Peh Echad on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וישמע ה' את קולנו כמ"ש וישמע אלהי' את נאקתם ויזכור אלהי' את בריתו את אברה' את יצחק ואת יעקב. אפ' דרך רמז דבתיבת נאקתם רמז ישועת ישרא' נו"ן רמז לן' שערי בינה דמסטרא דיובלא היתה יצ"מ וזה היה בעבור אבותינו שכל ימי שני חייה' תק"ב עבדו את ה' בכל כחם וזהו אותיות אק"ת ואות מ' שרמז לשכינה שהי' עמהם והכל צירוף נאקתם ויזכור אלהי' את בריתו וכו' כי כל חייהם היו עובדי' את ה' עבודה תמה בקדוש' יתירה ודבקות גמור: א"נאפשר ונקדים מ"ש בעירובין ריש דף ס"ה אמר רב ששת משום ראב"ע יכולני לפטור את כל העולם כלו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר לכן שמעי זאת עניה ושכורת ולא מיין מתיבי שכור מקחו מקח וכו' הרי הוא כפקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה מאי יכולני לפטור דקאמר נמי מדין תפלה. ובטרם כל נימא ביה מילתא במאי דקאמר מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו ונקדים מ"ש בקמא דף ן' על בתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול ואמר ר' חנינא בן דוסא אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו זרעו ועלתה א"ר אחא ואעפ"כ מת בנו בצמא והקשו התוס' דאיך אמר דבר שנצטער וכו' הרי מת בנו בצמא וע"ש מה שתירצו. אמנה רבינו ישעיה ז"ל הובא בש"מ שם תי' אמרתי דבר שנצטער כלו' השמעתי דבר זה לפני הקב"ה שנצטער וכו' והסכים הקב"ה לדברי שכן דרכו של הקב"ה שמסכים לסברת הצדי' שבדור וכשמת בנו בצמא כבר מת ר' חנינא וכן מצינו בחגיגה שלא היו אומרים דבר במתיבתא דרקיעא משום ר"מ מפני שלמד תורה מאחר עד שאמר רבה בר שילא לאליהו זכור לטוב ר"מ רמון מצא וכו' והסכים הקב"ה לדעתו ואמרו מכאן ואילך משם ר"מ עכ"ל והכי מוכח ממ"ש בדברים רבה פ' עקב מעשה באדם אחד שהיה חופר שיחין לרבים בתו היתה הולכת בדרך ובאתה לעבור בנהר ושטפה באו וא"ל לרבי פנחס כך הגיע לבתו של פ' אמר אי אפשר כיון שהיה עושה רצונו של הקב"ה במים אין הקב"ה מאבד בתו במים מיד נפלה צוחה בעיר באת בתו של פ' אמרו רבותינו כיון שאמר ר' פנחס כך ירד מלאך והעלה אותה עכ"ל. והך עובדא מייתי ליה קצת בשינוי בירושלמי פ"ק דדמאי ופ"ה דשקלים ובגירסתנו כתוב רבי פנחס בן יאיר אך התוס' שם בקמא נראה דהוו גרסי פ"ה דשקלים רבי חנינא ע"ש אמנם בנסחתנו במותב תלתא בדברים רבה ובירוש' בתרי דוכתי הנז' כתוב ר' פנחס ומייתי הך עובדא בכלל עובדי דר' פנחס בן יאיר: ומלשוןדברים רבה הנז' דקתני אמרו רבותנו כיון שאמר ר' פנחס כך ירד מלאך והעלה אותה מוכח כמ"ש רבינו ישעיה דכיון שהצדיק אומר דבר הקב"ה מסכים ולהכי בעובד' ר' של נחוניא חופר שיחין בסוגי' קמא הנז' כשנפלה בתו לבור דהליץ טוב ר' חנינא בן דוסא ואמר דבר שנצטער אותו צדיק יכשל בו זרעו ניצולה הבת היא העולה אבל כשהיה בנו בצמא בו בפרק לא היה ר' חנינא ולא צדיק כמוהו שיליץ טוב ועל כן' מת בנו בצמא. והטעם כי תמיד יש מקטרגים למעלה על האדם ושואלים דין עליו והקב"ה מלך המשפט וכשצדיק אחד בארץ מליץ טוב יסכר פי המקטרגים והקב"ה מרחם בזכות הצדיק שמליץ טוב וכמו שראינו בר"מ פ"ב דחגיגה דלא הוה אמר קב"ה הלכה משמו מפני שהיו מקטרגים בשמים עליו שלמד מאחר ומשו"ה הגיד הדבר אליהו זכור לטוב לרב' בר שילא כדי שיליץ טוב עליו וברגע ההוא דאמר רבה בר שילא דר"מ רמון מצא הכריע כמו המליצים טוב על ר"מ ונדחו דברי המקטרגים ומיד אמר קב"ה שמעתא משמיה וכמה דמייתי לה רבינו ישעיה נמי: והנהרבינו האר"י זצ"ל כתב דראב"ע היה בו ניצוץ נשמת שמואל הנביא ע"ה וז"ש הרי אני כבן שבעים שנה נ"ב שחי שמואל הע"ה ותמניסר דידיה הם ע' ובס' חזיונות למהרח"ו ז"ל כ"י כתב דהגידו להרב ז"ל בחלום דמיום שנחרב בה"מ שמואל הע"ה קבל אבלות ולא רצה לישב במקומו העליון בג"ע והלך למקום אחר פחות הרבה ממקומו משום אבלות על חרבן בה"מ הנה כי כן בכח זה שרצה להצטער שמואל על חרבן בה"מ אמר ראב"ע אשר בקרבו אורב"ו נשמת שמואל הע"ה מיום שחרב בה"מ דשמואל הולך וצוער על חרבן בה"מ ובודאי שמכוין בצער זה לכפרעל ישראל. ועד עכשיו דאני מליץ בעד ישראל ומבטל המקטרגים יכולני לפטור את ישראל מן הדין. אבל אחרי (מותי) אין בי כח כי צריך מליץ הוא יליץ טוב בעה"ז ע"ד שאמרנו בר' חנינא בן דוסא אבל כל זמן שאני בחיים יכולני לפטור את כל העולם מן הדין בכח שמואל הע"ה שקבל זה הצער מפני חרבן בה"מ ויכפר על בני ישראל ובטענת שהם שכורים ועניים. ומ"ש בסוכה דף מ"ה דאמר רשב"י יכולני לפטור את כל העולם מן הדין מיום שנבראתי וכו' ואלמלא יותם בן עוזיהו עמי מן העולם ועד העולם אפשר דההיא ענין אחר דביסורין שסבלו ובזכותם יתכפרו עונות ישראל: ובמאידמשני הש"ס מאי יכולני לפטור מדין תפלה הק' הגאון מהר"ר נפתלי כ"ץ ז"ל בס' סמיכת חכמים דהא ראב"ע קאמר יכולני לפטור מן הדין ומוכח דהי' מכל דין שבעולם ועוד דקדק דקדוקים אחרים. ופירש בשם הגאון זקנו ז"ל במ"ש שם בעירובין דף מ"ח ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו דקדוקי עניות ורוח רעה וכו' מאי נפקא מינה למבעי עלייהו רחמי' ונמצא דדקדוק עניות מעבירין האדם ע"ד קונו והוי אנוס. אך סמא בידיה למבעי רחמי והכא איכא בגלות עניות כמ"ש שמעי זאת עניה וא"כ הוי אונס וכ"ת ליבעי רחמי ואינו אונס לז"א ושכורת אתם שכורים ושכור פטו' מתפלה וא"כ לא מצי למבעי רחמי והוי אונס ופטו' מכל דין והיינו דמשני דמדין תפל' כלומ' ולכן פטור מן כל מין דין דהעניות הוי אונס והתקון להתפלל ואנו פטורי' זה ת"ד עש"ב דע דמה שכ' אני הדל בכסא דוד דף קי"ד דיש לדון דהרי כל ישראל מתפללים וכו' כתבתי בעל פה לפי הרשום בזכרוני אך לא זכרתי מה שפירש"י שהכונה פטורי' מדין תפל' בכונה ע"ש ובמהרש"א בחי' אגדות ע"ש: מעיןדוגמא לדרך הרב ז"ל האמור אפשר לפ' וכתב הרב עיון יעקב תרגמה אבל אני עני אומר בסגנון אחר והוא דאמרינן פ"ק דבתרא דאיוב היה רוצה לפטור את כל העול' מן הדין בטענה שהם אנוסים מהיצה"ר והשיבו לו חביריו אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל דאמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין ע"ש אבל עדיין צריכין למודע"י דהיצה"ר מסיתו הס"ת כפול שלא יעסוק בתורה ואינו מניחו ללמוד וכמו שאנו רואים בעינינו כי רבו אינשי דאינם עוסקים בתורה ושולט כהם היצה"ר שלא ילמדו. והתקון לזה להתפלל שיוכל ללמוד בתורה וכמו שהתפלל עתניאל בן קנז שלא ישגבני יצה"ר מלשנות כמ"ש בתמורה וכבר תקון רבנן ברכות והערב נא את דברי תורתך וכולי ונהיה אנחנו וצאצאינו וכולי. והשתא דהשכור פטור להתפלל בכונה א"כ אינו לומד והוא אנוס מהיצה"ר ופטור מן כל דין וז"ש יכול לפטור מדין תפלה וא"כ היצה"ר שולט בו והוא אנוס ופטו' מכל דין: [ובהגהות אבות דר' נתן ובקונטרס רוח חיים דרוש י"א ובמ"א צדדתי בענין זה צדדים אחרים והכי רגילי בעלי הפרושי"ם לפרש ע"פ כל צד מקראי קדש ומאמרי רז"ל גם אני בעניי כושל שבהן כה אעשה והוא דרך אסמכתא וא"ש ההי"ב:] ובזהאפשר לפרש פ' מיכה סי' ד' ביום ההוא אוספה הצולעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי ופירשו רז"ל דהכונה שברא היצה"ר וזה א' מהמקראות שלא נתמוטטו רגליהם של ישרא'. והכי פירושו אוספה הצולעה בגלות שהם עניים כי הממון מעמיד האדם על רגליו ולכך אמר הצולעה נכה רגלים שהוא עני בגלות. והנדחה ביד יצה"ר שאונס אותו ומדיחו שלא ילמוד ואם כן הם אנוסים בעניות ויצה"ר והם פטורים מתפלה למבעי רחמי בכונה. ומזה נמשך ואשר הרעותי על היצה"ר דכיון שהם אנוסים בידו ובדקדוקי עניות ופטורים מתפלה פטורים מכל דין ולזה כ"י קאמר ואשר הרעותי: וזהאפשר פי' הפ' ונצעק אל ה' וכו' וישמע ה' את קולנו דהיה קול בכונה וזאת העול' והטעם וירא את ענינו עניות ממון ועניות תורה שעדיין לא נתנה וכ"ת יתפלל ואת עמלנו הגלות ופטורים להתפלל מדין שכור ואת לחצנו לחץ היצה"ר ואנו אנוסים מהיצה"ר ועכ"ז מתפללים בכונה עתה ולזה וישמע את קולנו וזה הוא במדת רחמים וכן כ' וישמע ה' במדת רחמים את קולנו: