ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקב"ה מחשב את הקץ לעשות וכו'. אפשר דמיירי על הגאולה העתידה מגלות אדום המר והארוך הזה והבטיחנו כמה הבטחות ותחילה וראש אמר לאאע"ה וגם את הגוי אשר יעבודו וכו' וארז"ל וגם על ד' גליות ומזה נמשך כמה הבטחות שהבטיחנו ע"י עבדיו הנביאים והוא שומר וממתין לקיים הבטחתו ולגואלנו כדכתיב לכן יחכה ה' לחננכם וז"ש שהוא מחש"ב את הקץ לברר כל הברורים שזה תכלית הגלות ובמחשבה אתבריר כלא ולז"א שהוא מחש"ב את הקץ האחרון של אדם וזהו את הקץ לעשות רמז לעשו ת' איש הסט"א המה יאבדו ויגאלו ישראל והוא רמוז בקדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו בבית ג' כמו שהגידו להרב הגדול מהר"ר אברהם אב"ד בריסק ז"ל דג' קדוש נגד ג' בתים והאחרון גאולה שלימה וכו' כתיב ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו ותיבת קדוש הם ת' דסטרא אחרא דעשו ודו באמצע כמ"ש כמה פעמים במ"א וזה רמז את הקץ לעשות. והקץ ר"ת קדוש ה' צבאות שהוא רומז לבית ג' שיבנה בב"א. לעשות רמז לעשו ראש הפעור ועמו ת' גונדא דיליה. והיינו לעשות מה שאמר לאברהם אע"ה וגם את הגוי על ד' מלכיות במדובר: ואניהדל כתבתי בקונט' גאולת עולם דהקב"ה פה אל פה אמר לאברהם אע"ה פירוש ידוע תדע ידוע שאם יזכו יהיה קי"ז שנים השעבוד תדע שאם יעשו עגל צריך להשלים ת' בד' גליות וז"ש לעשות מה שאמר פירוש הדברים לאאע"ה וכו' ע"ש באורך ובזה אפשר לרמוז בפ' כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו הכונה זכר את דבר קדשו היינו מה שביאר ופירש לאאע"ה בסוד שאם יזכו יהיו קי"ז שנים וכו'. ואמרו רז"ל שיצאו ממצרים בזכות שגדרו עצמם מהעריות וז"ש ויוציא עמו ישראל בששון זו מילה כמ"ש פ"ק דמגילה ששמרו אות ברית קדש ועל ישראל ידבר. ברנה את בחיריו רמז לשבט לוי שהוא לגיון של מלך ולא נשתעבדו אך לא היו יכולים לצאת והיו שומרים גאולת ישראל לצאת עמם ולהכי פלגינהו ונקט ברנה כי שבט לוי יחדיו ירננו לשמו יתברך:

וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. אמרו בברכות דף י"ט ע"ב דבר נא באזני העם וישאלו וכו' בבקשה ממך וכו' כדי שלא יאמר אותו צדיק וכו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם. ק' מאי כדי שלא יאמר וכו' אפי' לא יאמר הקב"ה צריך לקיים הבטחתו. וראיתי להגאון מהר"ר שאול ז"ל בס' בנין אריאל דף ל"ג ע"ג שדקדק דהלא בלא"ה היה להם רכוש בביזת הים ופירש במ"ש בשבת פ' כלל גדול כל היכא דבעי למתני כלל אח' שאינו כולל הרבה כזה תנא כלל גדול אבל היכא דלא בעי למתני כלל אח' הקטון ממנו לא תנא כלל גדול ולפ"ז א"ש מ"ש יצאו ברכוש גדול על ביזת הים שהיתה יתיר' וגדולה מביזת מצרים וממילא משמע דאיכא ביזת מצרים ואם לא יטלו שום רכוש בצאתם יאמר ברכוש גדול לא קיים דאף דנטלו ביזת הים לא יתכן לקרותו גדול אא"כ הי"ל גם ביזת מצרים עכ"ד ועדיין יש לדקדק דוקיין מה הלשון אומרת שלא יאמר אותו צדיק וכו' הלא בלא"ה מוכרח לקיים מ"ש ברכוש גדול דמשמע דאיכא גם קטן: ואפשרבמ"ש רבינו האר"י זצ"ל דואחרי כן יצאו ברכוש גדול היינו ני' הקדושה שביררו כל אשר היה נטמע במצרים ערות הארץ ולכן נצטוו לא תוסיפו לראותם וכו'. וכפ"ז כונתו ית' במ"ש רכוש גדול על ני' הק'. ומכלל דאיכא קטן דהיינו ממון של ביזת הים. ונמצא דבביזת הים לבד קיים ה' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ני' הק' וקטן ביזת הים. דלגבי ני' הק' קטן מיקרי. אבל כדי שלא יאמר אאע"ה דלפי הפשט רכוש גדול הוא ממון וזהו ביזת הים וקטן נמי צריך ממון לכך אצטריכא ביזת מצרים שיתקיים כפי הפשט רכוש גדול וקטן בממון גם כן ודוק: