**שלא ישימנה סיבה כו'**שלא ישים הטובה סיבה להמרות על ידה עיני כבודו ית' כמו עשרו של קרח:

נמבזה ומעוטהנבזה באיכותה ומעוטה בכמותה נמבזה נבזה כמו וכל המלאכה נמבזה ונמס (שמואל א ט״ו:ט׳):

שיודה האמצעימוסב על מלת שלא שהתחיל בה:

כמה שהוא ראוי להשיתפאר שיש לו מה שראוי להשיג הטובה ההיא על ידה ולכן השיגה שאם הוא דבר שצריך להשיג אותו בעוצם יד יתפאר בכחו ויאמר שכחו ועוצם ידו הנמצא בו עשתה לו הדבר ההוא אם הוא דבר המושג בעצה ותחבולה יתפאר בחכמה ויאמר חכמתי עמדה לי וכדומה לזה בשאר דברים:

ה"ג להראות בה מה שנסתר מרוע המצפוןשעל ידי הטובה ההיא יגלה ויראה באדם ההוא רוע מחשבתו ומצפונו דרך משל מי שלבו חושק בעריות והוא ממשיך תשוקתו אחריהם ואין פחד אלהים לנגד עיניו רק שאין לאל ידו להוציא תשוקתו לפועל כי רש ונקלה הוא ואין לאל ידו לתת אתנן והרי רוע מצפונו נעלם מבני אדם וכשיעשר יגלה אז רוע לבבו וכבר אמרו מפרסמין את החנפים מפני חלול השם:

ותשיאהו הטובההטובה תשיתהו ותביאהו לחטא תשיאהו ל' הסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג׳:י״ג) אל ישיא לכם חזקיהו (ישעיהו ל״ו:י״ד):

**ויהיה כל חסר כו'**ואז יהיה כל חסר הטובה ההיא טוב ממנו לפי שאין למו מכשול להחטיאו:

בכוונתו ובהכנעובכוונתו בפעולות מעשיות ממעשה העבודה ובהכנעו בשבחו והודאתו ותפלתו:

**ואם לא יוסיף יתמיד כו'**אף שלא יוסיף עכ"פ יתמיד על מה שהיה:

**וישתדל לכוון את לבו כו'**שעכ"פ מעט העבודה שהוא מוחזק בה עד הנה יהיה לבו שלם בכוונתה:

לקצר ממעשהובפועל ולטרוד אותו כלומר שע"י שיהיה לבו טרוד בטובה ההיא תחלש ותתמעט כוונתו במעשה העבודה מה שאדרבה היה צריך להוסיף בכוונה כנ"ל:

**על מי שהוא למטה ממנו כו'**וע"י זה ישמח בחלקו בראותו שזולתו חסרים גם מזה ולא יביט על מי שהוא למעלה ממנו בטובות הזמן ויתקנא בהם ובעבודת האלהים צריך להיות בהיפך כמו שמבאר והולך:

ויתגאה במעשהו ויתעלם ממנושתים רעות יגיעו לו מזה אחד שעל ידי שהוא רואה שזולתו מקצרים במעשה העבודה ממנו יתגאה בזה בלבו ויאמר שהוא טוב מהם והשנית שעי"ז לפעמים כשתשיאהו כח העצלות יתרפה גם הוא מעבודה באמרו שדיו להיות בזולתו ומלת ממני מוסבת על מלת מעשהו שזכר והמפרש שהוא מתעלם מן הממעט מלחונן אותו אם הוא צריך לו הוא טועה ואיננו בקי בטוב המליצה:

**אורך סתר הבורא כו'**מה שהוא ית' הסתיר עונשו ממנו זמן ארוך ומאריך אפו עליו:

**כדי שיהיה בטוח כו'**כלומר שזה בכלל הנסיון והנחת הבחירה לאדם כדי שידמה לאדם כאלו הוא בטוח מקצפו ית' ולכן ערב לבו להמרות אותו משא"כ אם לא היה אריכת אפים היה האדם ירא וחרד בכל עת שהיצר משיאו לחטוא מפני העונש הכרוך בעקב החטא ובא אחריו מיד נמצא שהיה כמוכרח להזהר מן החטא ואיננו בחיריי:

**כי כל מי שהגיעו כו'**כל הידועים לנו מן האנשים שעברו בדורות הראשונים וזה אומרו שהגיע דבריהם אלינו כלומר שנודע לנו ספרי עניניהם ומעשה הנהגתם וקורותם וכן מה שראינו אנשים מן ההמון אשר עמנו בדור הזה וזה אומרו וראינו מן הנמצאים עמנו שהטיב כו':

**ומי שלא יכול להוסיף כו'**כלומר אף שלא יוסיף רק יוכל לקבל וכו' ואם יסירנה וכו' אם יסיר הוא ית' הטובה ממנו אח"כ בודאי יהיה זה לאחד משתי סבות דהיינו או למחות וכו':