עבדים היינו לפרעה במצרים. יש לרמוז במ"ש הרב ש"ך ז"ל דפרעה הרע של קין והוא בגי' נחש עם הג' תיבות פרעה מלך מצרים בגי' נחש. ומשה רבינו ע"ה היה הבל ופרעה היה רוצה להורגו כמו שהיה כשהיו קין והבל והיה מתגאה על י' שמספרה עשרה והיא אות יוד דכתיב וישם ה' לקין אות ושם פרעה יש בו יוד יותר ממספר משה והוא הי' מתגאה אבל היוד היתר היה רמז על עשר מכות שהכהו משה רבינו ע"ה ונתחייב לשלם לו מה שגזלו כל הון ביתו ואדמתו זהו תורף דברי הרב ש"ך והרב מהר"ש אלקבץ ז"ל בס' ברית הלוי כ"י בקיצור וזה רמז עבדי"ם היינו לפרעה נחש במצרי' ערות הארץ ראש הסט"א ויוציאנו ה"א משם וכו' ורמז בר"ת היינו לפרעה במצרי' הבל שבא משה רבינו ע"ה ניצוץ הבל והוציאנו משם בשליחות ה': ורז"לבמדרש שוחר טוב מזמור יוד. אמרו וז"ל אמר הקדוש ברוך הוא לשבטים אתם מכרתם לאחיכם מתוך מאכל ומשתה שנאמר וישבו לאכל לחם הרי בניכ' נמכרים בשושן מתוך אכילה ושתיה שנאמר והמלך והמן ישבו לשתות אמר ר' יששכר ומה אם יוסף שמחל לאחיו דכתיב לא אתם שלחתם אותי הנה ראה עד היכן מתוקנת להם מי שאינו מוחל לחבירו עאכ"ו אמר ר' חנין אמר הקב"ה לשבטי' אתה אמרתם לעבד נמכר יוסף חייכם אתם קורין בעצמכ' בכל שנה ושנה עבדי' היינו עכ"ל והנה מ"ש דיוסף מחל לאחיו ועד היכן מתוקן להם. כבר אני הדל כתבתי בקונט' פני דוד דף נ"ז ע"א ובקונט' ברית עולם דף פ"א דהשבטים חטאו עם יוסף וחטאו עם ה' ופגמו ביסוד. ויוסף מחל חלקו. ואכתי פש חלק גבוה ולפי גדולת נשמתם כמה לקו בגלות מצרים לדעת כמה מרז"ל וצרת המן ועשרה הרוגי מלוכה: ומהשאמרו אתם אמרתם לעבד נמכר יוסף וכו' מאמר זה קצת בשינוי הביאו הרשב"ץ ז"ל בפירושו ואני הדל כתבתי בזה בזרוע ימין והוא בפני דוד פי' ההגדה בפסקא זו ואפשר במ"ש רז"ל דיוסף במצרים גדר את הזכרים וכתבו גורי האר"י ז"ל דנח נתגלגל ביוסף ומשה וא"כ משה היה בחי' יוסף וקבל על עצמו עון השבטים כמ"ש הנשיא ז"ל והבאתיו בפני דוד דף נ"ז. וזה היה סיבת יציאתם ואמרו רז"ל במדבר רבה פ"ג שיצאו ממצרים שהיו גדורים בעריות והיינו משז"ל שם י"ה מעיד עליהם. ונמצא דזכות יוסף הצדיק ע"ה שהפליא לעשות בענין אדונתו ומשם זכו ישראל לגדור עצמם בעריות. ומשה רבינו ע"ה שהיה בחינתו הן הנה סיבה ליצ"מ. וז"ש אתם אמרתם לעבד נמכר יוסף חייכם אתם קורים עבדים היינו כי מהחטא עצמו שמכרו ליוסף משם בא להם התשועה שיוסף סיבה שגדרו עצמם והיה בחינת משה רבינו ע"ה ולכך נגאלו וזה רמז עבדי' היינו ויוציאנו ה"א משם ביד חזקה ותיבות משם ביד חזקה גימט' יוסף משה י"ה כלו' דבזכו' משה יוסף ואשר גדרו עצמן בעריו' לכך הוציאם וז"ש חייכ' אתם קורין עבדים היינו דזה סיב' יצ"מ כדאמרן וא"ש חייכ' אתם קורין עבדים היינו שיוסף היה סיבה ליצ"מ ורמוז בתיבות משם ביד חזקה כמו שאמרנו ודוק:

וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח. אפשר במ"ש פ"ק דפסחים לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה והקשו הראשונים ממ"ש מפני מה אינם מוסקין בטהרה ואמר מובטח אני בזה שמורה הוראות בישראל ותירץ הרשב"ץ ז"ל בתשובות ח"ג סי' ע"ח משם רבנית אחת דלא אמרו לשון קצרה אלא רב לתלמיד שלא ישתבש בלשון ארוכה אבל התלמיד השואל מן הרב לשון נקי עדיף דהרב לבו רחב ולא יתבלבל בלשון ארוכה ועמ"ש אני הדל בקונט' פתח עינים שם בס"ד וז"ש וכל המרבה בין רב בין תלמיד שמאריך לשון לספ' ביצ"מ הרי זה משובח: א"נדאמרינן בעלמא להתחיל בכי טוב משום פתח דבריך יאיר ובהא פליגי רבנן ור' יהושע במאי דכתיב לטהרו או לטמאו דר' יהושע ס"ל דפתח הכתוב בטהרה לטהר ספק כמ"ש בנזיר דף ס"ה ורבנן סברי דכתיב לטהרו משום פתח דבריך יאיר ובזה כתבתי בעניותי בקונט' רוח חיים דרוש ב' דבהא פליגי פ' ע"פ במאי דתנן מתחיל בגנות ומסיים בשבח חד אמר מתחיל בגנות עבדים היינו דס"ל כרבנן דכתיב לטהרו משום פתח דבריך יאיר וא"כ אין לומר מתחיל בגנות מתחילה עע"ז משום פתח דבריך יאיר אלא עבדי' אצטריך כדי לומר ויוציאנו ואידך ס"ל כר' יהושע דלא קפיד על פתח דבריך יאיר ומדכתיב לטהרו ש"מ ספיקו טהור. והכא בגנות מתחילה עע"ז זהת"ד שכתבתי שם. ועתה אפשר לומר דכ"ע אית להו דר' יהושע ומ"ד מתחילה סבר דשאני הכא דכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח כל דייקא אף שיצטרך להתחיל בגנות מתחילה עע"ז: ואפשר לומר דפתח המגיד עבדי' וכדי שלא נסבור דס"ל דאין לו' מתחילה עע"ז משום פתח דבריך יאיר לזה גילה דעתו דאין זה כונתו רק פתח עבדים להשיב תשו' לשאלות מה נשתנה אמנם לא נמנע משום פתח דבריך יאיר דהא וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח ולהגדיל הספור יכול לו' מתחילה עע"ז היו ודוק: