Penei David, Deuteronomy, Eikev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פירש"י את ה' אלהיך תירא ותעבוד לו ותדבק בו ולאחר שיהיו בך כל המדות וכו'. ומקשים דבסוף הפרשה על פסוק ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו פירש"י אפשר לומר כן והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק בת"ח וכו' ואמאי לא פירש כן מקודם על ובו תדבק ואדרבה מריהטא דלישנא שכתב ותעבוד ותדבק משמע כ"י בשכינה וק' והלא אש אוכלה הוא והיה נראה דהכא כתיב אותו תעבוד ובו תדבק ואפשר דהכונה תדבק במחשבתך דבקות גמור בשעת עבודה דהכי כתיב אותו תעבוד ובו תדבק והכונה לפנות לבו מעסק העה"ז בשעת עבודה ומחשבתו תהיה דבוקה בו וז"ש רש"י ותעבוד לו ותדבק בו. אבל בקרא דכתיב ללכת בכל דרכיו דהיינו לרחם על הבריות ולגמול חסד עם כל אדם בעסקיו ובצרותיו וא"כ כיון דללכת בכל דרכיו מיירי בעסקי העה"ז לא א"ש ולדבקה בו. דאם נאמר דלדבקה בו נמשך אחר ללכת בכל דרכיו לא א"ש כשהוא קובר מתים באמבוהה וכן לרפאות חולים וביקורים וגמילות חסדים לישראל בכל עסק שלהם שיהיה דבק בו וזהו שאמר רש"י ולדבקה בו אפשר לומר כן כלומר דאס נמשך אחר ללכת בכל דרכיו לא אפשר בעסקי העולם. ואם נאמר ולדבקה בו הוא נפרד והלא אש אוכלה וכו' אלא דקשה על זה ממ"ש סוף כתובות וממ"ש רש"י פ' ראה ושם פ' ראה נכתוב בזה בס"ד:
את ה' אלהיך תירא וכו'. אמרו בגמרא בכמה דוכתי דנחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע את ה' אלהיך תירא פירש וכו' עד שבא ר"ע ולמד את ה"א תירא לרבות ת"ח ובירושלמי פ"ט דברכות באגדה זו יש שינוי גדול מהבבלי ע"ש. ומקשים בגמרין והלא מקמי את ה' אלהיך תירא כתיב ועבדתם את ה"א ואהבת את ה"א למען תירא את ה"א ומה הוה דריש בהנך שלא פירש ואם הוה דריש להו כדמוכח ממ"ש כיון שהגיע את ה"א תירא פירש דמשמע מריש ועד כען דריש לכלהו אותה הדרשא ידרוש בהאי קרא נמי. וכד הוינא טליא שמעתי משם מורינו הרב מהר"י זאבי זלה"ה שתירץ דיש לחלק כשהפסוק הקדים הפעולה דהיינו העבודה או יראה או אהבה להיכא דכתיב הפעולה בסוף דהיכא דכתיב מקודם אמרינן שדי עבודה וכיוצא אאת שדי על תיבת ה' והא כדאיתא והא כדאיתא ואולם כי כתיב הפעולה לבסוף משמע השואה גמורה וסמוכות שלו ממ"ש פ"ק דקדושין דף י"ז בהענקה דלר"מ מעניק חמש מכל מין ומין שהם ט"ו סלעים ומפרש בגמרא דיליף ריקם ריקם מבכור. ואימא חמשה סלעים מכלהו אי כתיב ריקם לבסוף כדקאמרת השתא דכתיב ריקם ברישא שדי ריקם אצאן שדי ריקם אגרן שדי ריקם איקב. וה"נ נחמיה העמסוני בקרא ואהבת את ה"א דריש לרבות ת"ח אלא דכיון דכתיב הפעולה קודם אני אומר שדי אהבה את"ח דמרבינן מאת שדי אהבה לה' כביכול והא כדאיתא והא כדאיתא וכן באינך קראי אמנם בהגיע תור פ' את ה"א תירא דהפעולה בסוף פירש דמשמע השואה עד שבא ר"ע ודריש לרבות ת"ח ובצד מה איכא דמות צד השואה דתנן מורא רבך כמורא שמים זהת"ד ואחר שנים רבות זרח השמש ספרא רבא דאוריתא מעשה ידי אדם הגדול וכתוב בדרשותיו ריש פ' וירא ע"ש:
ואנכי איש צעיר מאז הימים הייתי רומז זה בפ' סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם והוא קצת הלציי וז"ש סוף דבר ר"ל כשתבא הדבר בסוף שהוא הפעולה וזהו סוף דבר כשיהיה בסוף דבר שהוא הפעולה. אז הכל נשמע השואה אחת לכל משא"כ כשהדבר הוא קודם אז אני אומר שדי לאת שדי לה' כ"י והא כדאיתיה והא כדאיתיה אמנם כשהוא בסוף הוא השואה וזהו הכל נשמע ר"ל באופן אחד והשואה אחת. ועם כל זה כתיב את האלהים ירא דהפעולה בסוף ודרשינן לרבות ת"ח ומזה תשכיל תקף מורא רבך שהיא כמורא שמים ודוק היטב: