בצלאל ערש"י ועדיין ק' למה הוזכר שמו רק בארון ולא בשאר מלאכות, ובלוי"ח כ' ע"פ רש"י עקב (י" א') דהי' ב' ארונות, א"כ הוכרח לכתוב כאן בצלאל ולא זה ארון של משה, וע"ס בנין דוד על איכה דל"ח: דרוש מאא"ז הגה"ק ר' אלעזר מסאכאטשוב ז"ל:

הארון ע' בס' משך חכמה בארון לא נזכר בתים לבדים, ובשלחן ומזבח כ' בתים לבדים, משום שבית הוא העשוי לדירה שפעמים הוא בתוכו, ופעמים אינו ויוצא מן הבית, לכן בכל הנך שאין בו קבועין לעולם כ' בתים לבדים בתים לבדיהם, ולכן כ' אח"כ ויעש את הבדים, אבל בארון שקבועים בו לעולם לא כ' בתים לבדים, ולכן כ' ויעש בדי עצי שטים שלא הזכירן קודם ולא יתכן ליכתב את הבדים, - וע' ספרי עקב פסקו ל"ח, ומה ארון שלא נעשה לשכר ולא להפסד אלא לשברי לוחות שבו נתברך בשבילו כו' מבואר מכאן דארון שהביאו בשילה הי' ארון שבו הי' שברי לוחות מונחין, וזה מתנגד לתוס' עירובין ס"ג: ד"ה כל, שהעלו ע"פ ספרי דארון של שילה הי' של לוחות שלמות והוא שעשאו בצלאל ע"ש, ותוס' סוטה מ"ב: ד"ה מפני, וע"ע ירו' שקלים פ"ו ה"א ב' ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, א' תורה נתונה בתוכו, וא' שברי לוחות נתונין בתוכו, זה שתורה בתוכו הי' מונח באהל הה"ד וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה (שלח י"ד מ"ד), שהי' שברי לוחות נכנס ויוצא עמהן, ורבנן אמרו ארון א' הי' ופעם א' יצא בימי עלי ונשבה וכו' וע"ש ביפה מראה:

האחד בס' תוצאות חיים, כ' כאן ג' גביעים בקנה האחד, וג"ג בקנה אחד, פעם א' בה' הידועה, ובפ' תרומה (כ"ה ל"ג) כ' ב' פעמים בה"א, וכ' הבנ"א דבחולין צ"א. נוהגת בירך ימין דכ' הירך ה"א הידועה מיומנת, ובציווי שנתקשה משה והראה לו ה', היה ימין ה' כנגד שמאל דמשה, וימין דמשה נגד שמאל ה', כ' ב"פ ה"א הידועה, לימין דידי' וה', אבל בעשיה ל"ה כי אם ימין משה כ' רק פ"א בה"א:

ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור, וק' השינוי מקדש לטהור, ובס' בכורי אביב כ' דאי' במעילה י"ד. בונין בחול ואח"כ מקדישין דלמא אתי למימעל כדמזגי עלי', וה"נ בקטרת חיישינן שמא בשעת עשיה יריחו, לכן עשאו בעזרה על טהרת הקדש ובחול, ואח"כ הקדישו כמ"ש בכריתות ו'., אבל שמן המשחה א"א להדיוט לעשות ומשו"ה כ' קדש, ומ"ש בתשא (ל"א י"א) ואת קטרת הסמים לקדש ר"ל להיות קדש ע"ש, ואף שדעת הר"מ בפ"ב ה"ו מכלי מקדש דבקטרת בעינן עשייתה מקדש ול"מ שימסור אח"כ לצבור וע"ש במל"מ, וצ"ל דאתי' כרש"י פסחים כ"ו. דמהני, וכ"כ בתו"י יומא ל"ה. ומנחות נ'. ורש"י תשא (ל' ל"ח) וע"ש בכ"מ הי"א, וע' בד"ח שהק' לפמ"ש במעילה י"ד: דבזמן מיעוט ל"ח שמא ימעול, וכ"פ הר"מ פ"ח ה"ד ממעילה, א"כ בקטרת מסתמא ל"ה שוהין בעשייתה ל"ח שמא ימעול, עוי"ל שאני קטרת מבנין דבפסחים כ"ה: לא אפשר וקמכוון ופרש"י ריח, חזינן דאינו ברשות אדם, אבל בבנין כ' תוס' שם דבזמן מיעוט יכולים ליזהר, משו"ה הי' עושין קטרת על טהרת הקדש דאפי' לזמן מיעוט יש לחוש שמא יריחו: