או מחט וכו' א"כ אם נתחב מחט בפנינו מחוץ לתוך חלל הגוף והנקב חזר ונתרפא היטב הבהמה טריפה דהא חזינן ודאי דהגיע מחט לחלל הגוף וצריך בדיקה ופשוט ולפ"ז י"ל הא דקאמ' הגמ' בפ' התערובות ודאי טריפה במה אי דידע ניתי ונשקול ואי לא ידע מנא ידע ויש להקשות דה"ל לשנוי בכה"ג והוא טריפה וא"א למידע וישוב לזה ודכוותי' עיין לקמן בסי' נ"ז ושם נאריך בחקירה זו:

ואם הוא ספק וכו' הרב הט"ז בסי' מ"ט חולק על זה ובאמת ס"ס זה מלבד שכתב הט"ז דלא מתהפך דע"ז יש עוררי' אשר עקרו לקמן בכללי ס"ס דמצאנו הרבה ס"ס שאינן מתהפכי' אלא שאני חושב שכל ב' ספיקות הוא רק הכל חד אם נעשה נקב באברי' פנימי' ומה לי אם היה מחט בקרב הבהמה או לא סוף כל סוף הספק אם נקבו בני מעיי' ויתר אברי' או לא ומה לי אם אני אומר ספק שלא הי' מחט ולא נקבו אברי' ומה לי אם אני אומר הי' מחט ומ"מ לא נקבו בני מעי' אין כאן רק ספק חד נקבו או לא נקבו יהיה מאיזה טעם שיהי' אם להעדר מחט ואם שלא הגיע המחט לשם ולא נקבה עכ"פ ספיקא חדא היא לכן ברור דלא נתכוין האהל מועד לס"ס גמור רק כוונתו דנשחט' הותר' והעמד בהמה בחזקת היתר ואי דריעות' לפניך ט"ז קאמר דליכא ריעותא כיון דאיכא כאן ספיקא טובי ספק לא הי' מחט וספק כשהי' אי נקבה וא"כ לא שייך ריעותא וא"כ אמרי' נשחטה הותר' דהעמד בהמה בחזקת היתר וא"ש ולק"מ מישב קוץ בושט דשם לא שייך נשחטה הותרה וכמ"ש לעיל בסי' ל"ג ע"ש:

אפי' כולו טמון בבשר ובעוף דעת הרבה אחרונים לאסור דלית להו אגב דוחקו בכותל נתחב המחט עם קופיו ויש לדקדק א"כ ה"ל ללוי לאתנויא יתר עליה' העוף דנמצא מחט תחוב בשר בקופיא לגו דטריפה דודאי נקבו א' מן אברים פנימי' ואי דלא קתני הואיל טריפות דנקבת אברי' פנימים קתני מה נ"מ וכי למנינא קאתיא הלא לוי אתיא להודיענו דיש בעוף יותר טריפות מן בהמה ואף זה בכלל ויש ליישב וק"ל מיהו הכל לפי מוף כמ"ש בכרתי וא"כ א"א למתני יתר עוף: