התורה והעולםאם הכונה בשביל להשיג על ידה שלימות התורם או להשיג על ידה תאות העולם או להיות מנוחתו כבוד בעולם:

המדברות והישימוןמלת מדבר הונח על הפך ישוב מבני אדם שאין האדם מתישב בו במקום אחר רק נוסע והולך עד עברו אותו להגיע למחוז חפצו ולשון מדבר הוא לשון הנהגה כמו דבר אחד לדור שאף שהיא מלה ארמית הרבה מצאנו כמוה מלות ארמיות במקרא כידוע גם לפי שבני אדם ההולכים דרך המדבר צריכים למנהיג וישימון נקרא על שם שכל הרואה אותו ועומד בו משתומם כמו שפירש רש"י ז"ל בפסוק והארץ היתה תהו ובהו שהאדם משתומם על בוהו שבה וזהו שנאמר ילל ישימון שפירש"י ז"ל במלת ילל מקום יללת תנינים שהאדם משתומם בשמעו זאת ולכן נקרא ישימון.

שאין צוות ולא חברהצוות הוא רק קירוב במקום זה לזה כמו צוותא בעלמא ולכן יתכן לאמרו גם בבעלי חיים בלתי מדברים כאמרה ז"ל בבני יונה ובשאר בעלי חיים גם בבני אדם כשאינם משימים לבם ודעתם לפנות זה לזה להתחבר לאיזה צורך ומלת חברה איננו צודק רק בבני אדם המשימים דעתם להתחבר יחד באיזה ענין:

הבלואיםחתיכות מבגד שנתישנו ונתחככו הרבה ונתרפו מאיתנם וכתם הראשון נקראו בעברי בלויי הסחבות:

והצמרכוונתו על צמר בלתי טווי וארוג כמו הלבדים שהם נמכרים בזול:

ויחסו בסלעים מבלי לבושחוסים עצמם תחת הסלע מפני סערת רוח קרה:

**טרדם מורא הבורא כו'**מורא הבורא הטריד לבם וסלקו ממורא הברואים:

ושעשעה אותם כו' מחשוב באהבת בני אדםבמורא לא אמר מלת מחשוב לפי שאין האדם ממשיך בלבו בכונה מחשבת יראה מאיזה דבר רק שע"כ היא גוברת עליו לכן אמר שמורא הבורא הטריד לבו כ"כ עד שלא היה מקום למורא בני אדם לכנס בלבו ובשעשוע האהבה שהוא תלוי בבחירת בני אדם ורצונו אם לקרב או לרחק אמר ששעשוע אהבת הבורא גדלה אצלם כ"כ עד שהיתה אהבת בני אדם אצלם קטנה בערכה כ"כ שלא נחשבה אצלו לחשוב בה:

מה שיש להם אצל האלהיםכלומר שהם מאמינים שמזונם וטרפם מוכן אצל האלהים כי הוא המטריף כל הברואים ובזה הם מסתפקים ואם מצער הוא תחי נפשם ברצונו יתברך כי חיים ברצונו:

ומאכו מותרי העולםמשא"כ הראשונים שמאסו גם מה שהוא בגדר הכרחי:

אין נפרדים מהם סבותםשהסבות שע"י משיגות המותרות מצויה להם והיו יכולים להשיגם:

כל קרואי המותריםהזדמנות הדברים המותרים בשתי הבחינות שזכר:

להספיק לגופםבכדי להספיק לגופם:

**והמירו המדברות כו'**כלומר תחת שבחרה הכת הראשונה הבדידות בהרים ובמדברות בחרו הם תמורת זה הבדידות בבתים ואמר לשון בדידית ויחידות היפך הצוות והחברה:

והשיגו שני העניניםישוב העולם ופרישות:

אל שני החלקיםחלק בעולה הזה וחלק בעולם הבא:

בגדר השפל שבפרישותשבבחינת פרישות מן העולם הוא הגדר השפל שאינם פורשים עצמם כ"כ אבל ברצון התורה היא העולה על כולם כמו שמבאר לקמן:

ובמצפונםבמחשבתם הצפונה ובעניניהם הצפונים מבני אדם:

בנראה בגופיהםבעסקיהם הנראים שהם עושים באברי גופם מה ששייך לישוב העולם:

**והתעסקו בגופיהם כו'**כלומר שלפי האמת כונתם בעסקם באברי גופיהם לעבודתו יתברך כידוע מענין גול על ה' דרכך:

**עמדו על צורת נסיון כו'**התבוננו עד שעמדו בדעתם על ציור נסיון האדם בעולם:

ומאסרו בואיך האדם הוא בעולם כמו שאסור בבית האסורים:

**והגזרתו כו'**שהאדם הוא נגור כלומר נכרת ונחצב מעולם הרוחניות אל העוה"ז:

מצפים אל המות ונזהרים ממנוהם מצפים אליו לפי שאז בא זמנם להתעדן בנועם ה' ואעפ"כ הם נזהרים ממנו כלומר שומרים עצמם מכל סכנה ובורחים מן המות לפי שעוה"ז הוא עולם המעשה ובמתים חפשי:

קודם העתקתםמוסר על מלת הכינו ועל מלת וחשבו שחשבו בזה והכינו אותו קודם שנעתקו מן העוה"ז:

**ופרישותם באברים כו'**פרישותם הוא רק באברים ולא במצפונים כו':

והתהפכות העניניםכמו מיוקר לזול והפכו ודומה לזה ממה שמביא את האדם לשפל המצב:

הצרו על נפשותםהסתפק במזון צר:

**וטענו כי הפרישות כו'**אומרים בפני הבריות שהפרישות נשא לבם ועורר אותם לכך:

**ועם רעיון האמתי כו'**המעיין באמתת כונתם הוא מבין שלא נשא לבם לכך אלא רוב אהבתם כו':

והריצותםהשתדלות:

ואבלם על ריש נפשותםשלפי שהם מתאבלים ומצרים על שנפשם המתאוה רשה ודלה מתאותיה ולפי שאינם מסתפקים במה שהגיע אליכם מהון העולם לכן הם מצמצמים עצמם כנ"ל בכדי שלא ימעט הונם עוד יותר:

עושר ונכסיםוסיפיה ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו:

אלא על הצר שבעניניםבאופן צר:

וראו שיתכבדוראו בדעתם שיעמדו בכבודם:

ולא יעמדו מעמד השאלהבכדי שלא יעמדו במצב השאלה מבני אדם והזלזול לפניהם בבקשה מהם:

להשמר מפניהםלהשמר מבני אדם כלומר מזלזולם:

מי שיטעון מן הפרישותמי שאומר על עצמו שהוא פרוש:

על בירור מצפונם מכזבםאם מצפונם כלומר כונתם ברורה או כוזבת:

מפרישותמענין הפרישות: