דכבולעו כך פלטו ועיין אחרונים שהביאו אע"ג דלגבי דם לא שייך ככ"פ מ"מ סברת לב. שיע מסייע דדינו כדם פליטה ועוד תי' דע"י מליחה מתייבש דם ונעשה דם פליטה והאחרונים כתבו דנ"מ לענין שאר בשר שנמלח וא"צ לזה רק יש נ"מ אם נפלה דם בעין מבחוץ על הלב שהוא צלי אש ואסור ולא שייך ככ"פ רק מחמת שיע מהני דכל לב אפי' מבחוץ שיע כמ"ש התוס'. ובאמת עיקר כהך תי'. ובזה מיושב קו' רשב"א והיש"ש בחולין דטען אלו תי' לב שיע לא קאי מהכ"ת לגמ' לחדשו ולדחות מה דקיימ"ל להלכה ככ"פ דבר שאינו ע"ש שהאריך ולפמ"ש ניחא דודאי שיע ידעו דאל"כ לא שייך כבב"פ דהוי דם בעין רק הגמ' סבר דלא מהני לב שיע רק למשוי דם פליטה אבל לא למנוע לגמרי הבליעה והגמ' דחה כיון דאתינא להך סברא נוכל לומר דמעכב הבליעה לגמרי וא"ש:

עד שיהי' ס' נגד הלב האחרונים העלו בכלל דאף שנמלח הלב לפלוט דמו מ"מ בעינן ס' נגד כל הלב משום דנמלח מצד א' דלא ידעינן כמה דם הי' בחללו ע"ש. ואני תמה בעוף למה יצטרך לשער נגד דם חללו יותר מכזית שהוא במילתא דרבנן רק שליש ביצה דגמ' ערוכה היא ל"ש אלא בלב עוף שאין בדמו יותר מכזית לכך אינו עובר עליו. ובאמת הייתי מסתפק דודאי לאו כל עופות שווין יש עופות גדולים דדמו יותר מכזית ויש עופות קטנים דאין בדמן כזית והגמ' מחלק בין עוף לבהמה דבהמה עובר דאיכא כזית בדם הלב ולא מחלק בין עוף לעוף הוא משום מילתא פסיקא נקט דעוף איכא במציאות דליכא כזית משא"כ בבהמה דליכ' במציאו' דיתמעט מכזית דמלבד דזה דוחק אף גם לא הכנתי מה קמ"ל המשנה דאינו עובר והטעם דליכא כזית פשיטא וכי עוד לא שמעינן דבפחות מכזית ליכא כרת ומלקות והייתי חושב דקמ"ל סתם עוף ליכא בלב כזית וסתם האוכלו אינו עובר אבל לפי מ"ש דיש הבדל בין עוף א"כ תו א"א לסמוך אסתמא וצריך חקירה אם יש בו כזית או לאו כי הלא לא נתפרש במשנה לאיזה מין ד"מ תורים או תרנגולים שנתכוונו וא"כ עדיין קשה מה קמ"ל ואפשר לפיר"ת דס"ל טעם כעיקר עד שהיתר נהפך לאיסור גמור והאוכל ממנו כזית לוקה א"כ ה"א אף דאין בדם כזית מ"מ בשר הלב מקבל טעם ומצטרף לכזית קמ"ל דלא דשיע וכו' אבל לפי רוב הפוסקים דלא ס"ל כר"ת רק כר"ח כהן דליכא מלקות קשיא וע"כ צ"ל כללא הוא וקים לי' לחז"ל דאין בעוף בלב יותר מכזית יהי' איזה מין שיהי' מגדול ועד קטן טובא קמ"ל לכן נראה דאין צריך לשער בעוף יותר רק ס' פעמים נגד כזית שהוא שליש ביצה ודו"ק:

אפילו אין בו הראש והרגלים ומהר"י מינץ מקיל אפי' נטלו כנפים והרבה אחרונים סמכו עליו להקל וכן יש להורות ונראה דאם אין עוף שלם לפנינו כגון שנאבד הימנו או נאכל הימנו יש להקל דאלו הי' לפנינו הי' אפשר לשער למראית עין אם יש בו ס' או לא כמ"ש מהרי"מ ואחרונים וא"כ כשאין לפנינו ה"ל כנשפך כדלקמן סי' צ"ח ומקילין להקל דהוי ס' ואי הדם בבשר הוי מבשא"מ הא העלה תשובת אמונת שמואל במילתא דרבנן אף בא"מ תלינן להקל בנשפך ודם שבשלו ומלחו דרבנן על כרחך יש להקל בשלמא בעוף לפנינו ואין אנו יכולים לשער לא מקלינן כמו בקדרה דאינו יודע אם יש בו ס' אבל בנאכל או נאבד הוי ליה כנשפך ולהניח לעכו"ם לטעום עיין מש"ל סימן ס"ט מה שיש לפקפק: