3067 / (שמות ב,ג) / גמא יונ"ק / jonc / גומא

3068 / (שמות ב,ג) / סוף רושיל / rosel / סוף דברי רש"י "הוא לשון אגם" קשים לפענוח, בעיקר לאור הלעז וגם לאור הפסוק של ישעיה, שהוא מביא, אבל יש גם במקרא "אגם" במשמעות צמח (ירמיה נ"א, ל"ב).

3069 / (שמות ד,י) / כבד פה בלב"א / balbe / עילג, מגמגם בהרבה כתבי-יד קוראים בלב"ו balbo (איטלקית?), אולי מפני שבצרפתית נעלמה המלה במשך ימי-הביניים הוחלפה ב – begue.

3070 / (שמות ה,ז) / תבן אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר בשדה אחרי הקציר) בצרפתית של היום eteule, באנגלית stubble, בגרמנית Stoppel.

3071 / (שמות ה,ז) / לבנים טיולי"ש / tiules / רעפים

3072 / (שמות ה,ח) / נרפים ריטריי"ט / retreit / הימנעות היינו מצפים לצורת הבינוני של הפועל, אך בכתבי-היד נותנים retreit או ריטריי"ש retreis ולא retreiz, וקשה לקבוע תרגום מתאים. לכן אני מציע לראות בלעז שם-עצם, המוסר את משמעות העניין.

3073 / (שמות ז,א) / (נביאך)[נביא] פריידוי"ר / preideor / פרקליט לפי ברנדין, המסתמך על רוב הגרסאות, preideor היא צורה חילופית של pleideor, "הטוען לפני בית-הדין". לפחות כתב-יד אחד כותב פרקייר"א [-פריקייר"א] prechire, "מליץ ומטיף" (ביחסת הנושא), וזה מתאים יותר לדברי הפירוש: "המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחה". הגרסה "פרידיג"ר". שבחומשים (פרידגי"ר באחד מכתבי-היד) מושפעת מהגרמנית (Prediger).

3074 / (שמות ז,יט) / (אגמיהם)[אגם] אישטנ"ק / estanc / אגם

3075 / (שמות ח,ב) / כנם פידולייר"א / pedoliere / קבוצת כינים שייך להלן ח,יג ומובא כאן לדוגמה של שם קבוצתי ביחיד המצביע על מכלול חיות מסוימות.

3076 / (שמות ח,ב) / צפרדע גרינוילייר"א / greinoiliere / קבוצת צפרדעים בהרבה כתבי-יד יש דלי"ת במקום הרי"ש (אותיות המתחלפות תכופות בכתיבה) ולפי זה גרס דרמסטטר (או ברנדין) גרינויליד"א greinoilede, באותה משמעות. אך נראה יותר להתאים את שתי הדוגמאות, הלעז הזה והלעז הקודם. בכתבי-יד אחדים מביאים צורה נגזרת מהלטינית rana ("צפרדע") ריינולייר"א reinoliere וכדומה.

3077 / (שמות ח,ה) / התפאר ונטי"ר / wanter / להתפאר, להשתבח ההבדל בין wanter ל - porwanter הוא, כפי הנראה, שהראשון מצביע על התפארות בלי סיבה סבירה, והשני התפארות, שיש לה על מה לסמוך.

3078 / (שמות ח,יג) / כנם פידולייר"א / pedoliere / קבוצת כינים ר' לעיל מס' 3075. למרות שרוב הגרסאות ב – r, ברנדין קורא כאן, בניגוד לשם, פידויליד"א pedoilede כמו שכתב לעיל grenoilede גרינויליד"א.

3079 / (שמות ח,יז) / משליח אינטיציי"ר / enticier / לדרבן, לשסות

3080 / (שמות ט,ח) / (חפניכם)[חפנים] יילוני"ש / jelones / גלונים (מידות היובש) בין המון הגרסאות בולטות האותיות המכַוונות לפענוח הנ"ל (או למלה קרובה כגון יילונ"ש, גלונ"ש, galons, jelons [כמו השם העברי]). שונה לגמרי הוא הנוסח פויי"ל שבארבעה כתבי-יד; כפי הנראה רצו לקרב את הלעז לגזרון poing ("אגרוף"), אבל מלה כמו poiel אינה ידועה. ייתכן שרש"י הסתפק בהצבעה על מידה גדולה.

3081 / (שמות ט,ח) / פיח אולבי"ש / olves / גחלים שני הלעזים האחרונים אין להם עדויות ברורות וחד משמעיות, אך שניהם מופיעים במקום זה בגלוסר של פריז, שיצא לאור בעריכת מ' למבר ול' ברנדין.

3082 / (שמות ט,יז) / מסתולל קלקיי"ר / chalchier / לכבוש משמעות ראשונית של מלה: "לדרוך, לרמוס" ובהשאלה "לדכא, לרדוף".

3083 / (שמות י,טו) / ירק וירדור"א / werdure / ירק (צמחייה ירוקה)

3084 / (שמות י,כב) / שלשת טירציינ"א / terceine / קבוצה של שלושה

3085 / (שמות י,כב) / שבעת שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה המלה העברית אינה מופיעה כאן במקרא (אלא ר' להלן מס' 3089); היא ניתנת לדוגמא מקבילה ל"שלשת".

3086 / (שמות י,כו) / פרסה פלנט"א / plante / כף רגל

3087 / (שמות יב,ז) / משקוף לינטיי"ר / lintier / משקוף בצרפתית של היום linteau (החלפת הסיומת).

3088 / (שמות יב,יא) / פסח פשק"א / paske / פסח אפשר גם לקרוא פשק"א pasche, אך גברה בצרפתית הצורה paske, או בכתב המקובל pasque, בגלל השפעות צדדיות. רש"י רומז כפי הנראה לפועל הצרפתי passer ("לעבור") או לשם passage ("מעבר"), שמשמעותם תואמת את הסברו האטימולוגי, כמו "פסח" ו"פסע" בעברית.

3089 / (שמות יב,טו) / שבעת שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה ר' לעיל מס' 3085.

3090 / (שמות יד,ג) / נבכים שירי"ץ / serez / לחוצים, דחוסים

3091 / (שמות יד,יא) / המבלי אין קברים ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פןשי"ש / se por feilance de non foses / האם בגלל מחסור של לא קברים לעז זה, הארוך מכל הלעזים שבפירוש רש"י על התורה, ואולי בכל פירושי רש"י, מיועד להסביר חריג תחבירי: השימוש בשתי שלילות, המחזקות, ולא מבטלות, זו את זו. כפי שבעברית יש לנו "מבלי" ו"אין", היה אפשרי בצרפתית, כפי הנראה, לומר "מחסור של לא" במקום "מחסור" סתם.

3092 / (שמות יד,כד) / מהומה אישטורדישו"ן / estordison / מבוכה, הלם רש"י אינו מתרגם את הפועל שבפסוק (ויהם), אלא מתרגם את הסברו שלו: "לשון מהומה".

3093 / (שמות טו,י) / עופרת פלו"ם / plom / עופרת

3094 / (שמות טו,כד) / וילנו decompleinst sei / דיקומפליינש"ט שי"י / התלונן (מלה במלה: קונן על עצמו) צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת de-.

3095 / (שמות טז,ה) / ברכה פוישו"ן / foison / שפע רש"י מסביר "לקטו לחם משנה": "בלקיטתו היה נמצא לחם משנה", לא שלקטו יותר, אלא שהקב"ה השרה "ברכה" על מה שלקטו.

3096 / (שמות טז,יד) / כפר ייליד"א / jelede / (שכבה)קפואה

3097 / (שמות טז,יד) / דק טינבי"ש / tenves / דק אין מקום כאן לרבים, ואולי לפנינו יחסת-נושא.

3098 / (שמות טז,כא) / ונמס destemprer / דישטימפרי"ר / למתן, להפשיר

3099 / (שמות טז,לא) / גד אליינדר"א / aliendre / כוסבר

3100 / (שמות יח,יח) / תבל פלישטרי"ר / fleistrir / לכמוש, לנבול

3101 / (שמות כ,ה) / קנא אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף הלעז אינו מתרגם את קנא, אלא את מושג הקנאות: "כל לשון קנא אינפרינמינ"ט בלע"ז". ראה להלן מס' 3217.

3102 / (שמות כ,כג) / מעלת אישקילונ"ש / eschelons / מדרגות

3103 / (שמות כא,כה) / פצע נברדור"א / navredure / פציעה כתבנו בלי יו"ד לפני הדל"ת, כי כך הוא בכל הגרסאות. וייתכן, שלא היה מקום ל – e, כי ה – d בצרפתית הייתה אילמת בתקופה ההיא או כמעט אילמת.

3104 / (שמות כא,כה) / חבורה טי"א / taje / כתם

3105 / (שמות כא,כה) / חבטה בטדור"א / batdure / מכה ר' מה שנאמר לגבי navrdure באותו פסוק לעיל (מס' 3103). אבל כאן כתב-יד אחד נותן בטידור"א batedure. רש"י מסביר פעמיים את המלה "חבורה" אחת לפי העברית ("כתם") ואחת לפי תרגום אונקלוס ("משקופי").

3106 / (שמות כב,ה) / קצים קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה (=קוץ). ר' אה"ל מס' 110.

3107 / (שמות כב,כ) / תונה קונטרליי"ר / contralier / לקנטר ר' אה"ל מס' 671. בלעז שלפנינו חלה דיסימילציה (בידול) לעומת contrarier.

3108 / (שמות כה,ב) / ידבנו פרישנ"ט / presant / מתנה

3109 / (שמות כה,י) / ארגז אישקרי"ן / escrin / קופסה "יושב על שוליו", כלומר בלי רגליים.

3110 / (שמות כה,יח) / מעשה צורפים שולדי"ץ / soldez / מולחמים רש"י מסביר קודם, כיצד לא נעשתה המלאכה: על-ידי הלחמה.

3111 / (שמות כה,יח) / מקשה בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה כפי שנאמר לעיל, אפשר לכתוב גם batdiz (בטדי"ץ) כרוב כתבי-היד, משום אילמותה של ה – d.

3112 / (שמות כה,לא) / דרך הצורפים שולדי"ר / solder / להלחים ר' לעיל מס' 3110.

3113 / (שמות כה,לא) / מקשה בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה ר' לעיל מס' 3111.

3114 / (שמות כה,לא) / (גביעיה)[גביעים] מדרינ"ש / madrins / גביעים בעצם כוסות ארוכות וצרות (ר' אה"ל מס' 1166). אפשר גם לקרוא מדירני"ש madernes.

3115 / (שמות כה,לא) / (כפתריה)[כפתורים] פומיל"ש / pomels / כפתורים (כדורים לנוי מסביב לקנה) רש"י מתאר את הכפתורים "כמין תפוחים" ומתרגם בהתאם, כי pomels מוצאו מהמלה pome(pomme) "תפוח".

3116 / (שמות כה,לג) / משקדים ניילי"ר / neeler / לגפר (לבצע תצריב באמצעות גפרית)

3117 / (שמות כה,לח) / (מלקחיה)[מלקחים] טינליי"א / tenalie / צבת יש גרסאות עם סימן ריבוי: טיניילי"ש tenalies.

3118 / (שמות כה,לח) / (מחתתיה)[מחתות] פוישידויר"א / puisedoire / דלי, כלי שאיבה מסתבר, שכך המשמעות המקורית של המלה, המציינת כאן "מחתה", כלומר כלי לחתות גחלים ולנקות את האפר. האל"ף מופיעה בכל הגרסאות.

3119 / (שמות כו,א) / חגורות של משי פיישי"ש / feises / פסים, רצועות רש"י מסביר את "מעשה חושב" של יריעות המשכן: "אריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן" בהצבעה על חגורות של משי, שהיו מייצרים בזמנו בשיטה דומה.

3120 / (שמות כו,ד) / ללאת לצול"ש / lacols / שרוכים, לולאות

3121 / (שמות כו,ו) / קרסים פירמייל"ץ / fermeilz / סגרים ר' אה"ל מס' 1758.

3122 / (שמות כו,טו) / עמדים אישטנטיבי"ש / estantives / עומדות, ערוכות בעמידה צורת הנקבה, כפי הנראה, בהתאם לתרגום הצרפתי של "קרשים" planches.

3123 / (שמות כו,כו) / בריחם אישבר"ש / esbars / מוטות

3124 / (שמות כז,ג) / לדשנו אישצינדרי"ר / escendrer / לפנות את האפר לפי כמה גרסאות אפשר גם לקרוא דישצינדרי"ר descendrer באותה משמעות.

3125 / (שמות כז,ג) / (יעיו)[יעים] ודי"ל / wadil / יעה, מגרפה

3126 / (שמות כז,ג) / (מזלגתיו)[מזלגות] קרוצינ"ש / crocins / ווים, אנקולים

3127 / (שמות כז,ד) / מכבר קריבל"א / crible / כברה

3128 / (שמות כז,י) / קונדסין פל"ש / pals / יתדות, כלונסאות

3129 / (שמות כז,י) / אונקליות גונ"ש / gons / צירים

3130 / (שמות כח,ג) / כהונה שיריינטריא"ה / serjentrie / שירות

3131 / (שמות כח,ד) / סינר פורציינ"ט / porceint / חגורה

3132 / (שמות כח,ד) / תשבץ קשטונ"ש / chastons / משבצות

3133 / (שמות כח,ד) / מצנפת קרויפ"א / coife / שביס עשוי רשת

3134 / (שמות כח,ז) / אצילים קודי"ש / codes / מרפקים ר' אה"ל מס' 2414.

3135 / (שמות כח,יד) / דה"מ שרשרת אינצינשייר"ש / encensieres / מחתות (מיכלים לקטורת) הלעז אינו בא לתרגם את המלה "שרשרת", אלא, כדברי הפירוש: שלשלאות "מעשה עבות, מעשה קליעת חוטין… כאותן שעושים לערדסקאות שקורין אנצינשייר"ש בלע"ז" בניגוד לשרשרות של דליים, שבן "מעשה נקבים וכפלים".

3136 / (שמות כח,טו) / משפט דיריישנימינ"ט / dereisnement / הוכחה לפי דברי רש"י "נשפט" מצביע כאן על כך, שבחושן מבהיר את הצדק בין שני בעלי-דינים וכדומה. במשמעות זו היינו מצפים לצורה דישריישנימינ"ט desreisnement, אך כפי הנראה נפלה השי"ן (מחמת דיסימילציה?).

3137 / (שמות כח,כב) / גבול אשומיי"ל / asomeil / גבול, קצה

3138 / (שמות כח,מא) / דה"מ ומלאת גנ"ט / gant / כפפה "ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלע"ז. [וקורין לאותה מסירה ריוישטי"ר]" (מה שבאריחיים חסר בדפוס ראשון של פירוש רש"י).

3139 / (שמות כח,מא) / דה"מ ומלאת ריוישטי"ר / rewestir / להלביש, להסמיך בשני כתבי-יד יש גרסה הקרובה לצורה אינוישטי"ר inwestir, שהוא המונח המקובל עד היום להסמכה חגיגית.

3140 / (שמות כט,יג) / (ה)חלב המכסה את הקרב טייל"א / teile / קרום

3141 / (שמות כט,יג) / (ה)יתרת על הכבד איבדי"ש / ebdes / סרעפת ר' אה"ל מס' 2084.

3142 / (שמות כט,כ) / תנוך טינרו"ם / tenrum / חסחוס (שבאוזן) הכוונה לחסחוס מכוסה עור, ולדברי רש"י מדובר ב"אמצעי".

3143 / (שמות כט,כז) / תנופה וינטילי"ר / wenteler / להניף

3144 / (שמות ל,ז) / נרת לוצי"ש / loces / מנורות הכלים, שבהם שמים את השמן, להבדיל מן הלהבות עצמן. חסר בדפוס ראשון.

3145 / (שמות ל,לד) / נטף גומ"א / gome / שרף (של אילן)

3146 / (שמות ל,לד) / נטף תירייק"א / theriake / תריאקה תרופה, שהייתה עשויה כפי הנראה משרף-עץ, אך בזיהוי הזה יש הרבה ספקות, גם מבחינה בלשנית גם מבחינת המשמעות. ר' אה"ל מס' 1194.

3147 / (שמות לא,י) / שרד לצידי"ץ / lacediz / רשת בגדי כהונה "היו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים", כלומר מעין תחרים.

3148 / (שמות לב,ג) / ויתפרקו דישקריי"ר / descharjier / לפרוק

3149 / (שמות לב,ד) / דה"מ בחרט ניאי"ל / neel / תצריב שחור

3150 / (שמות לב,טז) / חרות אנטייליי"ר / enteilier / לחתוך, לפסול

3151 / (שמות לה,יד) / (נרתיה)[נרות] לוצי"ש / loces / מנורות ר' לעיל מס' 3144, וכאן רש"י אומר בפירוש: "בזיכין שהשמן והפתילות נתונין בהן".

3152 / (שמות לח,ח) / מראת מירידויר"ש / miredoirs / מראות

3153 / (שמות לט,ג) / וירקעו אישטינדר"א / estendre / למתוח יש גרסה אחת בכתבי-יד, אטאנבי"ר, ולפיה מופיע בדפוס ראשון: אטינבי"ר; אם זו הגרסה הנכונה, יש לקרוא atenvir ("להדק").