ל"ב מדות באגדה: ברייתא דל״ב מדות באגדה מיוחסת לרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, והן כללים בדרכי האגדה כעין י״ג מדות התורה לר׳ ישמעאל בהלכה. ור״א השתמש גם באלה לצורך האגדה והוסיף עליהן עוד עד מספר ל״ב, והיה דורש בהן לפרש כה״ק, גם דברים כפשוטן ועליו נאמר ״כל מקום שאתה מוצא דברי ר׳ אליעזר בנו של ריה״ג עשה אזניך כאפרכסת״ (חולין פ״ט.).

הגאונים לא הביאו את הברייתא הזאת, ואלה מן הקדמונים שהזכירוה: ר׳ משה הדרשן ביסודו הביא כמה מדות ממנו, ר׳ יונה אבן גנאח בהרקמה (צד 164) הביא מדה י״ט, והרד״ק בפירושו (ירמיה ל״ג כ״ו) אומר כי ר׳ יונה הביא בשער כ״ח מס׳ הרקמה מדה כ׳ וכותב וכן נאמר בל״ב מדות של ר״א בן ריה״ג. רש״י ז״ל בפירושו על תנ״ך הביא ממנו כמת מדות, ובמקום אחד (בש״א א׳ י״א) אומר זו מצאתי באגדה של ר״י הגלילי, בפירושו על הש״ס (הוריות ג׳. ד״ה צבור מייתי) אומר וכן בל״ב מדות מצאתי, אף כי הדבר הזה ליתא בברייתא שלפנינו. הרמב״ם בספר המצות (עשין ל״ז) מביא מדה י״ז בנוסחא אחרת, ושם (עשין ה׳) מביא בשם משנתו של ר״א בנו של ריה״ג מנין לעיקר תפלה מצוה מהכא את ה׳ אלהיך תירא ואותו תעבוד, ואין זה בנוסחא לפנינו, גם הרשב״ץ מביא ממנו מה שאינו לפנינו בברייתא, ומזה ראיה כי היה לפניהם נוסח אחר, ר׳ שמעון מקינון בספר הכריתות הביא כל הברייתא עם הערותיו. ונמצא גם עם פירוש ארוך במדרש תנאים לר׳ זאב וואלף איינהארן (ווילנא תקצ״ט), ר׳ יעקב רייפמאן כתב עליו ביאור חדש בספרו משיב דבר (ווין תרכ״ו), ועוד מנחת זכרון לבאר מאה מדברות בכה״ק ע"פ מדת מדרך קצרה אשר בל״ב מדות (ברעסלוי תרמ״א), עי׳ ג"כ נתיבות עולם לר׳ צבי הירש קאצינעלנבויגין (ווילנא תרי״ט), ובלשון אשכנזית ״די אבפאססונג דער ברייתא דער 32 נארמען״ ע״י בארדאוויטש (ברלין 1913).