3154 / (ויקרא א,ט) / אשה פואיד"א / foede / אש, מוקד

3155 / (ויקרא ג,ד) / כסלים פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך)

3156 / (ויקרא ג,ד) / מתנים לונביל"ש / lonbels / חלק הבטן שבאיזור הכליות

3157 / (ויקרא ג,ד) / (ה)יתרת על הכבד איברי"ש / ebres / סרעפת ר' אה"ל מס' 2084. גם כאן יש גרסאות בדל"ת.

3158 / (ויקרא ד,לה) / (אשי)[אשים] פואיילי"ש / foeiles / מוקדי אש

3159 / (ויקרא ו,כא) / ומרק אישקורימינ"ט / escurement / ניקוי מתוך סילוק רש"י רוצה להסביר את המשמעות של הפועל "מרק" ואומר, שזה ניקוי על-ידי סילוק כל הלכלוך, שבלע החפץ (בהוסיפו את הקידומת es” לפועל curer).

3160 / (ויקרא יא,ג) / פרסה פלנט"א / plante / כף רגל

3161 / (ויקרא יא,יא) / יבחושין מושקירונ"ש / moscherons / יבחושים רש"י מביא את דברי מדרש תורת כוהנים, שלפיהם המלית "את" בפסוק "ואת נבלתם תשקצו" באה לאסור סוגים מסוימים של חרקים.

3162 / (ויקרא יא,טז) / נץ אושטוי"ר / ostoir / נץ גדול בכתב-יד אחד כתוב אשפרוי"ר (צ"ל: אישפרויי"ר esparwier); וזה כפי הנראה תיקון מאוחר, המביא שם עוף יותר מצוי, והם דומים מאוד זה לזה. ר' אה"ל מס' 1683, 2088.

3163 / (ויקרא יא,יז) / כוס צואיטי"ש / cuetes / כוס (עוף לילי) לא ברור לי, למה הלעז בצורת הריבוי.

3164 / (ויקרא יא,יז) / ינשוף יב"ן / javan / לילית המלה javan הפכה בצרפתית של היום, ברך של אטימולוגיה עממית, ל – chat-huant. רש"י מביא את שני הלעזים לתרגם את שני שמות העופות העבריים, אבל נראה, שאינו מכריע איזה מתאים לראשון ואיזה לשני. ר' אה"ל מס' 73-72.

3165 / (ויקרא יא,יח) / תנשמת קלב"א שורי"ץ / chalve soriz / עטלף

3166 / (ויקרא יא,יח) / תנשמת טלפ"א / talpe / חפרפרת חסר בתכיב-היד במקום זה (ר' להלן מס' 3176).

3167 / (ויקרא יא,יט) / חסידה ציגוינ"א / cegoine / חסידה צורה זו של הלעז עדיפה על cigonie, כפי שרשמתי באה"ל מס' 1677.

3168 / (ויקרא יא,יט) / אנפה הירו"ן / heron / עגור חסר בדפוס ראשון.

3169 / (ויקרא יא,יט) / דוכיפת הירופ"א / herupe / דוכיפת המלה huppe בצרפתית של היום, מלטינית upupa, הושפעה מן הפועל heruper ("להסתמר"), כי הדוכיפת מצטיינת בהסתמרות כרבולתה. באה"ל מס' 2191 רש"י מתרגם "דוכיפת" בלעז אחר ("טווס – בר"), אך אולי זה השם העממי של אותו העוף.

3170 / (ויקרא יא,כא) / דה"מ ממעל לרגליו לנגושט"א / langoste / ארבה ברבים מכתבי-היד קוראים את הצורה המקבילה לאושט"א laoste; זו, כפי הנראה, נגזרת במישרין מהלטינית locusta, ואילו langoste נתקבלה בצרפתית דרך הפרובנסילית.

3172 / (ויקרא יא,כט) / צב פרוי"ט / froit / קרפדה שני הלעזים האחרונים מופיעים בכתבי-היד בגרסאות שונות ומשונות. כפי הנראה נשכחו שמות החיות האלה בדורות שאחרי רש"י. במקוםfroit קוראים בשלושה כתבי-יד בוט"ו (צ"ל בו"ט bot), שם אחר לקרפדה, ובשניים טרטוג"א tartuge או משהו דומה, כלומר "צב".

3173 / (ויקרא יא,ל) / אנקה היריצו"ן / hericon / קיפוד ר' אה"ל מס' 218.

3174 / (ויקרא יא,ל) / לטאה ליישירד"א / leiserde / לטאה

3175 / (ויקרא יא,ל) / חמט לימצ"א / limace / חילזון ערום

3176 / (ויקרא יא,ל) / תנשמת טלפ"א / talpe / חפרפרת

3177 / (ויקרא יא,מב) / חיפושית אישקרבו"ט / escharbot / חיפושית

3178 / (ויקרא יא,מב) / מרבה רגלים צינפיי"ש / cenpies / נדל, מרבה-רגליים (מלה במלה: מאה רגליים)

3179 / (ויקרא יג,ב) / בהרת טי"א / taje / כתם

3180 / (ויקרא יג,י) / (מחית)[מחיה] שיינימינ"ט / seiniment / החלמה לדעתי רש"י מנצל בהסברת התפרצות הצרעת את דימוי-הצלילים בין שני גזרונים רומניים, של sanus ("בריא") ושל sanies ("מוגלה"), ומתרץ בזה את השימוש במלים "מחיה" ו"חי" כשמדובר בפצע מוגלתי.

3181 / (ויקרא יג,כג) / דה"מ צרבת השחין ריטרייר"א / retreire / לכווץ

3182 / (ויקרא יג,כג) / צרבת ריטריימינ"ט / retreiment / כיווץ רש"י מסביר קודם את המושג ואחר-כך מתרגם את המלה.

3183 / (ויקרא יג,כד) / (מחית)[מחיה] שיינימינ"ט / seiniment / החלמה ר' לעיל מס' 3180.

3184 / (ויקרא יג,לז) / צהוב אורבל"א / orable / צהבהב חסר בדפוס ראשון.

3185 / (ויקרא יג,לט) / אדם אדום רו"ש / ros / אדמוני

3186 / (ויקרא יג,מה) / שפם גירנו"ן / gernon / שפם

3187 / (ויקרא יג,נא) / ממארת פוינינ"ט / poiniant / דוקר

3188 / (ויקרא יד,יד) / תנוך טינרו"ם / tenrum / חסחוס ר' לעיל מס' 3142.

3189 / (ויקרא יד,מא) / יקצע רודוניי"ר / rodonier / לכרסם, לגייץ

3190 / (ויקרא טו,ט) / תפוס של סרגא ארצו"ן / arcon / שלד-אוכף

3191 / (ויקרא טו,ט) / אוכף אלוי"ש / alwes / מושב-אוכף

3192 / (ויקרא יט,ה) / (רצנכם)[רצון] אישפיימינ"ט / espiement / ריגול רש"י מסביר את הביטוי "לא תלך רכיל [שהוא קושר עם המלה "רגל"]" בהצביעו על קשר דומה, שיש לדעתו בין espier ("לרגל") ובין pie ("רגל). הלעז חסר בכתבי-היד.

3194 / (ויקרא יט,יט) / נוז מישטי"ר / mester / לערבב חסר בכתבי-היד.

3194א / (ויקרא יט,יט) / כמש פליישטרי"ר / fleistrir / לכמוש, לנבול כוונת רש"י כפי הנראה לומר, שהחוטים איבדו את מהותם, מפני שהם שזורים בלי היכר צמר ופשתים יחדיו. הלעז חסר בכתבי-היד.

3195 / (ויקרא יט,כח) / קעקע פורפוינ"ט / porpoint / תקוע

3196 / (ויקרא כא,כ) / גבן שורצילו"ש / sorcilos / בעל גבות ארוכות וסבוכות

3197 / (ויקרא כא,כ) / דה"מ דק טייל"א / teile / קרום

3198 / (ויקרא כא,כ) / דה"מ תבלל פרוניל"א / prunele / אישון

3199 / (ויקרא כב,יט) / (רצנכם)[רצון] אפיימני"ט / apeiement / פיוס

3200 / (ויקרא כב,כב) / יבלת וירוא"ה / werue / יבלת

3201 / (ויקרא כג,ח) / שבעת שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה

3202 / (ויקרא כג,יד) / כרמל גרניי"ש / graneis / גרעינים… הדבר היחיד, שהוא ברור בלעז זה, הוא, שהוא נגזר מלטינית granum ("זרע, גרעין"), אבל קשה לדעת מן הגרסאות השונות, מה היא הנכונה, ומכאן גם את הפירוש המדוייק.

3203 / (ויקרא כו,יג) / מטת קוניונגל"א / conjongle / חיבור, כבל

3204 / (ויקרא כו,יג) / מטת יודי"ש / jodes / חגורות, חבלים בכתבי-היד אפשר (בלי ודאות) לקרוא את שני הלעזים הנ"ל. בדפוסים ובאחד מכתבי-היד: קיביל"א chevile ("יתד"), שאולי הוא יותר מתקבל על הדעת, מוצא המלה jode מהגרמנית Glide ("איגוד").

3205 / (ויקרא כו,טז) / שחפת אנפולי"ש / anpoles / בועות (תפיחות בעור, מלאות נוזלים)