אפי' הניחו על הצדדים וכו' וכ"כ הר"ן ונתן טעם דלהסיר השער אינו משה' על הרמץ זמן רב ומותר והקשה הפ"ח הרמ"א בהג"ה נתן טעם משום דאינו מונח במ"א הא מונח במ"א אסור וי"ל בבהמה אף דמונח במ"א כיון דלא שהה אינו מבליע ומפליט ומותר אבל בעוף דרכיך במעט רגע מפליט ומבליע והרמ"א דיבר מעוף ולכך צריך ליתן טעם דאינו מונח במ"א ומה שהקשה עוד דהוא נגד דעת רש"י ותוס' דפי' רש"י בכבשא להסיר שער והרמ"א כ' דכן עיקר כר"ן דלהסיר שער וסותר דברי רש"י ותוס'. ונראה דס"ל להרב דרש"י ותוס' לא מחולקים עם הר"ן כי ברור אינו משהה להסיר שער פן יתמעך העור ויהי' נפסד וזהו אם אין שם מים על השער אבל בשם מים על השער מגין לבל יחרך הבשר ושוהה טובי ולכך התוס' והרש"י כתבו דשם מים על השער וזהו אסור דשוהה משא"כ הר"ן והרב מיירי דלא שם מים וא"כ אינו שוהה ומותר ודו"ק:

צלאו כתב המרדכי מעשה בר"ק שבשלו ראש אווז שלם והתירו ר"ק הואיל ואין בדמו כזית והת"ת השיג וכן הפר"ח ונראה דאיירי דנתבשל עם כל האוזא ולא נודע אם ס' נגד המות או לא ור"ק ס"ל כרמב"ם ור"ח כהן דאם מין בא"מ נתערב פחות מכזית בא"פ טעם כעיקר לאו דאורייתא דחצי שיעור לא שייך בתערובות ועיין לקמן סי' ק"ט מ"ש שם וא"כ דהוי דרבנן ה"ל מין במינו ונשפך דתלינן להקל ואף באינו מינו מבואר ברא"ש למ"ד טעם כעיקר ל"ד ויש להקל ובפרט דם שבשלו ג"כ דרבנן ובאמת יש לצרף דברים אם יש שאר צדדים להקל כי בזה טעם כעיקר ל"ד: