Penei David, Deuteronomy, Devarim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אפשר לומר דרמז רמז להם כל החרבנות וגליות אשר עתידים לבא על ישראל בעונותיהם ואחר כך יגאלו גאולת עולם. וז"ש בעבר הירדן במדבר רמז להם גלות בני גד ובני ראובן אשר בעבר הירדן ראשונה יסעו בראש גולים ע"י סנחריב וזהו אלה הדברים כל דיבור קשה דברים קשים כגידים העתידים לבא עליהם. בעבר הירדן שיגלו בני גד ובני ראובן כמדובר במדבר גלות עשרת השבטים שנצתו כמדבר ארץ לא עבר בה איש והם כמי שנאבד במדבר כי לא ידענו מקומם שבתם וקימתם. בערבה רמז לגלות יאודה וחרבן הבית. מול סוף שאז סוף הכבוד. בין פארן ובין תפל רמז לבין המצרים כמו שפירש הרב כלי יקר בין פארן שמשם גזרת המרגלים שבכו ליל ט"ב ובין תפל שעשו העגל בי"ז בתמוז שנשתברו הלוחות כמו שפירש הרב הנזכר. ולבן רמז לבנין בית שני. וחצרות רמז לבנין בית שלישי שיבנה במהרה בימינו. ודי זהב שיהיו ישראל על גפי מרומי ההצלחות עד שיבלו שפתותיהם לומר די:
אלה הדברים אשר דיבר משה וכו'. אפשר לפרש דרך רמז הכונה בעבר הירדן כאשר ימות האדם ויעבור מנחל שוטף העה"ז הדומה לירדן בשאון גליו להורידו וז"ש בעבר הירדן אח"ז במדבר בערבה לקברות יובל. ולכן העצה היא מול סוף שתמיד האדם יהיה נגד עיניו סופו ותכליתו ויזכור לו יום המיתה. בין פארן פירוש בין יפרה וירבה מזלו שיצליח בעה"ז ובין תופל בין אם מזלו גרוע כמו טחי תפל כלומר בין בהיותו בטוב בין בהיותו ברע תמיד יהיה מול עיניו סוף האדם. ועי"ז ולבן יתלבן במעשיו וחצרות יהיה שקוד בחצרות אלהינו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ויסתפק במועט וזהו ודי זהב שיהיה די בעיניו הזהב שיש לו. וכל כונתו יהיה לברר ניצוצות הקדושה אשר בסט"א וז"ש אחד עשר רמז לי"א סמני הקטרת לבררם עד נכון היום וז"ש אחד עשר יום. והבירור הוא מחרב הסט"א. דרך הר שעיר רמז לכונת נפילת אפים שישלח נפשו לברר שם בסט"א עד קדש ברנע כתרגומו ריקם גאה כלומר שכונתו להריק הסט"א שהוא גאה ולעשותו ריקם מניצוצות הקדושה וכל זה ישיג כשתמיד יזכור סופו אז יטהר מעשיו ויזכה לעה"ב:
או יאמר אלה הדברים אלה קשה והדברים קשים כמשז"ל. וכי תימא איך משה רבינו ע"ה עשה כזאת לז"א אשר דיבר משה אל כל ישראל שקולו היה הולך וחזק והיה נשמע לכל ישראל כמשז"ל וזה מופת כי מה' היתה זאת. וגם היה בדיבור ערב וברמז וזהו במדבר בערבה. וגם היה סמוך למיתתו וזהו מול סוף. ולא תימא שאין להוכיח רק סמוך למיתתו. לא כן הדבר אלא הכא שאני שהיה על העבר וז"ש בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות במשז"ל והביאו רש"י ז"ל על המרגלים ועל המן וקרח. ומי גרם כל החטאות האלה ודי זהב העגל שאלולי חטא העגל לא היה להם עוד יצה"ר ולא היו באים לידי עונות. ומשום הכי הזכירו באחרונה לומר שהעגל היא סיבת כל העונות. וגם הזכירו סמוך לחצרות הרומז למחלקת קרח שגם הוא היה סיבת עונותיו העושר שמצא אוצרות יוסף ונתגאה בעשרו דומה לעון העגל אשר נעשה מרוב זהב כמשז"ל. ומתוך הדברים ישכילו שלא לרדוף אחר העושר כי מצינו בין רבים בין יחיד העושר גרם להם תקלות גדולות. ובכי האי גונא להוכיחם על העבר הוא שצריך שיהיה סמוך למיתתו כמו יעקב אבינו עליו השלום וכמשז"ל. אך אם רואה חטאות הצבור והיחיד שעושין אותם צריך להוכיח הרבה עד שיפרשו וכמו שכתבנו בעניותנו הלא מרא"ש בסד"ר דברתי וכמו שאמר בספר אמרי נועם ודוק היטב:
בענין המצות שנתחדשו במשנה תורה נשאל הרדב"ז היכן נאמרו אם נאמרו בסיני או בחורב באהל מועד למה לא אמרן משה מיד לבני ישראל כשאר מצות ולמה כבש אותם כל כך זמן ואם נאמרו בערבות מואב לא מצינו שם וידבר ה' אל משה דבר אל בני ישראל ולא ויאמר ה' אל משה וכן משמע שלא נתחדש בערבות מואב זולת הברית שנאמר אלה דברי הברית אשר יכרת ה' וגו':
והשיב הרדב"ז ז"ל בתשובה כתיבת יד וזה טופס דבריו. ראיתי להרמב"ן ז"ל בתחלת אלה הדברים שנתעורר על זה והעלה שהכל נאמר בסיני או באהל מועד בשנה ראשונה קודם המרגלים אבל לא נכתבו המצות בספרים הראשונים שידבר עם יוצאי מצרים כי אולי לא נהגו באותן המצות רק בארץ אעפ"י שהם חובת הגוף וכו' עכ"ל ודברי תימה הם בעיני שאם צוהו הקב"ה בהם דבר אל בני ישראל וכי כבש נבואתו מ' שנה ואם ציוה בהם אלא שא"ל שלא יאמר אותם להם אלא סמוך לכניסתם לארץ לא יצוה בהם אלא סמוך לכניסתם לארץ. וע"ק והלא שמיטה ויובל וכל המצות התלויות בזרע הארץ לא נהגו אלא בארץ ולמה נאמרו ליוצאי מצרים ועוד דרוב המצות אשר נתחדשו הם חובת הגוף ולמה לא נאמרו ליוצאי מצרים וגם מ"ש ז"ל מפני שאינן תדירות והלא באותן מצות שנאמרו יש כמה מצות דלא שכיחי טפי מהני ובאותן שנתחדשו איכא מצות דשכיחי תדיר כגון ואכל' ושבעת וברכת ולא תוסיף ולא תגרע הקם תקים עמו וכי מצות גרושין לא שכיחא והלא מעשים בכל יום ורוב מצות המחודשות הם דברים מצויים יותר מאותן שנאמרו ואני לא ירדתי לסוף דעתו ז"ל אבל מה שאני סובר שכל הפרשיות המחודשות בערבות מואב נאמרו וכל פרשה שנשנית משום דבר שנתחדש בה ואם תשאלני למה לא ציוה הקב"ה מצות אלו בסיני כשאר מצות ולמה לא תשאל על שבת ודינין דאמרי' במרה איפקוד ועל אותם שנאמרו באהל מועד למה לא נאמרו בסיני והשואל על זה שואל על רצונו והוא דבר שאין כח באדם להשיגו כי הוא ית' ורצונו הכל אחד ומש"ה אלה דברי הברית על התוכחות אשר צוה משה בערבו' מואב וכמה מצות מצינו שאמרן משה לישראל ולא נאמר בהם צו את ב"י או דבר אל ב"י אלא משה יושב ודורש והכל יודעים שהכל מפי הגבורה וכל המצות המחודשות אשר במשנה תורה הקדוש ברוך הוא אמרן למשה בערבות מואב ומשה אמרן לישראל בכלל שביאר להם המצות אשר כבר נאמרו וכל מה שנתחדש בהם מפי הקב"ה הוא ומשה לא חדש דבר מדעתו. ובמדרש ילמדנו אם לא ידעת בסיני אם לא שמעת בחורב גם מאז לא פתחה אזנך בערבות מואב משמע שבכל ג' מקומות הללו נצטוו מצוות. ובתחילת פ' אלה הדברים כתוב ויהי במ' שנה וכו' דיבר אל בני ישראל ככל אשר ציוה ה' אותו אליהם משמע שיש ציווים אל בני ישראל בשנת המ':
אלה הדברים וכו'. כתב רבינו יעקב בה"ט בפרפראותיו ר"ת ה' חומשי תורה בו"ווא גימט' אהי"ה ע"ש ואפשר לרמוז במ"ש בר"מ כי התורה שנתן לנו היא מבריאה ולכן התחילה באות בית וכ"כ רבינו האר"י זצ"ל. ואימא מקננא בכרסיא ושם אהיה הוא באימא ולכן נרמז בראשי ה' חומשי שם אהיה לרמוז שהתורה היא מבריאה. עוד כתב רבינו בעה"ט שסופי תיבות תחילת ה' חומשי תורה בראשית ואלה ויקרא וידבר אלה גי' יראת וגי' תורה וסופי תיבות אותיות ה' חומשי התורה ממיו"ל גימט' הוא אלהינו זה עכ"ד. [ואפשר לרמוז דסופי תיבות חמשה חומשי תורה גימט' ענו דלא נתנה התורה אלא בשביל הענוה וכמו שאמר בתנחומא פרשת עקב דלא בחר ה' בישראל כי אם בשביל הענוה דגם הגויים קוראים בשמו וגדול שמו בגוים ומקיימי מצות יותר אלא רוצה בישראל משום הענוה ע"ש כל המאמר באורך וזה רמז סופי תיבות ה' חומשי תורה גי' ענו כי זהו עיקר התורה. וזה אפשר רמז בראשית אותיות בשארית דלא נתנה תורה אלא בעבור הענוה. והתורה נקראת ראשית והוא אותיות שארית שאין התורה ראשית מתקיימת אלא אם יהיה שארית כמשז"ל ולשאר עמו למי שמשים עצמו כשיריים. וזה רמז לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום ידעום גי' ענוה עם הכולל כלומר בל ידעום בל ענוה לא ידעום מפני שלא יש ענוה. וזה רמז כי רוצה ה' בעמו יפאר ענוים כי מה שבחר בישראל הוא בעבור הענוה והענוים נקראים ארץ כמו שאמר רש"י בפי' קהלת ואם זכו לזה אז יפאר גימט' ארץ בעבור ארץ יפאר. וזה טעם שנתנה תורה בסיני וע"י משה רבינו העניו מאד. וזה טעם דהלכה כבית הלל מפני שהם ענוים ודוק כי קצרתי]. ואפשר לומר דר"ת גי' אהי"ה לרמוז שהתורה מבריאה כאמור וסופי תיבות יראת גימט' תורה וגימט' גמילות חסדים לומר דעתה שנתנה מבריאה צריך לבטל פ' ופ' במחשבה יראת ובדבור תורה ומעשה גמילות חסדים גם יראת תורה רמז לזו"ן יחוד קבה"ו וסופי תיבות ממיו"ל גימט' אדני ברבוע ותורה שבעל פה היא במ' שם אדני ליחד קבה"ו: