שועת עניים אתה תשמע צעקת הדל תקשיב ותושיע. אפשר במ"ש בזהר הקדוש כי צעקת העניי' כביכול הוא חפץ לשמוע וחביב עליו יתברך ואומר למלאכים הניחו כי אני רוצה לשמעם. וז"ש שועת עניים אתה דייקא תשמע צעקת הדל המתפלל על הקהל והוא דל ולב נשבר תקשיב ותושיע וכמ"ש בפרקא דחסודי ירד ר"ע ונענה מפני שהוא מעביר על מדותיו. וכתוב רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה אפשר בה' במ"ש בזהר ואתם הדבקים בה' הוא דבקות גמור בה' ממש וז"ש רננו צדיקים בה' כדכתיב ואתם הדבקי' בה' והוא מעלה גדולה לישרים שהם ענוים כי הם מרכבה כ"י לשכינה וז"ש נאוה תהלה:

בפי ישרים תתרומם וכו'. הנה פה רומז למ': שפה גימט' שכינה: לשון גימט' שכינה עם הכול' וכבר כתבנו בעניותינו במ"א תוכחות מוסר למדבר דברים אסורים כי ח"ו הוא מזלזל בבחינת קול ודיבור. ועוד בפה וגם שפה לשון שכל א' גימטריא שכינה ויש לרמוז אגב כי מי שהוא שפל מתקן שפה פה לשון שהוא ר"ת שפל דכל א' הוא בחי' שכינה. והעניו מרכבה לשכינה. גם שפל גי' קדוש כי ע"י שהוא מרכבה לשכינה היא כאלו בקרבו קדוש וזהו ובקרב קדושים תתהלל שהוא מיחד קב"ה ושכינתיה הרמוז בתיבת תתהלל ת"ת תפארת הלל גימטריא אדני ומיחדם תתהל"ל וזה רמז בה' תתהל"ל נפשי הוא ברב רחמיו יחננו ויברכנו מן הברכה העליונה מקור חיים.