 / (סנהדרין לט.) / חבושי קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות) ✭ quinces (fruits)

1696 / (סנהדרין לט.) / ארבילא קרובי"ל / cruvel / מסננת (בפרובנסאלית) מצוי רק בדפוסים, מאז דפוס סונצינו, וברור, שאינו מאת רש"י. אולי אפשר גם לקרוא קרובייל"א corbeile (כלומר: סלסילה). ✭ strainer (in Provancean)

1697 / (סנהדרין מא.) / ארירן יושרמ"א / jusarme / גרזן קרב ✭ battle-ax

1698 / (סנהדרין מא:) / נזהא אישגרוני"ר / esgronir / להתריס, להתקיף אולי אפשר לקרוא גם esgruner (להזיק, להחריב). ✭ to attack, provoke

1699 / (סנהדרין מד.) / חילפי אורטיא"ש / orties / סרפדים ✭ nettles, urticas

1700 / (סנהדרין מד.) / צריף אלו"ם / alum / צָריף ראה לעיל מס' 185. ✭ alum

1701 / (סנהדרין מה.) / פרק טרונצו"ן / troncon / קֶטע ✭ part, section, piece

1702 / (סנהדרין מח:) / פודגרא פודגר"א / podagre / צינית (שיגרון או שיגדון ברגליים) ראה לעיל מס' 1222. ✭ podagra, gout (a rheumatic illness in the feet)

1703 / (סנהדרין מט:) / נתר ניטר"א / nitre / נתר (חנקת האשלגן) ✭ niter (potassium nitrate)

1704 / (סנהדרין מט:) / בורית אירב"א שבונייר"א / erbe savoniere / עשב סבוני (סבונית) ✭ a soap herb (soapwart)

1705 / (סנהדרין נא.) / זונה אישוייד"א / [esveiede] esweiede / סוטה מהדרך, חורגת מהקו, פורצת גדר ✭ going astray, crossing the limits, breaking the barriers

1706 / (סנהדרין נב.) / צבת טינליי"ש / [tenailles] tenalies / צבת ✭ tongs, pliers

1707 / (סנהדרין סד.) / תרדין בליד"ש / bledas / סלקים לבנים (בפרובנסאלית) מצוי רק בדפוסים מאז מהדורת סונצינו, וברור שאינו מאת רש"י. אמנם בלונדהיים ב' (ע' 127) מעלה את האפשרות, שיש לפנינו בלידי"ש bledes, צורה צרפתית היכולה להיות מאת רש"י. ✭ nape

1708 / (סנהדרין סד.) / פיסא בלישט"א / bleste / גוש אדמה ✭ a clod of earth

1709 / (סנהדרין סה.) / שחי אישיל"א / [aissele] aisele / בית-השחי ראה להלן מס' 2414. ✭ arm-pit

1710 / (סנהדרין סז:) / מנפץ מוקיי"ר / mochier / לקנח את האף ראה לעיל מס' 330. ✭ to blow or wipe the nose

1711 / (סנהדרין סז:) / טבלא אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון) הלעז משובש בדפוסים. ✭ bell

1712 / (סנהדרין סח.) / כדור פילוט"א / pelote / כדור ראה לעיל מס' 302. ✭ ball

1713 / (סנהדרין עד:) / אבזרייהו לו"ר אפרטינימינ"ט / lor apartenement / השייך להם (מלה במלה: שייכותם) ר' בלונדהיים ב' (ע' 97-96) ✭ that belongs to them (literally: their belonging)

1714 / (סנהדרין עה.) / טינא לימו"ן / limon / טיט, בוץ בדפוסים שלנו, בטעות: "נימוק". התיקון הוצע בידי מהרש"ל לפי שני כתבי-יד, שהיו בידו. ✭ mud, slime

1715 / (סנהדרין עו:) / כבש פרימבר"א / prembre / ללחוץ, לכבוש ✭ to press

1716 / (סנהדרין עו:) / (ד)ברזיה מיברז פוינ"ט / point / נוקב יש ספקות בקשר לצורה הדקדוקית: בשני המקורות (פושנ"ט בדפוס סונצינו ופונש"ט בדפוס בומברג) מופיעה אות שי"ן, שאינה הולמת את ההווה; אולי אפשר לראות כאן עבר (פוינש"ט poinst). ✭ pierces

1717 / (סנהדרין עז:) / שותת קולי"ר / coler / לנזול ✭ to drip

1718 / (סנהדרין פא:) / חכה אי"פ / aim / חכה (ליתר דיוק: קרס שבקצה החכה) ✭ fishing hook (to be precise, the hook at the end of the rod)

1719 / (סנהדרין פא:) / גזירין אישטילי"ש / esteles / גזירי-עץ ראה לעיל מס' 803. ✭ logs of wood

1720 / (סנהדרין פב:) / אגמים אישטנ"ק / estanc / אגם, ברֵכה בלונדהיים מטיל ספק על פענוחו, כי המקורות גורסים אשטיי"ן. הוא רואה אפשרות, שתהיה זו מלה פרובנסאלית (estain), ובפרט שאין לנו כתבי-יד על מקום זה, אלא רק דפוסים ישנים. ✭ lake, pond, pool

1721 / (סנהדרין צ:) / דובב פרומיי"ר / fromier / לשרוץ, לרחוש, לגלוש ראה לעיל מס' 1115. ✭ to swarm, stir, overflow

1722 / (סנהדרין צא.) / עכבר אישקורי"ל / escurel / סנאי כאן, כמו בהרבה מקומות בפירוש רש"י, זיהוי החיה (במקרים אחרים: הצמח) שונה מהזיהוי המקובל אצלנו. הפירוש על פרק "חלק" הוא מחתנו ריב"ן. ✭ squirrel

1723 / (סנהדרין צג:) / ריבדא פוינטור"א / pointure / דקירה ראה לעיל מס' 1147. ✭ prick, puncture

1724 / (סנהדרין צג:) / כוסילתא פלימיא"ה / flemie / איזמל (להקזת דם) ✭ a surgical knife (for bloodletting)

1725 / (סנהדרין צד:) / משק שו"ן / son / צליל, רעש ר' פירוש רש"י על ישעיה ל"ג, ד'. פירושו של רש"י כאן אינו הולם את הלעז, כי הוא גוזר לכאורה את "משק" מלשון "השקאה" של מים. כפי הנראה הלעז שייך להסבר נוסף, שהושמט מהכתוב. ✭ sound, noise

1726 / (סנהדרין צה.) / בסתרקי טפי"ד / tapid / שטיח ✭ carpet

1727 / (סנהדרין צו.) / בצעי מים מריש"ק / maresc / בִיצה, מקווה מים רדודים ✭ marsh, a shallow body of water

1728 / (סנהדרין צח:) / עטלף קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלף ראה לעיל מס' 843. ✭ bat

1729 / (סנהדרין ק.) / מגדים דיינטייר"ש / deintiers / מטעמים הכתיב השכיח: dainties, מלטינית dignitates (כיבודים). ההוראות המצויות: נכסים, מטעמים, הנאות, ערכים. ✭ delicacies

1730 / (סנהדרין קא.) / צמחין מלנ"ץ / malanz / פצעים ראה לעיל מס' 5. ✭ wounds

1731 / (סנהדרין קג.) / חרולים אורטיא"ש / orties / סרפדים ✭ nettles, urticas

1732 / (סנהדרין קד.) / משקה אישקנצו"ן מלצר, שר המשקים / eschancon חסר בדפוסינו ומצוי רק בדפוס סונצינו. אצלנו גם אין המלה "משקה" אלא "השקתה" בלבד (בדה"מ "ומשמש עליו" וכן "אשתו השקתה עליהם"). ✭ waiter, chief cup bearer, chief butler

1733 / (סנהדרין קד:) / קלסתר אישקנצו"ן / eschancon / מלצר ראה לעיל מס' 1732. המלה, שריב"ן מפרש, חסרה בדפוסינו; היא שייכת לסוף הסיפור של שני השבויים (ע' חסרונות הש"ס), שהושמט (אולי מטעמי צנזורה), אבל היה קיים לפני רש"י ולפני בעל ה"ערוך" (ר' על כך REJ XI, 215, במאמר של ישראל לוי על "סיפורים יהודיים"). גם המלה גם תרגומה מציגים בעיות קשות (ר' שם). ברור, שאין זאת המלה "קלסתר" הרגילה. י' לוי מציע לקרוא "סלטר" – רקדן, וזה מתאים לעצם הסיפור. אבל הלעז קשור אולי עם סוף הסיפור, שבו מגישים לשבויים יין, ובו רמז לבגידת אם השבאי בבעלה. ז'סטרו במילונו גורס "קלסתא" ✭ waiter

1734 / (סנהדרין קה:) / כרבלתא קוישט"א / creste / כרבולת ✭ crest, cock's comb

1735 / (סנהדרין קז:) / שואבת ימנ"ט / jamant / אבן-שואבת, מגנט הלעז משובש בדפוסינו, האותיות הראשונות (קל) כפי הנראה בהשפעת האיטלקית calamita. יש להעיר שהצורה jamant שווה היא למלה diamant (יהלום), אלא שהיא נגזרה לפי הכללים הרגילים (jour מ – diurnum למשל), ו – diamant בכוח השפעות צדדיות. עובדה היא, שאותו מונח יווני – לטיני משמש גם ליהלום גם למגנט. ✭ magnet, loadstone

1736 / (סנהדרין קח.) / מהמהם אישטר"א (?) הוויה, מהות, ישות / [] estre המלה, שריב"ן מסביר בזה, שייכת לפסוק שבספר יחזקאל (ז', י"א). שם רש"י נותן שני פירושים: א) כמו "מהם" (לעיל, באותו פסוק) בכפילות אותיות; ב) מלשון "המה" (לשאוף, לכמוה), והכוונה בשניהם: "מבניהם" (לפי התרגום). בלונדהיים התייאש מפענוח הלעז, אך ציין, לפי דברי ריב"ן בדה"מ הקודם "לא מהם": "… ולא במשאם", כי הוראתו "משא", דבר שאין לו זכר בפירוש רש"י על יחזקאל. אני משער, שמדובר כאן בפועל estre (להיות) בשימושו כשם עצם במשמעות "הוויה, ישות, מהות". ואם כן אולי צריך לקרוא, במקום "במשאם", "במשהם"= במה שהם (השווה "משהו"), לוי במילונו (מס' 430) גורס אישטורדיא"ה estordie (המומה). ✭ essence, being, entity

1737 / (סנהדרין קט.) / שאפי אשקר"ן - [] / בור ריק ממים (?) חסר בדפוסינו ולא פוענח. אולי אפשר להציע שיקיצ"א (sechece, יובש), אבל גרסה זו רחוקה מהמקור היחיד, הוא דפוס סונצינו. ✭ an empty well, pit

1738 / (סנהדרין קט.) / גר קורנ"ט / corant / זרם ✭ current

1739 / (סנהדרין קט:) / פצע נפרדור"א / nafradura / פציעה (בפרובנסאלית) אם יש לקרוא כך, ברור, שאין הלעז מאת ריב"ן. אולם ייתכן, שצריך לגרוס נברידור"א navredure, ואז אין סיבה לפקפק במקוריותו. ✭ wound (in Provencean) mas