3268 / (יהושע ח,ו) / התיקנו אישפודרי"ר / esfudrer / להוציא מהנרתיק בפירושו הראשון רש"י גוזר את "התיקנו" מלשון "תיק": להוציא את אנשי העיר מעירם, המהווה את ה"עטיפה" השומרת עליהם, והוא מרכיב, כפי הנראה, את הפועל esfudrer, מהמלה fudrer ("הדן" [החרב], בצרפתית של היום fourreau) עם הקידומת es” (לטינית ex”) המצביעה על הוצאה.

3269 / (יהושע ח,יח) / כידון אישפיי"ד / espied / רומח ר' אה"ל מס' 572 ומס' 1546. בניגוד לדעת ברנדין אין כאן המלה "חרב" (espede), אלא מלה, שהיא ביסודה של השם epieu (רומח, כידון) בצרפתית של היום.

3270 / (יהושע ט,ה) / נקדים ארשי"ץ / arsez / שרופים, צלויים רש"י גוזר "נקדים" מלשון "יקד" ("לבעור, להישרף"): הגבעונים הביאו אתם צנימים במקום לחם. בשני כתבי-יד קוראים טושט"ש tosts (השווה באנגלית toasts).

3271 / (יהושע יא,ב) / נפות קונטרידי"ש / contredes / חבלי ארץ

3272 / (יהושע יג,ב) / גלילות מרקי"ש / marches / אזורי גבול

3273 / (יהושע טו,ז) / רגל פולו"ן / folon / כובס (הדורך את הבד כדי לאשפרו)

3274 / (יהושע טו,יט) / נגב שיק"א / sechae / יבֵשָׁה חסר בכתבי-היד. אולי נכנס לעז זה בטעות, מתוך בלבול עם התרגום הארמי של הפסוק, הגורס "אתר בית שקיא דמיא", אף כי פירוש "שקיא" דווקא רטוב.

3275 / (יהושע טו,מז) / גבול אישלי"ש / isles / איים דברי רש"י: "נסין [איים ביוונית] שבים שקוראים אישלי"ש.

3276 / (יהושע יז,טו) / ובראת אישרטי"ר / esarter / לבָרֵא (להכשיר קרקע בעקירת הקוצים והסלעים) בדפוסים הפועל מופיע פעם שנייה בצורה המוטית אישרטיר"ש esarteras ("תבָרֵא"). כתבי-היד המצויים חוזרים על הצורה הקודמת.

3277 / (יהושע יט,יב) / כסלת פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך סמוך לכליה) רש"י מראה, שבעברית, כמו בצרפתית, אפשר להשתמש במלה "כסל" (flanc) לא רק לחלק מן הגוף, אלא גם לתיאור שטח הררי: "לא בגובהו ולא בשיפולו אלא בשיפועו".