840 / (ביצה ב.) / דקר פיל"א / pele / את-חפירה ✭ shovel, spade (a long handle with a flat blade)

841 / (ביצה ג:) / תלתן פינוגר"י / fenogre / חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין) ✭ fenugreek (a Greek trefoil used for spice)

842 / (ביצה ז.) / שלל בשט"א / baste / הכלבה (תפירה גסה) כאן מדובר בביצים, כשבן עדיין "תפורות" ברחם אמן, ורש"י משווה שימוש זה של "שלל" ל"שלל של כובסין", חבילה של כביסה, שנתפרה כדי שלא תתפורר. ר' מילונו של לוי (מס' 155). ✭ a basting (loose rough stitches to hold the material until the final stitching is made)

843 / (ביצה ז.) / עטלף קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלף ר' בלונדהיים ב' (ע' 145-142) ומילונו של לוי (מס' 760). ✭ bat (animal)

844 / (ביצה ט.) / חלה טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה חסר בכתבי-היד. ✭ a round cake

845 / (ביצה י.) / בריכה קוביד"א / covede / דגירה ראה לעיל מס' 56. ✭ hatching

846 / (ביצה יא:) / ציר פליט"א / palete / בליטה מלה במלה: אֵת קטן, יעה. ✭ a bulge

847 / (ביצה יג:) / (שולי בגדיו)[שולי בגדים] דיבנ"ט / devant / חיק המלה מורה על מקום ומשמעותה בדרך כלל: "לפני" (מלת-יחס), "לפנים" (תואר-הפועל". כאן: החלק הקדמי של הגוף. בדפוסים נשתקעה מלה אחרת: פנ"ץ panz "כפל בד, כנף מעיל". ר' מילונו של לוי (מס' 313). ✭ bosom

848 / (ביצה יד.) / עץ פרור פוי"א / poje / כף גדולה, תרווד כפי הנראה אותהמלה כמו poche בצרפתית של היום, שפירושה "כיס". הכתיב המופיע בדפוסים "פוקי"א" הוא ערבוב שני הכתיבים המצויים אצל רש"י ל - ch (בצרפתית של היום נהגה כשי"ן ימנית): "פויא" ו"פוקא". ✭ a large spoon, ladle

849 / (ביצה יד.) / מנבחים קרוישנ"ט / croisant [croissant] / חורקים, משמיעים קול פיצוח בלונדהיים מתרגם "[כלבים] נובחים", כנראה בהשפעת העברית, כי למלה הצרפתית משמעות יותר רחבה. ✭ squeaking, crackling

850 / (ביצה יד:) / דלופקרין קו"ט / cot / שמלה, כותונת ראה לעיל מס' 189. לפי הנאמר בפירוש רש"י כאן, הצטיין בגד זה ב"נימין גדולים וגסים" של הצמר – לשם חימום הגוף. ✭ dress, gown [see 189]

851 / (ביצה טו.) / נמטא פילטר"א / feltre / לֶבֶד ✭ felt

852 / (ביצה טו.) / ערדילין קלצונ"ש / chalcons / נעלי-בד ראה לעיל מס' 105. נמצא רק בכתב-יד אחד וחסר גם בדפוסים. בשבעת המקומות האחרים, שלעז זה מופיע בהם, הוא מסביר את המלים "פוזמק", "אנפליא" או "מוק". כאן המלה היא "ערדילין" ולא מדובר בסתם נעליים של בד, אלא בכמין נעל נוספת העוטפת את הנעל שעל הרגל (ומכאן השימוש ב"ערדליים" כיום). יש אפוא ספק רב, אם הלעז מקורי הוא. ✭ cloth-shoes

853 / (ביצה טו.) / (ביצת הגיר)[ביצים] מטונ"ש / matons / גושים ✭ lumps

854 / (ביצה יז:) / רסק מינציי"ר / mincier / לקצוץ, לרסק ✭ to mince

855 / (ביצה יז:) / קפלוטות פוריל"ש / porels / כרשים (ירק מאכל) ✭ leeks (vegetable used as food)

856 / (ביצה כב.) / שרגא קרוישו"ל / croisol / מנורה ראה לעיל מס' 135. ברור, שכאן רצה רש"י לציין, שהשַמָש הטה את המנורה ולא את הלהבה, שגם מנורה גם להבה קרויות "נר" בעברית ו"שרגא" בארמית. ✭ lamp

857 / (ביצה כב.) / למחוט מוקיי"ר / mochier / למחוט (נר) ראה לעיל מס' 330. ✭ to trim, clean (a candle)

858 / (ביצה כב.) / בקעת אישטיל"א / estele / גזיר-עץ ראה לעיל מס' 803. ✭ a piece of wood [from the trunk]

859 / (ביצה כב.) / רירא ביב"א / beve / ריר (הפרשת נוזלים) ✭ saliva, liquid secretion

860 / (ביצה כב.) / רירא קציד"א / chacide / ליחת העיניים הלעז הראשון (מס' 859) הסבר כללי של המלה, וזה השני מפרט, באיזה מין ריר מדובר בעניין. ✭ eye fluid

861 / (ביצה כב.) / דמא שנקטירו"ד ’] / sancterud [sancterud / רווי-דם ראה לעיל מס' 682. ✭ bloodsoaked

862 / (ביצה כב.) / קדחתא אישקלפיישו"ן התחממות (כלומר חום, קדחת) / eschalfeison [eschalfaison] ✭ heating up, (high temperature, fever)

863 / (ביצה כב:) / פת עמילה ברייד"א / breiede / (לחם) מָעוּך, מעוּסֶה (נלוש היטב) זהה למעשה עם מס' 253 ומס' 623 לעיל, הבאים להסביר אותו ביטוי, אלא ששם צורת זכר וכאן, כפי הנראה, צורת נקבה (ובאמת ברוב הגרסאות יש אל"ף בסוף). רק שאם כן קשה לדעת, מה הביא רש"י להבחנה זו. ✭ (well kneaded) pressed, squeezed (bread)

864 / (ביצה כב:) / ערדסקיאות אינצינשייר"ש מחתות (מיכלים לקטורת) / encensiers ✭ incense-bowls, (containers for the insolence)

865 / (ביצה כג.) / קטורא בידי פרונציי"ר / froncier / לקפל (קפלים בשפת הבגד לנוי) ר' מילונו של לוי (מס' 480). ✭ to fold (decorative cuffs at the cloth's margins)

866 / (ביצה כג.) / מקרדין אישטריליי"ר / estrelier [estreillier] / לקרצף ראה לעיל מס' 596. ✭ to scrub, curry

867 / (ביצה כג:) / ביברים ויביי"ר / wivier [vivier] / ברכות-דגים לפי גרסות כתבי-היד אפשר לקרוא גם ויויי"ר (wiwier). מוצא המלה הצרפתית והמלה העברית "ביבר" מאותו מקור לטיני: vivarium. צורת המלה הצרפתית, הנראית כמו יחיד, יכולה לייצג גם יחסת-הנושא ברבים. ✭ fishing ponds

868 / (ביצה כד.) / מגדל מישטיי"ר / mestier / שובך ראה לעיל מס' 155. אי-אפשר לראות ב"מגדל עץ" של רש"י "מזנון", אלא ארון מסוג אחר – לשמירת עופות חיים. ✭ coop

869 / (ביצה כד:) / מפולמים מושטיד"א / mostede / לח, טרי היה נראה יותר לפענח moiste (מוישט"א באחד מכתבי-היד), ולא ידוע, למה בחר בלונדהיים בצורה זו. היא קשה גם מבחינת המין והמספר. לגבי "דגים" היינו מצפים לזכר ברבים, ולפנינו נקבה ביחיד, אולי ראוי לגרוס מושטיצ"א mostece (לחוּת, טריוּת). הגרסה שבדפוסים "אמי" תמוהה. ✭ moist, fresh

870 / (ביצה כד:) / דה"מ ולערב אסורין… גרמייש"א / [Garmaise] Garmeise / וורמס (עיר במערב גרמניה) רש"י משתמש בצורה הצרפתית של שם העיר, שבה ה – w הנהפך ל – Guillaume, Walter ל – Guatier וכי'), וההטעמה לא עברה, כמו בגרמנית, אל ההברה הראשונה. ✭ Worms (a city in west Germany)

871 / (ביצה כד:) / דה"מ ולערב אסורין… רומ"א / Rome / רומא (בירת איטליה) ✭ Rome (Italy's capital city)

872 / (ביצה כה:) / בצל ציבו"ט / civot / בצלצול (בצלית, בצל ירוק) בחלק גדול מהמקורות הלעז כולל אות למ"ד, הרומז לצורה הפרובנסאלית cebola (שחדרה לצרפתית הצפונית כפי הנראה רק במאה הי"ג לספירתם). מכל מקום שתי המלים נגזרות מלטינית caepa "בצל", ומכנות זנים קטנים של בצלים. ✭ small onions, (chives, leeks)

873 / (ביצה כה:) / עזים אינגרי"ש / [engres] engres / עַזי-רוח ראה להלן מס' 2422. ✭ bold, courageous

874 / (ביצה כה:) / צלף קפר"ו / cappero / שיח-צָלָף (באיטלקית) נמצא רק בשלושה כתבי-יד (כפי הנראה ממוצא איטלקי) וכן חסר בדפוסים. מסתבר, שאינו מאת רש"י. ר' בלונדהיים ב' (ע' 137-134). ✭ common caper bush (in Italian)

875 / (ביצה כה:) / גלודקי פלדישטו"ל / faldestol / כיסא מתקפל ✭ folding chair

876 / (ביצה כה:) / אלונקי שנבואיל"ש / sanbuels / מושבים הדומים לאוכפים ר' ההסבר המפורט, שהוסיף רש"י בפירושו. המילונים נותנים רק את המלה (sanbue=) sambue. שמשמעותה "אוכף". ✭ saddle-shaped seats

877 / (ביצה כו:) / אפרסקין פירשקי"ש / persches / אפרסקים ראה לעיל מס' 174. ✭ peaches

878 / (ביצה כו:) / חבושין קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות) ✭ quince

879 / (ביצה כז.) / דוקין טייל"א / teile / תבלול (כתם בעין המצמצם את הראייה) ראה לעיל מס' 675. ✭ cataract (a spot in the eye reducing eyesight)

880 / (ביצה כח.) / אטליז מציקר"א / macecre / אטליז (מקום, ששוחטים בהמות ומוכרים את בשרן) חסר בדפוסים. מקומו בדה"מ "דתנן פסולי המוקדשין…", אחרי המלים "שנשחטים באטליז". המלה הצרפתית, שמוצאה אולי מהערבית, נשארה בלשון יינו רק במובן של "טֶבַח" (massacre). מאידך היא קרובה כפי הנראה לגרמנית Metzger(ei), אף-על-פי שמוצאים למלה זו גם מקורות אחרים. ✭ butcher-shop (a place where animals are slaughtered and their meat is sold)

881 / (ביצה כח.) / משחיזין אגוישיי"ר / aguisier / להשחיז ר' בלונדהיים ב' (ע' 61). ✭

882 / (ביצה כח:) / נרצם אישפויזטיי"ר להקהות את החוד של (כלי) / espointier ✭ blunting a sharp point (of a vessel)

883 / (ביצה כח:) / כלי של ברזל טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים) בארבעה כתבי-יד יש פירוש ארוך. בדה"מ "ואע"ג דמפשיט בידיה". אחרי המלים "להכות עליו בפטיש". ושם הביטוי "כלי של ברזל" מפורש בלעז "טריפיי"ד". ✭ tripod

884 / (ביצה כט.) / אופיא אישקומ"א / escume / קֶצֶף ר' מילונו של לוי (מס' 342). ✭ foam

885 / (ביצה כט.) / יקדיח אדורשי"ר / adorser / לתת (את התבשילים) להישרף ולהידבק בסיר ר' בלונדהיים ב' (ע' 53-51). ✭ to allow (food) to bum and stick to the pot.

886 / (ביצה כט:) / (טיבותיך)[טיבו] גרי"ד / gred / טובה במשמעות של "לעשות טובה למישהו" או "בלי טובות". כלומר מעשה חסד. ✭ favor

887 / (ביצה כט:) / תוך טורנידויר"א חלק (של שולחן) המתהפך (ואפשר אש לשים חפצים בתוכו) / ternedoire ✭ turning part (of a table, making it possible to store things in it)

888 / (ביצה ל.) / עתר פורק"א / forche / קלשון ✭ pitchfork, hayfork

889 / (ביצה ל:) / נר קרוישו"ל / croisol / מנורה ראה לעיל מס' 135. ✭ lamp

890 / (ביצה ל:) / קרמין אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט ✭ needle-woven work

891 / (ביצה לא.) / דה"מ לא בקרדום איש"א / [aisse] aise / מעצד של רצענים ר' בלונדהיים ב' (ע' 71). ✭ a cobbler's adz

892 / (ביצה לא.) / דה"מ לא בקרדום בישאגו"ד / besagud / כלי בעל שני ראשים חדים ר' מילונו של לוי (מס' 156). ✭ an implement with two pointed heads

893 / (ביצה לא.) / מגירה שיר"א / [serre] sere / משור ראה לעיל מס' 808 ✭ a saw

894 / (ביצה לא.) / מגל דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן) ✭ adz (a sort of ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]

895 / (ביצה לא.) / מגל שרפ" / T sarpe / מגל, מָזמֵרה בצרפתית של היום: serpe. ✭ scythe, pruning shears

896 / (ביצה לא:) / דה"מ ואיכא דמתני לה בישאגו"ד / besagud / כלי בעל שני ראשים חדים ראה לעיל מס' 892. ✭ a tool with two sharp heads

897 / (ביצה לא:) / חותמות פירמידורי"ש / fermedures / סגירות רש"י רוצה כנראה לציין, שהמלה "חותמות" אינה באה כאן במובנה המקובל, אלא במובן של מתקן סגירה הרמטי. ✭ closings, fastenings

898 / (ביצה לב.) / נר קרוישו"ל / Croisol / מנורה ראה לעיל מס' 135. ✭ lamp

899 / (ביצה לב:) / אסכלא גרדי"ל / gradil / אסכלה ✭ grill, roasting jack

900 / (ביצה לב:) / מכבשין פרימבר"א / prembre / ללחוץ, לכבוש (להחזיק) ✭ to press, (to hold)

901 / (ביצה לב:) / דה"מ לשפות טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים) כמו לעיל (מס' 883) יש לנו כאן: "כלי ברזל שקורין טריפיי"ד". ✭ tripod

902 / (ביצה לג.) / דה"מ ביעתא טריפיי"ד / trepied / חצובה (בעלת שלוש רגליים) גם פה אין מלה עברית או ארמית מתורגמת, אלא הלעז בא לתת דוגמא: "כלי חלול כעין טריפיי"ד". ✭ tripod

903 / (ביצה לג.) / אוד פורגו"ן / forgon / שפוד חתייה ראה לעיל מס' 470. ✭ a roasting spit

904 / (ביצה לג.) / לחצוץ פוריי"ר / forjier / לקדוח (ומכאן לחצוץ [את שניו]) ראה לעיל (מס' 443). כפי הנראה מאותו גזרון כמו הלעז הקודם (מס' 903). ✭ to drill, [and from here, to pick (teeth)]

905 / (ביצה לג.) / דה"מ מן המים לונברדיא"ה / Lonbardie / לומברדיה (איזור בצפון איטליה) "אחד מגדולי לונברדיר"ה" הוא ללא ספק הרופא ר' שבתי דונולו, בפירושו לספר יצירה. בכל הגרסאות כתוב בסוף הלעז "-דיאה". זה בא ללמד על הרגשת הדוברים, שיש כאן שתי הברות" i מוטעמת, e בלתי-מוטעמת, בניגוד למלים המסתיימות ב"יא", שבהן כל הסיומת –ie בלתי-מוטעמת (ר' לעיל מס' 246, 264, ולהלן מס' 1352). ✭ Lombardy (a region in north Italy)

906 / (ביצה לג.) / רעפים טיולי"ש / tiules / רעפים ✭ tiles, shingles

907 / (ביצה לג:) / להניף וינטי"ר / wenter [venter] / להניף (כדי להפיץ ריח) בדפוסים כתוב וינטילי"ר wenteler (כמו לעיל מס' 821), אבל בלונדהיים מבדיל בין שני הלעזים הן בצורתם הן במשמעותם. ר' מילונו של לוי (מס' 656). ✭ to wave (to spread an odor)

908 / (ביצה לג:) / מפשח אישינבריי"ר / esenbrajier / לגזום, לדלל ראה לעיל מס' 385. ✭ to trim, prune, thin out

909 / (ביצה לג:) / דה"מ הוה מפשח פליישיי"ר / [plaissier] pleisier / לכופף בדפוסים קוראים "פליישי"ץ" pleisiz, "גדר בנויה מעצים מכופפים או מסורגים". מלה זו שכיחה מאוד בשמות מקומות בצרפת (plessis, דהיינו יישוב, שהוקם בתוך גדר מעין זו) ומכאן בשמות משפחה (Duplessis). ✭ to bend

910 / (ביצה לג:) / פסל דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן) ✭ adz (a sort of ax) [a heavy, curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]

911 / (ביצה לג:) / דה"מ במוסתקי ש"ף / sap / אשוח ✭ fir (tree)

912 / (ביצה לג:) / זפת רישינ"א / resine / שרף-עץ ✭ resin (of a tree)

913 / (ביצה לג:) / דה"מ במוסתקי ברבשט"א / Barbaste / ברבסטרו (Barbastro, עיר בארגוניה שבספרד) ✭ Barbasto (a city in Aragon, Spain)

914 / (ביצה לד.) / מגיס קונמובר"א / conmovre / לבחוש במהדורה השנייה של הוצאת בומברג כתוב במקום הלעז הנ"ל: קו"ך לו"י פי"ל, כלומר Kochloffel (בגרמנית: מצקת). ר' מילונו של לוי (מס' 355). ✭ to stir, mix

915 / (ביצה לה:) / אדמה קרייד"א / creide / גיר מדובר באדמה, שבה היו חופפים את הראש. הלעז חסר בדפוסים, ויש בהם רק הלעז הבא (מס' 916), שגם הוא בא לתת דוגמא של "אדמה" לחפיפת ראש. ✭ lime

916 / (ביצה לה:) / אדמה גלייש"א / gleise [glaise] / טיט (אדמה גבילה) ראה לעיל מס' 915. ✭ mud, mire, (earth fit mixing)

917 / (ביצה לו.) / מקורזלות אגודי"ש / agudes / חדוֹת ר' בלונדהיים ב' (ע' 61). ✭ sharp