Pat Lechem, Seventh Treatise on Repentance
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שלא מצא דרך לעבירהכלומר שלא נזדמנה לו ואיננו יכול להשיגה:
יראה גנות מעשהויכיר גנותה ויתחרט שאם לא כן לא היה שום אדם טועה לכנות אותו בפה שב אחר שהוא משתוקק תמיד לחטוא:
בפיהו לא בלבוהוא קורא עצמו בשם שב ואינו כן באמת וזה בסור מרע שאין הרע נמאס בלבו בהחלט ואין חרטתו חרטה נכונה ואמתית ועל שלילת עשה טוב אמר ובלשונו לא במעשהו הוא אומר בלשונו שהוא שב מעצלותו ואינו כן שגם עכשיו הוא מתעלם ואינו עושה או הכוונה בלבו על תשובת החרטה ובמעשהו על תשובת המשקל וזה נכון:
והשבע לשקר וסיפיהדקרא ובאתם אל הבית וכו' ואמרתם נצלנו הרי שהיו כמתחרטים לפי שעה ומבקשים הצלה וגנה אותם על כך באמרו המערת פריצים וכו'. והכוונה שהפריצים הם עריצים השודדים בדרכים יש להם במקום אחד מערה נעלמת והם רצים ושודדים בני אדם וכאשר מרגישים שאון המון ומרחוק יריחו שבאים ומחפשים אותם אז נבהלו נחפזו וגז חיש יעופו למקום מחבואם ובבואם אל תוך המערה ההיא היתה להם נפשם לשלל ואמרו נצלנו וברוב מתחרטים על מעשיהם בראותם שהיו קרובים לסכנת מות ואח"כ במשך קצת זמן כאשר ישכח וישקוט סער לבבם חוזרים ומתפרצים בעסקם וכל הימים הם ברצוא ושוב:
Behold they regretted temporarily and prayed to be saved, but G-d scorns them for this in saying "Has this house... become a cave of thieves in your eyes?". The intent is that the thieves are bandits who hold up travelers on the road. They stay in a concealed cave and from there run and plunder travelers. But when they sense a large crowd approaching them (to arrest them), and from far they sense that people are coming and searching for them - then they panic and flee swiftly to their hiding place. When they reach the cave and saved their necks, and call out "we are saved". Then most of them regret their deeds in seeing how close they are to mortal danger. But afterwards after some time has passed, when their hearts' agitation and arousal has calmed down, they return to their villainous work. And all their days are back and forth.
שנפשו רוצה להטעותוהיינו הנפש המתאוה:
אל הפך עבודת הבורא ושואפתדהיינו לעשות שתים רעות דהיינו היציאה מן העבודה ולעשות פעולות רעות:
ומשתדל לחסום אותהמלשון לא תחסום שור וכו' שהוא לשון הסגר ומניעה מתשוקתה:
הסר חטאתווסיפיה בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנופצות לא יקומו אשרים וחמנים הרי שפרט בפירוש שיהיה בטוח שלא ישוב עוד לכסלה בשום פנים דהיינו אחר שנמחה זכר תועבותיו ואין רשומם ניכר שע"ז דייק באמרו כאבני גר מנופצות שפירש"י שם שהם מין אבנים שעושים מהם צבע שהציירים מכתתין אותם טחון היטב עד אשר דק לעפר:
i.e. that he is assured that he will not return to his folly under any circumstances, namely, after he destroyed the remnants of his abominations and no trace of them remains.
וירא את בוראו ובוש ממנו על יראת העונש אמר וירא כו' ועל יראת הרוממות אמר ובוש ממנו וכמ"ש חז"ל בפסוק ולמען תהיה יראתו על פניכם כו' זו הבושה ופירשו במפרשים שכוונתם על יראת הרוממות ואפשר שכוון המחבר ביראה על המעשים הרעים שפעל ועל המדות המגונות אמר לשון בושה:
**והכיר גדולת מי שהמרה כו'**גרסי' ואמר מי שהמרה אותו מל' כי המרו את רוחו שהוא לשון הכעסה ועל עשות בפועל אמר ועבר על דברו והקדים ההכעסה שצודק גם על המחשבה קודם המעשה שמיד שמחשב בעבירה ומסכים לעשותה הוא מכעיס יוצרו ית' המבין יצרו:
לנגד עיניו ולנוכחותפס ל' הכתוב (משלי ד) עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך שם תעיין פי' מוהר"מ אלשיך ז"ל: