אפשר לרמוז מ"ש בח"מ סי' רנ"ג ש"מ שאמר נכסי לטוביה ובאו שני טוביה ת"ח קודם או שכן או קרוב. וז"ש לאמר שמוע בין אחיכם. אמירה שמשמעה בין אחיכם לאחד מהם ולא נודע למי. אז ושפטתם צדק. בין איש דהיינו צדיק וחכם כמשז"ל על פסוק כלם אנשים שאם האחד איש באנשים גברא בגוברין שהוא חשוב מצד חכמתו וצדקתו הוא קודם. ובין אחיו שאם האחד קרוב כמו שפירש"י על פסוק כי אנשים אחים אנחנו קרובים אף אנו נאמר בין אחיו ר"ל קרוב דאם האחד קרוב הוא קודם ובין גרו שכנו. כן נראה דרך אסמכתא ואני מסופק אם שמעתי קצת מזה:

ולדקדק תיבת בעת ההיא אפשר לומר במ"ש פרק קמא דברכות מהו דתימא דינא שלמא בעלמא הוא קמ"ל דינא נמי היינו תורה וזה רמז בעת ההיא לאמר כלומר לא תסברו דדינא שלמא בעלמא ותחושו על ביטול תורה אין זה כי בעת ההיא שתשפטו לאמר היינו אמירת תורה ממש:

ועוד אפשר לרמוז במשז"ל שהדיין בעת הדין יראה כאלו גהינם פתוחה תחתיו וכן ר"ת את שופטיכם בעת ההיא לאמר להב אש שישער להב אש גהינם שפתוחה תחתיו:

ואפשר לפרש במ"ש בח"מ סימן טו"ב צריך הדיין לשנות הטענות ומצדיק הדין בלבו ואחר כך חותכו וכתב הרב כנה"ג שבהוצאת הדיין הטענות בפיו מועיל לו לדעת משפט הדין ההוא וז"ש ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמר שמוע בין אחיכם כלומר תאמרו הנשמע בין אחיכם דהיינו טענות שלהם וז"ש לאמר שמוע שתאמרו אשר שמעתם כי זה מועיל ושפטתם צדק. וגם צריך שתחזרו הטענות לפני בע"ד שלא יחשדו שלא הבנתם כמו שאמר רבינו יהונתן הביאו תמים דעים סי' רי"ו וז"ש בין איש ובין אחיו ובין גרו כלומר אשר אמרתי לשנות הטענות אינו מספיק ביניכם רק צריך בין איש ובין אחיו שידעו שהבנתם הטענות. או ירצה ושפטתם צדק להצדיק הדין בלבכם ואחר כך תחתכוהו בין איש וכו':

ואצוה את שופטכם בעת ההיא לאמר שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטון כגדול תשמעון וכו'. אפשר במ"ש בשבועות דף ל' ע"א תני רב יוסף בצדק תשפוט עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות השתדל לדונו יפה ופירש"י למישרי תיגריה וכתב הריטב"א בחי' שבועות שם בשם ר"ם הלוי דלצ"מ דשרינן תיגריה ברישא היינו אפי' פתחו בדינא וכדאמרינן בההוא עובדא דהוה דינא קמיה וסלקיה עכ"ד ומשמע דס"ל דאפי' לקרובו של חכם דינא הוא דאפילו פתחו דהוא מוקי ההיא דכתובות דף ק"ו בפתחו. ואין לומר דא"ה אמאי אסתתם טענתיה די"ל כמו שאמר הריטב"א שם דלפי האמת לא היה קרובו. הן אמת דדברי הריטב"א האלו נראים כסותרים למה שכתב בחי' כתובות כמו שאמר בעניותי בהגהות חדשות ח"מ סי' ט"ו. ובאמת שכל האחרונים צללו במים אדירים וגם אני בעניותי בברכי יוסף על לשון הריטב"א בכתובות ע"ש באורך. ועד אחרן נדפסו ס' חשק שלמה וס' אורים ותומים והאריכו ג"כ בזה ואין גם א' ראה דברי הריטב"א בשבועות כי עתה נדפס. ולפי שיטת ר"ם הלוי. אפשר לרמוז שמוע בין אחיכם אף דפתחו בדינא ושפטתם צדק כמו בצדק תשפוט את עמיתך דצריך להקדים לת"ח וז"ש בין איש שהוא צדיק כמשז"ל והוא אדון כמו איש סוכו וכיוצא והת"ח הוא אדון איש על העדה ולכך צריך להקדימו אפי' פתחו. ולא מיבעיא ת"ח אלא ובין אחיו כלומר קרובו כמו אנשים אחים אנחנו דקרובו של ת"ח יש לו קדימה אפי' פתחו ואחר כך בין גרו שאר העם. אבל כל שאינו ת"ח או קרובו לא תכירו פנים במשפט כקטון כגדול דמהכא דרשו להקדים דין שבא ראשון:

ובזה נבא להבין פ' איוב סימן כ"ט כי אזן שמעה ותאשרני עין ראתה ותעידני כי אמלט עני משוע ויתום ולא עוזר לו ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי עינים הייתי לעיור ורגלים לפסח אני וכו' ורבותינו זכרונם לברכה דרשו שאיוב נתן נפשו על הדינים והוא היה דיין ושוטר כמו שאמר בילקוט ע"פ ואשברה מתלעות עול וכו' הסמוך ע"ש ואפשר דאיוב הוה סבר כדעת רבותיו של הריטב"א שכתב שם בחי' שבועות דהא דת"ח קודם ה"ד כשלא פתחו בדינא ע"ש והרמב"ם כתב פכ"א דסנהדרין דדין יתום ואלמנה קודם לת"ח וכתבו הרב חוות יאיר סי' כ"א ומהר"ש פרימו בדרוש מסעי דסבר הר"מ דההיא דכתובות דף ק"ו גבי ר"נ דהוה דינ' דיתמי קמיה היינו שבא אפטרופוס ושוה לאיניש דעלמא. ולדעת רבותיו של הריטב"א כל אלו הקדימות הם בדלא פתחו בדינא. וז"ש אזן שמעה ותאשרני לראות מה שאני מדקדק בדינין ואמר כי אמלט עני משוע דפתח בדינא והוא צועק אין בזה דין קדימה ואני דנו ואמלטהו ואח"ז יתום ולא עוזר לו דאין לו אפט' והוא עצמו בא לדין הוא קודם אף לת"ח. ברכת אובד אבי היתום עלי תבא. ואחר היתום לב אלמנה ארנין. דהם קודמין לת"ח ודוקא הם לא אפוטרופוס ומורשה שלהם וכ"ז בדלא פתחו בדינא. ואח"ז צדק לבשתי דין ת"ח הרמוז בפ' בצדק תשפוט עמיתך. וילבשני כי הם דינים אמיתיים וצדיקים. ואח"ז אדין שאר העם עינים הייתי לעיור שהייתי מקיים פתח פיך לאילם ע"ד שכתוב בח"מ בסימן טו"ב: