Pat Lechem, Ninth Treatise on Abstinence
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וחזקה תאותםבאהבת הערב וגדלה תשוקתם באהבת המועיל:
מן המצות השמעיותהמצות שאינם מצד השכל נקראים שמעיות כידוע הרבה בספר הזה:
ופחות ממנהשלא רצה להכביד עליהם:
לעולמם ולאחריתםמה שמוכרח לקיומם בעולם הזה ומה שצריך לעוה"ב:
הלא אכל ושתהוסיפיה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו:
מאשר ישמעו ויאמינוכבר ידוע מרז"ל ששמיעה מרחוק והאזנה מקרוב כי האזנה הוא הטית אזנו לדבר מן השמיעה מרחוק יתעורר הלב להטות אזנו:
ויאזינו ויחשבואחר שיטו אזנם ויכנסו הדברים בלבם יקיימו הדברים במחשבתם ויחשבו בהם בהתבוננות ולא יסיחו דעתם מה' ואחר המחשבה בהם ידעו אותם על בורים ואחר שידעו יעשה אותם:
הטובעים בתעותמלשון טביעה במים שהמים נכנסים בהם בשפע רב וממילא כל אבריהם וגידיהם מתמלאים וע"י כן הם נחנקים כן גברו עליהם שפע המון רב מן הדעות השקריות והטועות ומלאו כל חדרי מחשבותיהם:
השדודים ביין הסכלותכוונת המליצה כמו השכור שכח היין שדד ושלל שכלו ודעתו ממנו:
אשר העבידם היצרהכניע אותם והעביד אותם בעבודת עבד:
ונטו בהםבכחות תאותיהם נטו אל התענוגים:
והסיתום המאוייםהתאוה הסיתום אל התענוגים:
והשיאתם החמדההשיאה לבבם וגם זה לשון הסתה כמו הנחש השיאני:
ובמרוצת טעותם שביםשבים פעם שנית לרוץ במרוצת הטעות שרצו כבר. ויש לפרש שהכוונה במלת שבים שהם שבים מאחרי ה' שהאיש הישראלי בא לעולם להיות נוכח ה' דרכו והיצר מטעה את האדם והוא נסוג אחור במרוצה עצומה מעם ה' ומדמה שהוא רץ אליו:
ישמעו ולא יאזינואע"פ שישמעו לא יטו אוזן להתבונן בדבר:
ויאמרו ולא יעשהאומרים בפיהם שטוב לעבוד את ה' ואינם עושים:
בקשו המנוחות בעצלותםמעשות טוב:
השתדלות להשיג הנעימותבפועל רע:
ונפשותם עיפות וגופותם יגעותנגד ב' בחינות הנ"ל:
דעותם שלולותהדעות האמיתיות המקובלות בידם מאבותיהם ורבותיהם נשללו מהם:
ובינותםשהם בעצמם מתבוננים ומחדשים להם דבר מתוך אין בהם ממש ככלי יוצר מנופץ:
והכסף החולףשסופו להיות חלף ועבר מהם:
יורישוהו האויביםשלפעמים שמתגלגל ממנו קנינו ובא לידי אויביו:
והחודרות מן הנשיםהן אותן הנשים אשר לבבם להרע בחיי בעליהן ומאז הם מזיינות עצמן להניח ברכה לעצמן אחר מות בעליהן ובעוד בעליהן בחיים הם חופשות בחדרי גנזי בעליהן לגנוב ולהטמין מה שיוכלו לכן קרא אותן חודרות כלו' חופשות בחדרים כמו (יחזקאל כא) היא החרב החודרת להם:
ומחזקים הארמונותבחייהן ואחר מותן שוכנים בקברים:
אשר לא יושיבובונים בנינים שאפשר שתתקרב מיתתן ולא ישבו בהם:
ומקבציםממון הרבה שאפשר שלא יזכו להוציא אותו בצרכיהן:
קובר כל אחד מהם אביו ובנווא"כ היה לו לזכור תמיד המות ולהזדיין לאחריתו ואעפ"כ איננו עושה מעשה הקיים לנצח:
**ומה נאמר בתוך כו'**כלומר מה תקוה יש בתוך שאבדו שתי קצותיו היינו אב ובנו שזכר:
**והסתכל בני כו'**כלומר הסתכל באנשים כאלה והתקנא בהם:
**שהרחיב הבורא כו'**הוא היפך מה שאמר למעלה הטובעים בתועת כמו שפירשתי למעלה שמחשבות העולם גאו וגברו ומלאו לבבו והצרו מקום מחשבות עבודת הבורא אולם אנשים אלה לבם רחב למחשבות קדושה בהיותו פנוי ממחשבות העולם:
והמשילו במחשבתוהוא היפך מה שאמר למעלה שהעבידם היצר ומשל גם העולם כלומר מחשבות העולם משלו בם אמנם אלו הם מושלים במחשבתם ולא מחשבתם מושלת בהם:
ופקח עיניו בטוב לושפקח ה' עיניו שיראה הטובה הצפונה לאדם אם ייטיב מעשיו והוא היפך מה שאמר למעלה והם באפלתם נחבטים:
התקרב אליה ונוכח בהגרסינן שאחר שהראה לו ה' הדרך ההוא התקרב אליה והכין עצמו נוכחה לדרוך בה מלשון נוכח ה' דרככם וכן הולך נכוחו:
בטוחים ממנו בני אדםשבודאי לא יזיק להם והוא בטוח מהם שלא יזיקוהו לפי שהכל אוהבים אדם כזה ואינם מתקנאים בו:
והשלים עמהםהוא יושב בשלוה עם הכל:
ונצל מהםכל הצלה לשון הפרשה כמו בפירש רש"י ז"ל בפסוק ויצל אלהים את מקנה אביכם כו' (בראשית ל״א:ט׳) וז"א שהוא מופרש מן הסתבכות בני העולם זה בזה בערבוביות העסקים:
**כמה בינם ובין אנשים ברו מצפוניהם כו'**כמה הפרש יש בין בעלי התאות הנזכרים למעלה ובין אלו האנשים שבררו מצפוניהם:
וזכו חוביהםמל' לטמון בחובי:
ועיניהם נחותכמו שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שבעלי התאוה עיניהם משוטטות תמיד לתור ולראות הדברים החמודים הערבים להם ולהשתדל אחר כן להשיג אותם משא"כ אלו האנשים עיניהם נחות בלתי משוטטות:
ולבותם בטוחותלבם שוכן בטח ואיננו דואג וכואב על שום דבר:
**והם בזכר האלהים כו'**כשהם בדד בלי צוות אנשים שטבע ב"א להשתעשע עם בני גילם וכשהוא בדד הוא משתומם אמנם אלו דוקא בהיותם בדד אז עיקר שעשועם בזכרון הבורא באין מונע ומעכב ומבטל וכבר נאמר זה בשער הבטחון:
ומודים על טובתו בכל עניןבאיזה ענין שהם או טוב או הפכו הם מקבלים אותו לטוב ומודים עליו:
המחשבי והמניני והמועציהם ג' חלוקות החכמה שזכר המחבר בהקדמת החבור דהיינו הראשונה היא חכמת הטבע ועליה אמר העיון המחשבי שאין בה רק מחשבה והשני היא חכמת המנין והשעורים ועליה אמר והמניני והשלישית חכמת אלהות וידיעת התורה ועליה אמר והמועצי מלשון מועצות ודעת כמ"ש הלא כתבת לך שלשים במועצות ודעת:
**קרעו מסך הראות כו'**קרעי את המסך המכסה את עיני השכל בדברים הצפונים:
והגיעו אל מרגוע האמת ביגיעהביגיעה שיגעו הרבה לכבוש התאוה יצאו עי"כ מטרדת עניני העולם אל המרגוע האמתית ואח"ז ע"י שלבם שקט ונח ופנוי לעבודת הבורא השיגו נעימות דבקות הבורא והשתעשעו בה:
ולא איחר אורך קצםשאריכות ימיהם לא עשה להם עצלות ואיחור לומר עוד יש לנו זמן לפנות לעבודה:
והם ליום המות נחפזים ומאחריתו נשמריםכלומר שמצד המות עצמו והיציאה מן העולם הם מהירים ונחפזים ומשתוקקים אליו בכדי להפטר משאון גלי תאות העולם רק שהם נשמרים מאחריתו כלומר מה שאחר המות דהיינו הצדה הנצרכת לאותו עולם לכן הם זהירים מן המות וחפצים בחיי העוה"ז בכדי להכין להם צדה:
קרואי האלהיםמלשון קרואי עדה שהם החשובים שבעדה. ויותר נראה לי שמלת קרואי הוא כמו קוראי אלהים כמו שנקרא מסור על שם שהוא מוסר את אחרים והכוונה בלשון נפעל לומר שהוא מושרש בדבר כ"כ עד שנעשה לו לקנין עצמו עד שיצדק לתאר אותו בתואר זה וגם בכאן הכוונה שהם מתוארים בתואר זה להיותם רגילים ותמידים בקריאת אלהים:
ומשחריומקדימים לפניו בתפלה כמו ומשחרי ימצאונני:
לוהגי צדקהוגים תמיד בדבר צדק ולוהגים לשון הגיון כמו ולהג הרבה:
יקריםאצלו ית' יותר מכל אדם ושמורים ממנו יותר מכל עם:
אין טורד אותם טורדשאין מטריד אותם מזכרון אלהים שום טרדה. טורד הראשון הוא פועל והשני הוא שם:
**ולא מעכבם כו'**אין שום עכוב מעכב מהודות לו ית':
בבר וביחודהם שמחים בזה שלבם בר ושהם משיגים יחודו ומיחדים מעשיהם לשמו ית':
התנכר להםהעולם והכירוהו רצה העולם להתנכר להם שלא יכירו תרמיתו בכדי להונותם ולהמשיך לבם אחר תאותיו אולם הם הכירו נכלי תרמיתו ורחקו ממנו:
ודברו בו וספרוהודברו יחד זה עם זה על אודותיו וספרו מעשה תרמיתו ואיך הכשיל רבים ועצומים כל הרוגיו:
לא נעלם מעיניהם בגדולא נעלם מהם שהעולם הוא בוגד באנשי בריתו ועוזב אותם במיטב ימיהם כמו שהאריך בזה המליץ בספר בחינת עולם במה שיש בו די:
**ולא נסתרה כו'**בוגד נקרא מי שבגד בבעל בריתו אף שמתחלה הי' לבו שלם עמו ותרמית הוא שגם בתחלה כשנעשה איש שלומו היה תרמית בלבו:
ויחשבוהו שוללהעולם נחשב בדעתה לערום ושלול מכל חמדה:
והתרפה להם וימצאוהו מוכרחשהעולם אחרי ראותו שלא נמשכו אחריו קצף עליהם והתרפה מהם שלא לתת להם חקם ודי ספוקם כדי שע"י כן יזדרזו להמשך אחר עסקיו למצוא אמנם לא שוה לו כי הם מצאוהו מוכרח לתת להם הצורך ההכרחי גם בזולת טרדה:
**שחק אליהם כו'**הראה להם פנים שיחקות ועשה את השעה משחקת לפניהם בכדי להמשיך לבם אליו וגערו בו להזעיף פניו:
השקיפו על רוע מעלליועיין במליץ במליצתו על העולם בשתי חלוקות דהיינו בהרעתו לצדיק ובהטבתו לרשע. והנה במה שאמר השקיפו על רוע מעלליו הכוונה על הרעת הצדיק ובאמרו גנות מעשיו כוונתו על הטבתו לרשע והגדלתו אותו שהוא מגונה:
בחירי האלהים הבריםהם ברי לבב בנקיותם מפועל רע וסגולת החסידים בעשות טוב:
בעלי הרואות הפקוחותעיני שכלם פקוחות:
והמשאלות היקרותמשאלותם הם רק בדברים יקרי הערך:
והיגיעות הרצויותאינם מיגעים עצמם רק בדברים הרצוים אליו ית':
אשרו אל האלהיםדרכו בדרך חשר נוכח ה' ואושרו ממנו ית' שהלל אותם ואמר עליהם אשריהם. או הכוונה על דרך הבא לטהר מסייעין אותו שע"י שהתחילו לדרוך בדרך הנכוחה בבחירתם הודרכו אח"כ ממילא מסיועו ית':
בררו מצפונם ונבררושהם בררו צפוני מחשבותיהם ביחוד לשמו ית' ונבררו גם הם ממנו ית':
וזכו לבותם ונבחרונבחרו לקרבתו ית' כמ"ש אשרי תבחר ותקרב ואמר בררו מצפונם מפועל רע ולכן נבחרו ממנו ית' שלא יאונה להם כל און אף בשגיאה וזכו לבותם בפועל טוב שיהיו מעשיהם בלב זך בלי פניה:
הצטידו היראה בדרך הרעהכשהרגישו בעצמם שהיצר מתגרה בהם ורוצה להוליכם בדרך רעה אז הצטיידו כלומר זיינו עצמם ביראת ה' ונמלטו ממנו:
ורכבו מרכבות המעשיםכלומר השתדלו אמצעות המגיעים למעשה הטוב והגיעו והשיגו המעשים:
**פגעו בשמחה מתמדת כו'**אחר פטירתה מן העולם פגעו בשמחה מתמדת כו' ואמר שמחה מתמדת על שמחת התורה וששון לא ישתנה על הגמול הטוב או פגעו בשמחה שמחים בפטירתם והמלטם מפועל רע ועל ששונם במעשיהם שהביאו עמם אמר ששון לא ישתנה:
טרם החרטה אשר לא תועילהיינו אחר המות ואמר החרטה אשר לא תועיל בעשות טוב שהרשע בראותו שם כמה טובה אבד מתחרט חרטה גדולה ועל שהוא דואג וכואב בהתיסרו על עונותיו אמר והדאגה אשר לא תכלה כי זה מעוות לא יוכל לתקן שם וזה חסרון לא יוכל להמנות שם:
regret...worry -- when the wicked person sees there (in the afterlife) how much good he lost, he regrets a tremendous regret, and on his worry and pain in paying the price for his sins, he wrote: "and the worry which will never end", because this is a crookedness which he can no longer straighten out there, and a loss which he can no longer recover.
הדרך הישרהלהמלט מך הרעות בפועל רע ויטה אותנו וכו' בפועל טוב. אמן: