מחובר ומורכבעל החלקים הבלתי מנגדים זה לזה צודק לומר לשון חבור ועל המנגדים זה לזה כמו אש ומים צודק לומר מורכב כאלו האחד רוכב על חבירו ותקפו בע"כ להתחבר עמו:

בהרגשותינו ושכלנושמהרגשת החושים נגיע אל השגת השכל:

במכמנים כלומר דברים האצורים וטמונים באוצר:

ועליתה וירידתה שעד תקופת תמוז היא עולה וום ביום ואח"ז מתחלת לירד יום ביום עד תקופת טבת ואז חוזרת לעלות וכל זה הוא בערכנו שוכניי פאת צפון לקו השוה ולהדרומית הוא הפך זה:

**ושנותם תמיד כו'**שאחר גמור סבוב אחד חוזר ושונה בסבוב שני על אותו סדר בעצמו:

**האומר לחרס ולא יזרח כו'**כונתו לשלול דעת מי שיסבור שהיום הוא דבר מכוון בבריאה ולא הלילה רק שמן הקף השמש ע"כ נהיה לילה בבא השמש תחת האופן לזה מביא ראיה מפסוק האומר לחרס ולא יזרח הרי שייחס גם העדר הזריחה למאמרו וצוויו ית' שהרי הוא דבר מכוון ממנו ית' ואפשר שכוונתו באמרו ושנותם תמיד וכו' מלשון שינוי והכונה על שינוי אורם בזמני הליקיות שלקותם הוא מכוון לעולם כפי החשבון וידוע לתוכנים קודם בואו ולא יקשה לך באמרו מלת תמיד שכן צודק לומר על דבר המיועד לבא בעתו ואינו פוסק שום עת מן העתים המיועדים לו והראיה מעולת הבוקר והערב שנקראים תמידים ולזה מביא ראיה מן הכתוב האומר לחרס כו' לומר שגם שינוי אורם בזמני הלקות הוא דבר מכוון ממנו ית' אך ממה שמסיים בפסוק תשת חשך וכו' הוא ראיה לפירוש הראשון:

אשר תנועותם מתחלפותשזה מתנועע ממזרח למערב וזה הפכו וזה באלכסון:

על הנהגה משוערת ומשקל מכווןעל שיעור זמן מנהגם בתנועותיהם אמר הנהגה משוערת ועל תכלית היוצא מזה שהוא התועלת רבא מהשפעת כחותיהם למין האדם ושאר הבע"ח לפי משקל מזגי הבע"ח וכחותיהם אמר ומשקל מכוון:

לא יזח ולא ישתנהעל קו מדת תנועותיהם אמר לא יזח שהוא מלשון העתקה ממקומם כמו ולא יזח החשן לומר שאינם נעתקים לעולם מקו סבובם אשר שם להם ועל המשקל הנ"ל אמר ולא ישתנה:

כונת תועלתלהצילם מנזקם ותקנה על מה שהוא על צד היותר טוב:

את הכל עשה יפה בעתושעשה לכל א' עת וזמן ידוע לסבובו:

**לכל זמן ועת לכל חפץ כו'**כלומר שעשה תנועותיה' וזמני סבובם לפי חפצו שתהיה ענין הברואים אשר תחת השמי' וכפי תועלתם ותקנתם עשה זמן סבוב הגלגלים והכוכבים ועניני תהלוכתם ויהיה למ"ד לכל חפץ מלשון בעבור שהוא אחד משמושי הלמ"ד כידוע למדקדקים:

בכולו ובמקצתושהרכבת הכלל מפרטי מינים שונים היא בחינה בפני עצמה והרכבת כל איש מאישי המין היא בחינה פרטית בפני עצמה:

נחלקים ונפרדיםעל הבלתי מנגדים כמו העפר והרוח אמר נחלקים כלומר חלוקים במהותם ועל המנגדים כמו האש והמים אמר נפרדים כלומר שאף אם נרצה לחברם אינם מקבלים חבור ונפרדים זה מזה והם השתי חלוקות שמבאר שמקצתם משונים זה מזה ומקצתם זה כנגד זה כנ"ל:

להשתנות ולהתחלףג"כ ב' בחינות הנ"ל שעל המשונים אמר משתנים כלומר נשארים בשינוים הראשון ועל המנגדים שהם זה חלוף זה אמר ולהתחלף כלומר חוזרים להיות נחלפים זה מזה:

שחברה אותה התולדהכינה הטבע בשם תולדה וכן בהרבה מקומות מזה הספר:

מתוקן וקייםמתוקן בתחלתו ונשאר לקיום:

והאישים העליוניםהם המלאכים:

הוות מן היסודותנתהוו מן היסודות:

וידענו כי לא נמזגו מאליהןעל הבלתי מנגדים שאין התחברותן נפלאה שהרי יכולין לדור יחד רק הפליאה הוא העירוב וההתמזגות עד ששבו לעצם אחד אמר לא נמזגו מאליהן ועל המנגדים שהם האש והמים שאף חבורם יחד בלי התמזגות הוא פלאי כמו גרות זאב עם כבש אמר ולא נתחברו מנובען שהרי אדרבא טבען להתרחק זה מזה כמי שבורח מן המזיק שכשזה קם זה נופל:

כי מחברם זולתם וקושרם בלעדיהםבשניהם חסר מלת היא כלומר אנו יודעים שמי שחברם הוא אחר זולתם ולא הם עצמם כנ"ל וכן מי שקשרם הוא אחר בלעדיהם ועד הנה דבר בבלתי מנגדים ועל תחלת חבורם אמר לשון חבור ועל החזיקם בקיומם אמר לשון קשירה ועל המנגדים אמר ומרכיבם כנגד טבען הוא בוראם ית' ואפשר שכוון ופרט ג' לשונות של חבור מחברם וקושרם ומרכיבם לפי שבין חבור ארבעה דברים יש שלשה גבולים אמנם הראשון עיקר:

אשר תקן קשורם ותכן חבורםאמר תקן קשורם על המנגדים שהם צריכים קשירה כנ"ל ולכן פרט אותם תחלה שלפי סדר הבריאה נאמר בראשית ברא אלהים את השמים וכבר אמרו שהשמים מאש ומים נבראו שהם המנגדים ועל הבלתי מנגדים אמר ותכן חבורם ומלת תכן לשון מתכונת שהוא לשון ערך כמו שנא' ובמתכנתו לא תעשו כמוהו ובאמת חברם בערך ידוע לכ"א מהיצורים ומה שנאמר בארץ אנכי תכנתי עמודיה סלה אפשר לפרשו ג"כ לשון ערך כלומר שלפי ערך כובד הארץ עשה חיזוק עמודיה:

וכאשר נחקור על היסודות הארבעהכלומר על כל אחד בפני עצמו:

**כחום וכקור כו'**כל אלו קרא אותם צורות מקריות והרוצה לעמוד נול בירור דברים אלו יעיין בספר צורת היסודות להחכם האברבנאל:

בשרשיו ובענפיושרשיו הם החומר והצורה וכל המורכב מהם הם הענפים:

בפשוטו ובמורבבופשוטו הם הד' יסודות כל אחד בפני עצמו הוא יסוד פשוט וכל הברואים הם מורכבים מהם:

בעליונו ובתחתונוהנתונים בצד מעלה והנתונים למטה:

וצריך ממה שהקדמנוצריך להיות שע"פ ההנחה שהקדמנו שכל מחובר הוא מחודש יצא מזה שהעולם כולו מחודש שהרי אנו רואים שכולו מחובר:

אי אפשר כו' אשר יצרו וחדשועל הצורה אמר יצרו ועל החומר אמר וחדשו והקדים הצורה לפי קרבתה אליו ית' והיא תחלה בהשתלשלות ממנו יתברך כידוע שהחשוב חשוב קודם בהשתלשלות והבן:

מאין דבר לא בדבר ולא על דברידוע בדברי החוקרים שסבות כל דבר ארבעה והם החומר והצורה והפועל והתכלית והנה בכאן אנו עסוקים בפועל ית' ואמר שהוא ית' פעל כולם "מאין דבר" על הצורה ועל החומר אמר "לא בדבר" כלומר שלא חלה הצורה בחומר מוכן מקודם כדעת קצת מהפילוסופים המאמינים בחומר קדום אלא שגם החומר מחודש ממנו אחר חידוש הצורה כנ"ל ועל התכלית אמר "ולא על דבר" שלא כוון בו שום תכלית ותועלת לעולמו כביכול רק נדבה וחסד לברואים:

**עושה כל נוטה שמים לבדו כו'**ולפי שלפעמים יאמר עשי' על תיקון הדבר כמו שפירש רש"י ז"ל בכמה מקומות ויכול להתפרש על תיקון היצורים מן החומר לפי דעת מאמיני הקדמות בחומר לכן הביא פסוק שני שנאמר בו בפירוש שברא מתהו ובלימה ופסוק ראשון הביא לפי שנזכרו בו גם השמים ובא זה ולמד על זה:

**אשר אותו דרשנו ונמצאו כוננו כו'**הזכיר דרישה ומציאה כלשון הכתוב דרשו ה' בהמצאו:

אין ראשית לראשיתוכלומר אין סיבה לפניו ית' שסבבה אותו ואח"ז אמר אין תכלית לזמן קדמותו:

בורא שהתחילו ויוצר שיצרובכאן אמר בורא על החומר ויוצר על הצורה והקדים בריאת החומר שבדרך ההרכבה צריך להקדים החומר שהרי הצורה תלה על החומר:

בעודנו בבריאותוכלומר אלא א"כ נטרפה דעתו:

**שטרח בחבורו והרכבתו כו'**על חבור חלקיו אמר בחבורו ועל שומו על פי הבאר אמר והרכבתו שהרכיבו ע"פ הבאר:

היה לו להפליא ולהגדיל הרבהגרסינן בדל"ת מלשון ויבא יוסף את דבתם כו':

וימהר להכזיבובדברים ולדחות מאמרו להסיח דעתו מדבריו:

קטן ופחות ונבזהקטן בכמותו ופחות במהותו ונבזה בענין תכליתו:

**והוא בחכמה תקצרנה כו'**חסר מלת אשר שנעשה בחכמה רבה כ"כ אשר תקצרנה כו':

כונת מכוין ומחשבת חכם על התכליתאמר כונת מכוין שכוון לתכלית ההוא ועל פעולת העשיה אמר ומחשבת חכם שחשב באיזה תכונה לעשותו והקדים התכלית כי סוף מעשה במחשבה כו':

מבלי מצוע קולמוסשהקולמוס הוא הממוצע בין הפועל שהוא האדם הכותב ובין פעולת הכתיבה:

שאיננו נמלטולומר שאיננו נמלט:

יותר רחוק ועמוק רחוקלפי קוצר המשיג ועמוק לפי עומק המושג:

בתשובת אנשי הקדמותלהשיב ולהקשו' על מאמיני הקדמות: