Pat Lechem, Third Treatise on Service of God
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם ישבחוני עליהםשם בעולם העליון ישבחוני עליהם על ההשתמשות במדות הטובות אמר ישבחוני עליהם ועל ההשתמשות גם במדות המגונות כפי הנאות ולהשיב אותם לטובות כמו שאמר לעיל אמר ויודו שמושי בהם שכן דרך העולה להתלונן בתחלה על פעולה הנראית רעה כפי שטחיותה ואחר ההתבוננות שהשעה צריכה לכך או שהענין נאות לזה הם מודים שצדק במעשהו ובאה המליצה כפי טבע העולם אף שלמעלה אין שייך זה:
**בהנאה קיימת כו'**הכוונה שישמח האדם בזכרו שע"י עבודתו לבורא ית' הוא מוכן ומיועד לחזות בנועם ה' וכאור זרוע שהיא הנאה תמידית נצחית ואין שום תוגה מעורבת בה כמו בהנאת העוה"ז כמו דרך משל בהנאת המאכל שתתערב בה תוגת עצירת הבטן ולפעמים יארע לאדם פגע מדבר אחר המערבב הנאתה וע"ז אמר ולא יארע לך פגע:
the intent is that a person should feel joy by remembering that through his service to the Creator, he is prepared and designated to "gaze at the delight of G-d" (Ps.27:4) and that "light is sown for the righteous" (Ps. 97:11), which is a constant and eternal pleasure which has no mixture of pain, unlike the worldly pleasures.
התירי המדה הזאתאמר לשון התרה דרך מליצה שתהא המדה קשורה אצלו עד שיתירנה בצרכו לה:
Then you may permit (literally 'release') yourself the emotion of joy -- He used the term "release" metaphorically, that this trait be restrained until you release it when you need it.
**אין בך יכולת כו'**לפי שהאדם נפטר מצערו בשני פנים אם שהוא דוחה הצער ההוא מעל עצמו או שהוא נדחה ומתפרד מן הדבר ההוא המצער כמו דרך משל בשריפת אש שיש ביכלתו לכבות האש או שהוא בורח מן הלהב על זה אמר כאן שתי הלשונות ודוק:
cannot (1) remove nor (2) separate from -- a man can get rid of a trouble in two ways. Either he removes this pain from himself or he separates himself from that painful thing. For example, regarding a fire. He may have the ability to extinguish the fire or to run away from the flames. Hence he wrote here two expressions.
המורא והתקוהמורא שהאדם ירא מעשות איזה דבר ונזהר ממנו כמו שהאריך בעקידה שלא יתכן לשון מורא בדבר מוכרח להיות רק לשון עצב והתקוה הוא הפכה שהאדם מזדרז בפעולה מה ומקוה להוציאה לפועל:
**הענין *שיצטרך**כן הגירסא בספרים אולם בלי ספק שנשתבש וצריך להיות שיצערך כלומר שיצער אותך:
**ולא תהיה כו'**לפי שיש בצערו עולם הזה שהצער מביא לאחרית טוב משא"כ צער העולם הבא:
בה ויכולתמה שהאדם עשה בעצמו נאמר שעשה בכחו ומה שעשה עפ"י ציווים לזולתו נאמר שנעשה ביכלתו:
בהקדמות המביאותהם מצות ה' ברוך הוא:
**המביאות הטובה אליך והמחייבות לך הנעימות כו'**על דרך אמרם ז"ל צדיק וטוב לו צדיק גמור וזוכה לשתי שלחנות גם אמרו תלמידיו של אברהם אבינו ע"ה אוכלין בעוה"ז ונוחלין לעולם הבא ועל טובות העולם הזה אמר מביאות הטובה לשון סתם ועל עולם הבא אמר לשון נעימות כמה שאמר נעימות בימינך נצח ולכן אמר בזה ומחייבות לפי ששכר עולם הבא בא בחיוב טבעי מצד המצוה עצמה וזה אמרם ששכר מצוה מצוה כפי שפירשו הרבה מהמפרשים משא"כ טובות העולם הזה אינם מחויבים בטבע מן המצוה כי איך יתחייבו בטבע טובות גשמיות מאושר רוחני רק רצון הבורא הוא מביאם בדרך גמול לכן הוצרכו ליעוד בתורה מה שאין כן נעימות העוה"ב המחויבים בטבע לא יועדו בתורה בביאור כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפרשת בחוקותי לכן אמר על טובות עוה"ז מביאות לך ל' הבאה ובעוה"ב אמר מחייבות לך לשון חיוב ולפי ששגור בפי ההמון שהמזל הוא המונע בטובות העולם הזה למי שנולד במערכה רעה לכן אמר על זה מבלי מונע שימנע שבאמת לא ימנע טוב להולכים בתמים וכמו שיעד בפרשה הנ"ל לכלל ישראל וכן הוא בפרט כפי שאמרו רז"ל במאמרם הנ"ל ומה שנמצא לרבי חב"ד ור"א בן פדת ודומיהם הם יוצאים מן הכלל שעל הפלגת רוב צדקתם לא היה העוה"ז כדאי ליהנות ממנו או לטעם אחר כי אל דעות ה' ועל נעימות העוה"ב שהוא אפילו בלתי מושג לציור הנפש בזה העולם שגשמיות החומר הוא מסך מבדיל לזה. לזה אמר ולא דבר שיבדיל שלעתיד יבטל ההבדל ההוא שאז יזדכך החומר ולא יכסה על זוהר הנפש ולא יבדיל עוד:
הגבורההכוונה על אבירות הלב והמורך הוא רכות הלב:
courage -- the intent is on courage of heart. While timidity refers to softness of heart.
**בפגוע באויבי ה'**כמו שאמר דוד המלך ע"ה כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף כו' וישם נפשו בכפו ויאמץ לבבו להלחם עמו:
when you meet the enemies of the L-ord -- as David said [regarding Goliath]: "For who is this uncircumcised Philistine, that he should mock the armies of the living G-d?" And David put his life at risk, and strengthened his heart to wage war against him.
וסבול כל עלבשמלת סבלנות צריך אבירות לב:
bear all distress -- for the trait of forbearance requires courage of heart....
**כל עצב וכל נסיון כו'**שהרעות באות לאדם לפעמים להעציבו ולצערו על עונותיו כמו שנאמר כי ה' הוגה כו' וגם אם הוא צדיק הוא סובל עבור בני דורו כמו יחזקאל הנביא ולפעמים הכוונה לנסות אותו:
all distress and all trials -- bad things happen to a person sometimes to sadden him and make him suffer for his sins, as written (Eicha 1:16) "Look and see if there is any sorrow like my sorrow..which the L-ord inflicted". And even if he is a tzadik (righteous person), he bears for his generation (to atone for them) like the prophet Yechezkel. Sometimes the intent is to test him.
ברצון הבורא ית' ורצון חסידיושהרבה דברים אמרו חז"ל בשביל לגדור האדם ואנו מצערים עצמנו עפ"י רצונם וגזירתם וע"ז מביא פסוק יהלמני צדיק כו':
באוהבי ה' כו' ובאנשי עבודתואם מצד שהם אוהבי ה' והמצר לאוהב המלך הוא כאלו מצר למלך ואם מצד שהם עסוקים בעבודתו ובהצירו להם הוא מבטלם מעבודת המלך:
ושתתאחרי מעמוד כנגד המוכיחים אותך במה שהוא טובתךואמר בזה לשון איחור לפי שאין צריך לזה רק איחור ומתינות שע"י הפתאומית ובלי שום לב וישוב הדעת האדם בועט במוכיחיו ועומד נגדם אולם אם יתאחר בזה בודאי יבין אחר שעה שהוא שטות ועול גדול לגמול להם רע תחת כוונתם הטובה ויסוג אחור לגמרי מעמוד נגדם:
you refrain (literally: delay) from standing up -- he used the term "delay" since one needs only to delay and be patient. For due to surprise, and lack of deliberation and calmness, a man gets upset at one who rebukes him and stands up against him. But if he delays this, certainly, after time, he will understand that this is foolish and a great sin to pay them back evil for their good intent, and he will change his mind completely regarding standing up against him.
**בהמרות המטיב כו'**שתבוש להמרות המטיב בטובתו שבטובה עצמה שהוא ית' מטיב להאדם הוא ממרה אותו החכם בחכמתו והגבור בגבורתו והעשיר בעשרו:
That you be ashamed to rebel against your Benefactor with the very same good that He is bestowing you - the wise man with his wisdom, the rich man with his wealth, the strong man with his strength.
על פניוכלו' לפניו כמו המכעיסים אותי על פני ופרט בזה ג' בחינות באמרו בטובתו על פניו ובין ידיו ובהוכיחו אותך בחינה א' שהוא ממרה בטובה עצמה וע"ז אמר בטובתו ובחינה ב' שהוא יודע בעצמו שהוא בין ידיו כחומר ביד היוצר לעשות בו כרצונו ואיך לא יבוש להמרות אותו בחינה ג' שכבר התרה בו ז"א ובהוכיחו אותך כו':
to His face -- i.e. before Him, as in "a people who without ceasing provoke Me to anger to My face" (Isaiah 65:3). The author specified 3 aspects 1. to His face, 2. in His hands, 3. while He rebukes you. The first aspect is that he rebels against G-d with the good itself. On that he wrote "to His face". Secondly, that he knows that he is in G-d's hands, like pottery in the hands of the potter, who can do whatever he wants with it. How could he not be ashamed to rebel against G-d? Thirdly, that G-d already warned him. Therefore, he wrote "while He rebukes you".
בעדיו הטובים והרעיםשהוא ית' הוכיח את ישראל לפעמים בהעידו להם טובותיו שגמל ושעתיד לגמול להם ופעמים הוכיח אותם ברעות שהרע להם ולא שמו לבם:
ופגיעת נביאיוששלח להם נביאיו בדברי תוכחות:
**בן אדם הגד כו'**זהו תוכחה בטובה שהוא עתיד לבנות להם בית נאמן ואמר בסוף ויכלמו מעונותיהם ומאמר עזרא אלהי בושתי וכו' הוא הוכחה ברעות שבאו עליהם ולא נכנעו כמו שנאמר שם בענין ויותר נראה שמלת בעדיו הוא טעות סופר וצ"ל ביעודיו והכוונה אחת:
בפגיעת רשעיםהם המופקרים בעלי זדון ואנשי העבירות הם העוברים עבירות לתאות נפשם:
wicked -- these are the mufkarim ("free men" i.e. of religious duty) who are deliberate. "transgressors" - this refers to those who sin due to their lusts.
והחולקים על האמתאף שאין נראים מהם פעולות רעות רק כשנשמע דבריהם שהם חולקים על עיקרי האמונות האמיתיות צריכים אנו לעמוד כנגדם:
those who oppose the truth -- even though one may not see them committing acts of sin, just that when one hears their words it becomes apparent that they oppose the main principles of the true faith - we must stand up against them.
**ולצוות בחסד כו'**כלומר גם נשתמש במדות העזות להעיז פנים ולהשתדל להיות איש לצוות להאנשים לעשות חסד ולהזהיר אותם מן הפעולות המגונות ואלו שניהם הם אזהרות לעתיד איך יתנהגו ואח"ז אמר ולהוביש החוטאים פירש לבייש אותם שכך הוא הדין אה כבר הוכיח אותם בסתר ולא שמעו וחזרו לאולתם צריך להוכיחם ברבים ולקללם ולחרפם עד שיסורו מאולתם שכן למדו חז"ל מנחמיה:
to exhort men to do kindness and to warn people to avoid what is reprehensible -- one must also use the trait of boldness and to strive to be a man - to exhort people to do kindness and warn them to refrain from reprehensible deeds. These last two are warnings for how to behave in the future. Afterwards he wrote: "to shame sinners..", that it is proper after he has already warned them privately and they did not heed and they returned to their wickedness, one must rebuke them publicly, to curse them and shame them until they desist from their sins. Thus our sages learned from Nechemia (Moed Katan 16a).
בנטות מדרךכשתראה אנשים נוטים מדרך האמת כלומר מדרך הנהגת התורה האמתית ואמר דרך האמת על דרך התורה במצות שבין אדם למקום ועל שבין אדם לחבירו אמר ומדין הצדק והנה למעלה במדת הגבורה אמר בפגוע באויבי ה' שהכוונה שם על רשעים הקמים להצר בפועל לדת ה' ועמו כמו שנאמר כי הנה אויביך יהמיון ונאמר שם על עמך יערימו סוד וכו' אמרו לכו ונכחידם מגוי וכו' כי נועצו לב יחדו וכו' ולזה אין מספיק מדת הכעס לבד שיכעוס כנגדם רק צריך לעמוד כנגדם ולמנוע פעולותיהם כמו שאמר שם וצריך לזה גבורה שהוא אומץ הלב למסור נפשו במלחמת ה' כמו דוד במלחמת פלשתים ובפרט במעשה גלית וכמו החשמונאים במלחמת היונית וכאן דיבר על המרשיעים בפני עצמם ויספיק לזה הכעס שיכעוס כנגדם להראות שאינם נוחים לו במעשיהם ושהם לזרא בעיניו ית' וע"י זה יבושו ואולי ישובו:
when you see people turning away from the way of truth, namely, the way of the torah of truth. He wrote "way of truth" corresponding to the commandments between man and G-d and the "rule of righteousness" corresponding to those between man and his fellow. Behold, earlier regarding the trait of courage, he wrote "when you meet the enemies of the L-ord". There the intent was on the wicked who come to strike out at G-d's torah or His people, as written "For behold, Your enemies stir, and those who hate You raise their heads; Against Your people they plot cunningly, and they take counsel against Your protected ones; They said, 'Come, let us destroy them from [being] a nation, and the name of Israel will no longer be remembered.'" (Ps.83:35). There showing anger to them is not enough. Rather one must stand up against them and foil their plans, as written there. For this one needs courage, which is strength of heart, to be moser nefesh (self-sacrificing) in G-d's war, like David in the war against the Philistines, especially in the battle against Goliath, or like the Chashmonaim in the war against the Greeks. Here he is talking about individuals who are being wicked by themselves, and it is enough to show anger to them, to show them that you disapprove of their deeds, and that their deeds are evil in the eyes of G-d. Through this they will feel ashamed and perhaps they will repent.
בהפיל כל הדברים על אופניהםכשרואה הנהגת האנשים בדרך הנכונה שכל דבר נופל על אופנו ומונח על מכונו ושלש הלשונות האלו הם נגד שלש הלשונות שאמר בהפכם שנגד הנטות מדין הצדק אמר בהפיל כל הדברים כו' ונגד הגברת השקר אמר בהניחם על מכוניהם ונגד נטות מדרך האמת אמר ובלכת בדרכי האמת בהם:
when he sees people acting properly, everything falling in its right direction and in its right place. These three expressions are opposite to the three he used earlier. Corresponding to "rule of righteousness", he wrote "all things fall in their right direction". Corresponding to "when falsehood prevails over truth", he wrote: "in its right place". Corresponding to "when you see a departure from the way of truth", he wrote: "always keeping the ways of truth".
הדלים והענייםדע ששבע שמות מנו חז"ל לעני וכל אחד הונח על בחינה פרטית ותואר דל הונח על היות בשרו כחש משמן כמו מדוע אתה ככה דל בן המלך (שמואל ב י״ג:ד׳) ותואר עני הונח על היותו נכנע כמו מאנת לענות מפני (שמות י׳:ג׳):
needy (dal), poor (ani) -- the sages counted 7 expressions for the poor man (Vayikra Raba BeHar). Each one applies to a specific aspect. The term "dal" (needy) refers to one whose flesh is scant, with little fat, such as "Why are you becoming so thin, O' son of the king" (Samuel II 13:4). The term "ani" applies to his being submitted, such as "How long will you refuse to humble yourself before Me?" (Ex. 10:3).
והפורשים מן העולםהם המטים להרג עפ"י גזירת המלכות:
**שאינו מכיר כו'**שיש ביכלתו להשיג איזה טובה והוא אינו יודע מזה כמו דרך משל שיש לו איזה סחורה וזה יודע מקום מכירתה בריוח גדול:
להנהיג עצמושאין שכלו מספיק לו לכוון דרכיו להנהגם נכונה אם בעניני עוה"ז או בעניני עוה"ב:
who does not know how to guide himself -- his understanding is not sufficient to guide him in the proper course whether in matters of this world or of the next.
**והמתחרט כו' והבוכה כו'**העמיד מליצתו בלא זו אף זו שהמתחרט על עונותיו בלי הזכרת העונש הוא המתחרט מצד העונות עצמם כי אחרי שובו נחם על זר מעשהו למרות פני עליון וזה ודאי ראוי לרחם עליו אלא אף זה הבוכה וכו' מיראתו העונש גם הוא ראוי לרחם עליו ולהורותו דרך תקונו והנה בעונות אמר מתחרט ובחטאים אמר בוכה לפי שחטאים הם השגגות ולא יצדק בהם ל' חרטה של' חרטה הוא ההתנחמות על הרצון הראשון וההתהפכות מדעת אחת לדעת אחרת וזה לא יתכן לומר בדבר הנעשה בלי דעת אמנם יש לבכות גם עליהם על היותו בלתי נזהר מהם והעונש מיועד גם עליהם כמ"ש ונסלח וכו' כי לכל העם בשגגה ואם אין עונש סליחה למה:
one who regrets his iniquities, one who weeps for his past sins out of fear -- This expression is of the type: "not only this but also this". i.e. One who regrets his iniquities without being prompted by the [fear of] punishment - his regret is due to his sins only. After he repents, he regrets his bad deed of rebelling against G-d. Certainly it is proper to have pity on him. Not only that, but even one who weeps out of fear of punishment - it is also proper to have pity on him and to teach him the way of his rectification.
בהפרע מן הרשעיםהם הרעים לשמים והנקם מן המשחיתים בארץ הם הרעים לבריות ומצרים להם ואמר בהם ל' נקמה כי דם עבדיו יקום משא"כ ברעים לשמים שאין צודק בהם ל' נקמה כי אם הרשיעו מה עשו לו ית' ואף שנאמר בקצת מקומות הוא בהשאלה:
paying back the wicked -- refers to those who are bad towards G-d. "Exact vengeance on the corrupt" refers to those who are bad to human beings, and who oppress them. Regarding the latter he used the term "vengeance" for them but not for those bad to G-d since the term "vengeance" is incorrect because if they acted wickedly, what [damage] did they do to G-d? And even though it is written in scripture sometimes, it is just a borrowed term.
הגאוההמראה שררה נגד אחרים והגובה היא בלב:
בכופרים באלהיםבדבורם ובנוטים מעליו בפועל מעשיהם:
אל תשפליהוא השפלות בלב והוא היפך הגובה:
ואל תכנעיהכנעה הוא המראה שפלותו נגד אחרים והוא היפך הגאוה:
שלא תראיהתי"ו בצר"י וז"א על הכופרים ואמר וכנוטה אחר דעתם לילך בדרכם בפועל:
על הפך דעתםנגד הכופרים ומיעוט רצונך בהם על הנוטים ממנו ית' בפועל מעשיהם:
חסידבעשה טוב ונבר בר ונקי כפים בפועל רע וירא אלהים אף בסתם יראתו נגד פניו תמיד והקדים יראת אלהים לחכמת התורה כמו שאמר התנא כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו כו' ומתעסק בעבודתו דרך כלל כל עסקו בעבודה אף כשהוא עושה צרכיו הגשמית כוונתו בשביל עבודת הבורא אולם לא יקרא אז בשם עובד רק בשם מתעסק:
pious -- in doing good. "pure" - pure and of clean hands from not doing bad. "G-d fearing" - that he places the fear of G-d opposite his face constantly. He preceded the fear of G-d to the torah wisdom as the mishna says "he whose fear of G-d precedes his wisdom [his wisdom endures]..." (Pirkei Avot 3:12). "occupied in the service of G-d" - generally, all his occupation is in the service of G-d. Even when he is doing his physical needs his intent is to serve G-d. However, it is not correct to call this "serving" hence he used the term "occupied".
**מי שגדלו ועצמו כו'**הוא הבורא ית':
שתקחי הדין לאלהים מעצמךכלו' שתתנדב מעצמך לקחת גזרתו ית' בטוב לב אחר שידעת שהוא רצונו ית' ואמר הדין לאלהים בלמ"ד כלו' המיוחס לו ית' שכן כתוב בפסוק כי המשפט לאלהים הוא:
accept on yourself the justice -- i.e. that you accept the justice of the evil that befell you and receive it with love as an atonement for your sin.
**למי שמסכים עמך כו' ועל מי שישמחך כו'**כלו' שיש לאהוב הצדיקים משני פנים אם מצד הסכמתם בעבודה ואחר שהם אוהבי האל יש לאהוב אותם ואם מצד שחברתם מועילה לך בעבודתו ית' ויהיו מסייעים וגורמים לך גמול עוה"ב אשר עליו נאמר אור צדיקים ישמח ונאמר אור זרוע וכו':
**למי שעובר כו'**שיש לשנא הרשעים בהפך בשני הבחינות אם מצד היותם עוברים רצונו ית' והם שנואיו ואם מצד שהתחברותם הוא אבן נגף להביאך לפוקה ומכשול אמר ועמד כנגד אנשי האמת לומר שאם אנו רואים אדם שעומד על אנשי אמת כמו קרח ועדתו אף שמעשיו בלתי ידועים לנו יש לשנוא אותו אחר שהוא שונא אוהביו ית':
Correspondingly, there are two reasons to hate the wicked. Either because they transgress the will of G-d, and hate Him. Or because joining their company is a substantial snare which can bring you to slip and stumble. "stood up against the men of truth" - i.e. if we see a man standing against the men of truth, such as Korach and his company, even though we don't know his deeds, it is proper to hate him since he hates those G-d loves.
לשום כל דבר במקומולהתנדב לשום לב להנהגת חביריו שיהיה ענינם מסודר בסדר נכון:
to assign to everything its proper place -- to volunteer to put your attention to the conduct of your fellows, that their matters be in proper order.
לכל בעל מדה חמודהשהרי בהשקפה ראשונה לא נוכל לדעת באדם אם הוא ירא שמים רק אם הות בעל מדות טובות סתמו ירא שמים וראוי לחוננו בממון אם הוא צריך או ללמדו חכמה שגם החכמה בלתי ראויה ללמד לתלמיד שאינו הגון כמאמרם ז"ל בכמה מקומות:
every good-character person -- since on the surface, we cannot know about someone whether he is truly G-d fearing. But if he is of good character, than we can assume he is also G-d fearing. And it is proper to grace him with money, if he needs, or to teach him wisdom. For it is not proper to teach wisdom (torah) to a student who is not worthy. As the sages said in several places such as Chulin 133a and Makot 10a.
**יפוצו מעינותיך כו'**ושם הכוונה על למוד החכמה לזולתו:
האכזרים והפתאיםנגד חנינת הממון אמר אכזרים שאחר שהם אכזרים על זולתם למה יחוננו אותם ועל החכמה אמר הפתאים שהם הנפתים ביצרם להתרחק ממנה:
the cruel and foolish (enticed) -- corresponding to generosity with your money, he wrote "the cruel". Since they are cruel on others, why should one be generous towards them? Corresponding to wisdom he wrote the "foolish", which are enticed by their evil inclination to distance themselves from wisdom.
שאינם מכירים את עצמם כו' שפלות ערכם לכן אין טובותיו ית' גדולה בעיניהם או לפי שאינם מכירים מעלת הטובה וכ"ש אם אינם מכירים לא וה ולא זה כמו שכתב בתחלת שער הבחינה:
who do not recognize themselves -- their low worth. Therefore the beneficence of G-d is not big in their eyes. Alternatively, because they do not recognize the greatness of the good. All the more so for one who does not recognize either one, as he wrote in the introduction to the Gate of Examination.
ערך הטובה עליהםהבאה עליהם:
**כמו שאמר יוסר לץ כו'**על הכילות בממון אין צריך ראיה שאחר שהם רעים למה יחון אותם גם מה שיחון אותם הוא מחסר לעצמו משא"כ בחכמה שהוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום גם אולי יועיל להם בחכמה זו לזה הביא ראיה מזה הפסוק שמזיק בזה לעצמו היזק ניכר ועל מי שאין מכיר בטובה הביא מאמרם ז"ל כל העושה טובה למי שאינו מכירה וכו':
He that reproves a scorner gets to himself shame -- regarding stinginess with one's money, no proof is needed because since they are evil why should you give to them? Furthermore, you will be reducing what you have. This is unlike wisdom, which is similar to lighting a candle with a candle and the first candle does not lose anything, and maybe this wisdom will improve them. Therefore, he brought a proof from the verse that he is damaging himself. And regarding one who does not appreciate the good, he brought the teaching of the sages "He who does a favor to an ingrate...".
חרפתםבעוה"ז שבעלי הנאות הם בזוים בעיני המשכילים:
בהנאות הרוחניותהוא הנחת המשכילים בחכמה ושעשועם בה ועל המעשים טובים בפועל אמר ומעשיהם:
the spiritual pleasures -- this is the pleasure of the wise in [the study of] wisdom, and their delighting in it. On actual good deeds, he wrote "and in doing deeds".