בהמה שנתפטמה וכו' מקור דין זה מסכת תמורה דתנן רחב"א אומר כשרה שינקה מטריפה אסורה ומקמינן שהאכילה חלב רותח שחרית וערבית דנתפטמה באיסור וכתבו התוס' ה"ה נתפטמה בכרשיני עכו"ם ולכאורה משמע מסתימת לשונם דלהדיוט נמי אסור אבל בפסקי תוס' כתבו לגבוה אסור ולהדיוט שרי ושלא יהיה סתירה במשמעות לשונם העלו ש"ך ופר"ח לחלק בין חלב לכרשיני עכו"ם דהוא איסורי הנאה והשיגו על רמ"א דאסר להדיוט אפי' באיסורי אכילה דבעינן דוקא אסורי הלאה. ולי נראה להוסיף אפי' נתפטמה בחמץ מ"מ מותרת משום דמה בכך דעי"כ מגיע הנאה מאיסורי הנאה הא הוי שלא כדרך הנאתן ואין לוקין רק על כדרך הנאתן וכי זהו דרך הנאתן שיתחלק האיסור לשפע מזון לבהמה דבאכילת בהמה נהנה מאיסור אין לך שלא כדרך הנאתן יותר מזה לכך דברו הכל מכרשיני עכו"ם דבעכו"ם אסור אפי' שלא כדרך הנאתן כמש"ל בסי' י' ע"ש וא"ש אבל בשאר איסורי' לכ"ע מותר. ועיין כה"ג שכתב שגם דעת מורו שהוא מהרי"ט נוטה דוקא כרשיני עכו"ם ולא נתן טעם לדבריו: והנה לכאורה כל דברים אלו היה רק לרחב"א וכנראה מתוך דברי רמב"ם בפי' המשנה והרב רע"ב אבל חכמים חולקים והלכה כוותיה ומהתימא על תוספת שלא הזכירו כלל כי ת"ק חולק ודוחק לומר כך כוונתו למה שכתבו ולכאורה נראה דגם להדיוט אסור ולא כתבו ממה נראה וצ"ל דהואיל דגמ' שקיל וטרי' על הך כשרה שינקה וכו' משמע דהן דברים להלכה וקשה הא ת"ק חולק ולזה ס"ל דרחב"א אמר אף על הדיוט ובזו ת"ק פליג אבל בגבוה מודים ובזה אתיא שקלי וטרי' בגמ' וזו דוחק והרב בכה"ג דעתו להחמיר וכתב מסתימת רוב פוסקים דשלא זכרו ת"ק החולק על רחב"א ש"מ דלית חולק כלל על רחב"א ולא מצינו כלל. ואני תמה איך ס"ד דליכא מ"ד דחולק ארחב"א כדמשמע מתוך דברי פוסקים א"כ הא דטרח הגמ' בפ' התערובות למצוא דרך האי טריפה שנתערב וקאמרי בולד טריפה ודחינן דרבנן פליגי וקשה לוקמי בכה"ג בהמה שינקה מחלב טריפה ולגבוה ודאי אסור והרי כאן תי' מרווח ועכצ"ל הואיל דרבנן פליגי על רחב"א לא רצה הגמ' לאוקמי כה"ג דלא קיי"ל כרחב"א ודו"ק: