לעולם יהא אדם תוכו כברו ולא ידבר אחד בפה ואחד בלב ויתרחק מהליצנות ולא יחניף לאדם בעולם. ארשב״ל מאי דכתיב וחנפי לב וגו׳ (איוב ל״ו י״ג) בשביל חנופה שחנפו לקרח על עסקי מחלוקת חרק עליהם שר של גיהנם שיניו. אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם שנאמר הוי האומרים לרע טוב וגו׳ וכתיב בתריה לכן כאכול קש לשון אש וגו׳ (ישעיהו ה׳:כ״ד).

לעולם יפרוש אדם מן החנופה לפי שהיא שקולה כנגד ע״ז וגלוי עריות ושפיכות דמים.

לעולם יפרוש אדם עצמו מן הליצנות שכל המתלוצץ ענשו גדול שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם וגו׳ (ישעיהו כ״ח:כ״ב).

לעולם יפרוש אדם מן הליצנות שכל המתלוצץ אין לו רפואה שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וגו׳ (דהי״ב ל״ו ט״ז).