Otzar Midrashim, Midrash Shocher Tov
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שוחר טוב: הוא מדרש תהלים, ונקרא כן ע״ש התחלתו בפסוק שוחר טוב יבקש רצון (משלי י״א:כ״ז), והמדפיסים קראו השם הזה גם למדרשי משלי ושמואל שהדפיסו ביחד עם מדרש תהלים בויניציא בשנה ש״ו, וכן חשב בעל אוצר הספרים (צד 649). ובאמת הם מדרשים נפרדים, ובדפוס הראשון נדפס מדרש תהלים לבד בקושטא רע"ב, ומדרש שמואל שם בשנת עזר"ה, ומדרש משלי ג״כ שם, ולא בשם שוחר טוב, גם לא נתחברו ע״י מסדר אחד ולא בזמן אחד. גם המדפיסים אח״כ טעו לחשוב שלשתם ביחד למדרש שוחר טוב, ונדפסו מדרשי תהלים משלי ושמואל עם הגהות ובאור המלות הקשות והזרות לר׳ יצחק בר שמשון כ״ץ (חתן מהר"ל מפראג) בפראג בשנות שע״ב—שפ"ב, ועל השער כתוב "מדרש שוחר טוב – מדרש תהלים ומשלי רבתא עם מדרש שמואל רבתא" ונדפסו כלם ביחד באמשטרדם בשנת ת"ץ, לבוב תרכ"א, שטעטין תרכ"א, ובדפוסים אחרים עם פירושים שונים, ועם באור מהר"ם פאדאווא מקארלין ותוספות באורים והגהות מר׳ מרדכי גימפל, ווארשא תרכ״ה, ועם פי׳ מהר"י כהן, שם תרל״ד.
בעל רב פעלים כותב על שוחר טוב של מדרש תהלים ואומר: ומצאתי בס׳ אהל יוסף לר׳ יוסף הספרדי בפרשת ויקרא פסוק "על ירך המזבח" שכתב בן עזרא וכן ירכתי צפון כי רבים טעו ואמרו שמגדל ציון היה בתוך ירושלם עכ״ל, וכתב ר׳ יוסף הנ״ל וז״ל פי׳ במזמור מ״ח בפסוק יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון והוא פי׳ שם כי הר ציון לצפון ירושלם ואמר כן מדרך סברא, אמר יוסף אין זה אמת רק הר ציון הוא דרומי לירושלם, וראיה לדברי ממדרש תהלים שדרשו מזה המזמור הר ציון ירכתי צפון, וכי בצפון הוא והלא איננו וכו׳. וידוע כי מדרש תהלים חברו ר׳ יוחנן בארץ ישראל, ובעבור שהיה דר שם ע״כ יש לסמוך על דבריו, ועוד כי אני המבאר שכנתי בתוך ירושלם שנים רבות וראיתי שהוא כדברי ר׳ יוחנן. ובה חברתי זה הבאור, והראב״ע לא בא לירושלם כ״א אחר שחבר פי׳ התורה. גם פי׳ ספר תהלות, והעד על זה שאמר בפרשת וישלח בפסוק ויזרח לו השמש שחבר התורה בלובא שהיא במלכות לונבארדיאה קרוב לרומא רבתי, ובתחילת פירושו בדרך הרביעי הזכיר שחבר [פירוש] ספר תהלים קודם שחבר פי׳ התורה, והוא יצא מספרד שהיא במערב כדי ללכת לארץ ישראל ונכנס בלובא בלכתו קודם שהגיע לירושלם ואז חיבר הפי׳ שם. וכל זה לאות שלא ראה ירושלם כ״א אחר שחבר פי׳ התורה, והוא בא על דרך הסברא ע״כ שגג. ואין לתמוה כי הנה ר׳ שלמה טעה כמו זאת הטעות בקבורת רחל כי היא בתוך גבול ארץ ישראל כנקודה בתוך עגולה והוא אמר שהיא קבורה בתוך חוץ לארץ, והוא נטה אחר הדרש, והדרש סודו ידוע עכ"ל. וכבר הראיתיך לדעת כי כוונת ר׳ יוחנן היה לכלול כל הברייתות בירושלמי וכל המדרשות במדרש רבה שהיא אגדת ירושלמי, ובמדרש שוחר טוב כלל וקצר כל המדרשים שחוברו לפני זמנו כמו שתראה בפ"א ממדרש תהלים שמתחיל בפסוק שוחר טוב ודרש פתיחה שלו ואח״כ הביא ר׳ יודן פתח ואמר אל תתהדר לפני מלך וכו׳, ר׳ יודן גרס לה ממקום שפתח וכו׳, ר׳ פינחס עבד לה אריכא פתח מזקנים אתבונן וכו׳, ר׳ נחמיה פתח החכמה תעוז לחכם וכו׳. והענין כמו שבארנו שר׳ יודן ור׳ פינחס ור׳ נחמיה עשו כל אחד מדרש על תהלים וכל אחד פתח בסגנון אחר, ור׳ יוחנן קבצן לבית מדרשו וקצר אותן והוסיף משלו מה ששמע, וכן בפ"ד הביא ר׳ יודן אמר שיטה אוחרי ב״ו יש לו פטרון וכו׳ (רב פעלים 108).
The author of Rav Pealim [Vilna Gaon] wrote about the Socher Tov of Midrash Tehillim and said: I found in the book, Ohel Yosef by Rabbi Yosef the Sefaradi on Parashat Vayikra, on the verse, on the side of the altar (Leviticus 1:11), that Ibn Ezra wrote: And likewise, the sides of the north (Psalms 48:3); for many err and say that the tower of Zion was in the midst of Jerusalem. To here are his [words]. And the aforementioned R. Yosef wrote — and these are his words: He explained on Psalms 48 (3) on the verse, Beautifully situated, the joy of the whole earth, Mount Zion, the sides of the north, and explained there that Mount Zion is to the north of Jerusalem. And he said that by way of logic. Yosef said this is not true! Rather Mount Zion is to the south of Jerusalem. And the proof of this is from Midrash Tehillim, as they expounded from that psalm, Mount Zion, the sides of the north, "And is it in the north? Is it not that it is not, etc." And it is well known that Rabbi Yochanan composed it in the land of Israel. And since he lived there, hence his words can be relied upon. And further, since I, the one commenting, lived in Jerusalem many years and I saw that it was like the words of R. Yochanan. And that is where I wrote this commentary. Whereas Rabbi Ibn Ezra only came to Jerusalem after he composed the commentary on the Torah and also his commentary on Psalms. And the testimony to this is that he wrote in Parashat Vayishalch on the verse, And the sun shone for him (Genesis 32:32), that he composed [the commentary on] the Torah in Luba which is in the kingdom of Lombardy, close to greater Rome. And in the fourth approach at the beginning of his commentary, he mentioned that he composed [the commentary on] the book of Psalms before he composed the commentary on the Torah. And he left Spain to go to the land of Israel and came to Luba on his way, before he got to Jerusalem, and then he composed his commentary there. And all of this is an indicator that he only saw Jerusalem after he composed the commentary on the Torah. So he came [to it] by way of logic; hence he erred. And one should not be surprised, as behold Rabbi Shlomo [Rashi] erred like this about the burial of Rachel. As it is within the border of the land of Israel, like a point within a circle, but he said that she is buried outside of the land. And he followed the teaching [drash], and the secret of the teaching is well known. To here are his [words]. And I have already shown you to know that R. Yochanan's intention was to include all of the baraitot in the Yerushalmi, and all of the midrashim in Midrash Rabbah, which is the Jerusalemite Aggadah. And in Midrash Socher Tov [Midrash Tehillim], he grouped and shortened all of the midrashim that were composed before his time, as you can see in Chapter 1 of Midrash Tehillim. So he begins with the verse, He who seeks the good [Socher tov] (Proverbs 11:27), and opened with his teaching. And afterward, Rabbi Yudan opened and said, "Do not exalt yourself in the king’s presence (Proverbs 25:6), etc." Rabbi Pinchas worked an extended passage; he opened, I understand more than my elders (Psalms 119:100), etc. Rabbi Nechemiah opened, Wisdom gives strength to the wise(Ecclesiastes 7:19), etc. And the content is as we explained, that R. Yudan, R. Pinchas, and R. Nechemiah all [composed] a midrash on Psalms, and each one opened in a different style; and Rabbi Yochanan gathered them in his study hall and shortened them and added what he had heard on his own. And accordingly, in Chapter 4, He cites, "R. Yudan said a different approach: Flesh and blood have patrons, etc." (Rav Pealim, p. 108)
ר״ש באבער הו״ל מדרש תהלים המכונה שוחר טוב עפ״י כתב יד שבאוצר הספרים בפארמא וע״י השוואה עם שבעה כ״י אחרים עם הערות ומבוא גדול (ווילנא תרנ"א). לדעתו, נסדר בא״י והמסדר השתמש באגדות תהלים שנשאר מזמן התלמוד הירושלמי, ובמשך הזמן נוספו הוספות הרבה עפ״י מסדרים אחרים. וראיה כי לא ממסדר אחד יצאו, כי לפעמים נמצאים דרשות אשר הם משונים ממזמור אחד למזמור שני ונכתבים בסגנון נבדל ובאופן אחר גם בדרכי החבור. ובפרט מזמור קי״ט (תמניא אפי) עד סוף מזמור קכ״א היא הוספה מאוחרת, ומן מזמור קכ״ב עד סוף מזמור קל״ז הוא העתקה מהילקוט. ווייס בספרו דור דור ודורשיו (ח״ג 275) אומר כי במדרש תהלים נמצאים הרבה שיורים ממדרש תהלים הישן, וחלו בו ידי מאוחרים ושנו הלשון והמליצה והסגנון, ורוב המדרשים הישנים אשר הובאו בו העתיקו ללשון אחרת. בכ״ז ברור הוא כי המדרש הזה כבר היה מסודר לפני הגאונים הקדמונים, והביאו ר׳ יצחק אבן גיאות בספרו הלכות הלל ואומר: ומצינו במדרש תהלים, אריב״ל וכו׳. בעל הערוך מביאו כמה פעמים (עי׳ ערך סחר וע׳ סער). רש״י מביאו בשם אגדת תהלים (דברים ל״ג ז׳), וכן בעלי התוספות (ברכות ל״א: ד״ה כל היושב).
ע״ע שמואל, ואוצר ישראל ע׳ תהלים.