Peh Echad on Pesach Haggadah, Magid, Story of the Five Rabbis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה וכו' עד שדרשה בן זומא וכו'. יש להעיר דהכתוב אומר למען תזכור את יום צאתך ואח"ך אומר כל ימי חייך לרבות הלילות לדעת בן זומא. והפשוט ידוע ודרך דרש אפשר לומר בזה כי יום צאתך הוא כולל יום ולילה ואתיא זכירה בדבר מופלא מאד כי ליל התקדש חג היתה מאירה כשמש כמ"ש רז"ל בזהר הקדוש ובמדרשי ויום ו שעות כג' ימים כמשז"ל והביאו הרב ברכת שמואל ז"ל נמצא ליל ט"ו ויום ט"ו כיומא אריכתא ועל כן ציונו לזכור ביום ובלילה תדיר יום ולילה של יצ"מ. ויומתק יותר כי ל' יום לפני הפסח בכל לילה ה' ברחמיו מרחם על נפשות ישראל אשר הם ברשות הסט"א ומוציא כל לילה חלק אחד מל' עד כי בליל פסח יצאו כל נפשות ישראל מרשות הסט"א כמו שכתב מז"ה בחס"ל וככה יעשה בכל שנה. ולזכור חסד זה אשר ברוב רחמיו יעשה עמנו כ' למען תזכור את יום צאתך לילו כיומו אשר ממצרים ועד הנה מפליא לעשות וזה טעם לזכור יום ולילה יצ"מ ולהכי דריש בן זומא כל לרבות הלילות: א"נאפשר במ"ש הרמ"ק ז"ל משם רבו (הוא מהר"ש בן אלקבץ הלוי זלה"ה) דגאולת מצרים היתה מצד השכינה וכמעט לא נקראת גאולה כי לא נשבתה הקליפה והיתה הגאולה בלילה ומשום הכי אמר משכו ל"ת וקחו עשה עש"ב בס' גרושין סי' ז' ואפשר דמטעם זה היה סובר ראב"ע להזכיר יצ"מ בלילות לרמוז שהגאולה היתה מצד השכינה בחינת לילה עד שדרשה בן זומא מריבוי כל: ואפשרלרמוז בזה פ' ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הליל' הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לדורותם. ונקדים דהגם דכתבו הרמ"ק ורבו ז"ל דהיה מצד השכינה. מ"מ כבר נודע כי בלילה הזו היה זיווג עליון גדולי גדולים וכן בכל שנה בליל פסח מאירים אורים גדולים כמ"ש הרב האר"י ז"ל. וז"ש ליל שמורים הוא לה' דמצד השכינה בחינת לילה זאת היתה להוציאם מארץ מצרים להוציאם דיקא דכמעט לא נקראת גאולה. אמנם מ"מ הוא הלילה הזה לה' שהיה זיווג עליון וקדוש וכן בכל שנה שמורים לכל בנ"י לדורותם: ודרךרמז אפשר במ"ש בזהר הקדוש דמיציאת מצרים נמשכו כל הגאולות והיא היתה הכנה עד הגאולה העתידה והיינו דאמרינן בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל. וז"ש ליל בגימט' ע' רומז לגלות בבל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרי. בבל וגם הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לגאולה העתידה. ושמעתי רמז ליל גימט' ע' על ימי שנותנו ע' שנה. ואני רומז באופן זה שמורים הוא לה' שצריך לשמור ימיו לה' כלם בעבודתו. להוציאם מארץ מצרים לצאת מהעה"ז שכלו דאגות מן המצר. הלילה גימט' שמנים ואם בגבורות שמנים לה' שמורים מכל חטא לשם ה' לשם כל ישראל ואפשר לרמת מ"ש פ' כיסוי הדם מה אומנותו של אדם בעה"ז יעשה עצמו אלם יכול אף לד"ת ת"ל צדק תדברון יכול יגיס דעתו ת"ל משרים. וזה רמז ליל שמורים הוא ס"ת אלם. אך לד"ת הוא לה' שהפה לא נברא כי אם להודות לו ולעסוק בתורה. שמרים. קרי ביה משרים כי הם אותיות שוות כמ"ש יכול יגיס דעתו ת"ל שמרים ודוק הטב: ונחזורלדברי ראב"ע שאמר הרי אני כבן ע' שנה ולא זכיתי שתאמר יצ"מ בלילות וכו' ואפשר דראב"ע אמר זה אחר המעשה דבסמוך אשר היה בחברת ר"א ור' יהושע ור' עקיבא ור' טרפון והיו מספרים ביצ"מ כל אותו הלילה ואין גם אחד שסבר שתאמר י"מ בלילות. וגם תלמידיהם הם אמרו הגיע ק"ש של שחרית כלומר דבק"ש של שחרית דוקא נאמרת פ' ויאמר ולא בק"ש של לילה. ואחר זה אמר ראב"ע הרי אני וכו' עד שדרשה בן זומא וכו' והטעם כי ר"א ור"י ור' עקיבא ור' טרפון ותלמידיהם הסוברין ימי חייך העה"ז כל ימי חייך ימות המשיח. ובן זומא השיג על זה דמסורת בידנו תפסת מועט תפסת ואם כן האי ריבויא דכל נכון לדרוש הלילות טפי מלדרוש כל לרבות ימי המשיח והיה טעמו טעם כעיקר להזכיר יצ"מ בלילות. אך חכמים נחלקו על בן זומא והני רבנן אחריני נינהו ולא נחלקו בדין הזכרת יצ"מ בלילות דבהא מודו אלא רבנן הללו סברי ימי חייך העה"ז ור"ל העה"ז בין ביום ובין בלילה וכל להביא לימות המשיח ודוק: