אהליבמה רש"י שמה יהודית וכ"ה במגילה י"ג אי, ועי' ס' מאורי אור על מגילה שם:

בת ענה. רש"י שבא צבעון כו' עי' ס' רצוף אהבה פסחים נ"ד ושו"ת בית שלמה אה"ע סי' ו' שהוציא מרש"י סוטה מ"ב ב' דאבי' לא הי' רק חד דאין אשה יכולה להתעבר משנים כאחד, ותוס' חלקו שם ובהגהות מבהמ"ח שם הקשה דמרש"י משמע דאהליבמה נולדה משניהם. ועי' בצל"ח פסחים שם דאל"ה לא הי' נקראת בת ענה דבן אשתו לא קרי בנו כמ"ש תוס' פסחים שם וסיים בצ"ע ע"ש אריכות וע"ע שו"ת חתם הופר אה"ע ח"א סע"ו מענין בן אשתו אי כבנו, וע"ע ס' שליחות אלי' פלפול ברש"י כאן:

בשמת רשיי ג' מוחלים עונותיהם גר שנתגייר, העולה לגדולה, והנושא אשה, עי' קובץ דרושים חוברת ד' סי' ג' בשם זקיני הגאון מלאסק ז"ל, כי יש ג' הנהגות א' להנהיג א"ע, ב' להנהיג אנשי ביתו, ג' אנשי דורו, כמשחז"ל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס על אנשי ביתו ודורו. בשבת נ"ד, וכאו"א מחויב להטיב עצמו וזולתו, ואחז"ל אחד אברהם ולכאו"ק הא קדמו אדם שת נח ועוד צדיקים, רק הם צדיקים בפ"ע והוא התחיל להטיב לאחרים, ולכן גר שמקבל עליו עול תורה ומתחיל להישר א"ע מוחלין עונותיו, ונושא אשה מחויב לפקח גם על הנהגת ביתו מוחלין עונות עצמו. ועולה לגדולה מקבל עליו השגחה על דורו ראוי שימחלו לו עונותיו כי אישתני גופא אישתני דינא, ועפי"ז י"ל בשבת נ"ו ב' בשעה שנשא שלמה בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שירטון ועליו נבנה כרך גדול של רומי, כי אחז"ל בפסחים מ"ב ב' ומגילה ד"ו ב' (ופרש"י תולדות כ"ה כ"ג) אמלאה החרבה לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים, וכיון שמקודם צריך למחות בב"ב, ואח"כ בדורו, וכיון שלא מיחה בבת פרעה עאכו"כ שלא ימחה באנשי דורו, לכן מיד נצמחה הריסת מלכותו, ונבנה כרך של רומי שחרב ציון וניטלה המלכות ונגדע קרן ישראל בחורבן ביהמ"ק, ובזה י"ל מד' אחרי, לא מתו נדו"א אלא בשביל שלא נשאו נשים, ובסנהדרין נ"ב א' אי' בשעה שמשה ואהרן מהלכים ונדו"א אחריהם כו' הי' אומרים מתי ימותו ב' זקנים הללו ואנחנו ננהיג הדור, וצ"ב שגדולים כמותם יבקשו מיתת רבם ואביהם, ועוד דכ' בהקריבם אש זרה, וי"א שתויי יין או מחוסרי בגדים נכנסו, אך באמת הי' בידם חטא כי אין צדיק כו' רק הי' להם תקנה במה שיעלו לגדולה ואמרו כן כמתאוננים על חטאותיהם שאין לנו עצה לתקנם רק במיתת זקנים הללו אבל מתי ימותו, וא"כ לא יעלה בידם להנהיג הדור, ולא שררה בקשו רק כפרה חפצו, וגם הי' נמחל עונם, והכל עולה בקנה אחד כפתור ופרח:

ותמנע הי' פלגש. ערש"י ורשב"ם, ועי' מהרש"א סנהד' צ"ט ב', ובהגהות רש"ש על ערכין דל"ג מ"ש בדבריו, ועמ"ש בפ' בא (י"ב מ') ושייך ג"כ לכאן. וע"ע בס' נפלאות מתורת השי"ת ח"ב דע"ב במאמר טבעת חותמו:

אלה בני שעיר, ערש"י ומהרש"א שבת פ"ה מ"ש בזה:

הוא ענה אשר מצא את הימים. ערש"י ומהרש"א פסחים נ"ד א' מ"ש בשם החזקוני ויען שמצוי לכל לא העתקתי בכלל דברי מהרש"א בשום מקום בחיבורי והרוצה יעיין בדבריו:

אלה בני אצר. בנח"ק הביא שהי' מסתכלין בג' פנים שאסורין לראות פני אשה, פני צלם, פני רשע, ובני אצר נקראו על שם המעשה, ע"ש טעם לכל הנשמות הללו:

רש"י ובימי שאול כ' אין מלך באדום נצב מלך, עי' בקובץ דרושים חוברת יו"ד סי' כ"א מה שהערה בזה ש"ב הרב הגאון ר' מאיר ווארשאוויאק שליט"א ראש בית דין ממאנקטוב דלא מצא פסוק זה, אך פ"א בתנ"ך במ"א (כ"ב מ"ח) בימי יהושפט דכ' שם ומלך אין באדום נצב מלך, ובימי דוד כ' (ש"ב ח' י"ד) וישם באדום נציבים, ובמ"ב (ח' כ') כ' רש"י ומימי דוד לא היה להם מלך כמ"ש ומלך אין באדום וישם באדום נציבים וצ"ע: