אפשר לפרש במ"ש מז"ה בעל חסד לאברהם הביאו הדרשן המופלא בעל עמודיה שבעה עמוד ד' תורת משה סי' כ"ג דהמים גם כן יש בהם דכר ונוקבא וכל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים וגם ע"י מים נקבות מוציאין פירותיהם חוץ מן החטה שהוא מזון וכל פירות האילן בעלי גאוה ואינם מוציאים פירות אלא על ידי מים זכרים חוץ מן אתרוג שאינו מתגאה ונאכל כלו וארץ ישראל שותה ממים זכרים אפי' בחרבנה לפי שהיא בתכלית הטהרה וארץ מצרים בתכלית הטומאה ערות הארץ ולא היתה ראויה ליזון כי אם מנילוס שהם מים נקבות ובזכות אברהם אבינו עליו השלום שהתפלל על ישמעאל לו ישמעאל יחיה לפניך כי הניזון ממים נקבות חייו אינם חיים והשיבו ה' הנה ברכתי אותו והברכה כי בתקופת תמוז בכל שנה הקב"ה מטיל טיפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך נילוס והיא כמו שאור לעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינם צריכים לגשמים ושר ישמעאל הוא רהב שר של מצרים זהו תורף דבריו:

ועל פי זה אפשר לתת טעם למה ששנינו בירך על פירות האילן בפה"א יצא ועל פירות הארץ בפה"ע לא יצא כי הנה פירות האילן הם גדלים ממים זכרים ומים נקבות ולכך אם בירך בפה"א שרומז לנקבה יצא אך על פירות הארץ אם בירך בפה"ע לא יצא דעץ רמז לדכורא ופירות הארץ גדלות במיין נוקבין. וגם זה טעם ר' יהודה שסבר דחטה היא כמו פירות האילן דחטה אף שהיא פירות הארץ נשתנה שאינו גדל כי אם ממיין דכורין. גם חטה גי' כ"ב כמו שיתבאר. ויש לרמוז כי נילוס גימטריא נקבה עם הכולל שנילוס הוא מיין נוקבין. ולכן מלך יוסף על נילוס כי יוסף גימטריא נילוס. ועוד יש לרמוז כי יוסף גי' נקבה עם הכולל דיוסף בחינת יסוד. וגם יוסף גימטריא ציון ובזהר פ' ויחי דף רמ"ח יברכך ה' מציון דמיניה נפקין ברכאן לאשקאה לגינתא ובזה יבא על נכון משז"ל באגדתא דבראשית פרק ס"ז כל מה שאירע ליוסף אירע לציון והאריכו מאד בזה עיין שם באורך כי יוסף גי' ציון והוא בחינת יסוד כיוסף ודוק היטב. ועוד יומתק הענין בהקדמה שכתבתי בשמחת הרגל בפי' האגדה דף מ"ב דשר מצרים הוא בחי' נקבה עיין שם באורך ובזה יתישב דנילוס גי' נקבה והוא מיין נוקבין כי כן שר מצרים בחי' נקבה ולזה מלך יוסף גי' נקבה והוא יסוד:

ועוד יש לרמוז כפי הקדמתנו דהקב"ה אמר לאברהם אבינו עליו השלום על ישמעאל וברכתי אותו רמז לו שיבואו למצרים מיין דכורין כי ברכה גימטריא זכר. ובזה אפשר להבין מ"ש פ"ב דבתרא דבזמן שישראל שרויין על אדמתם ועושים רצונו של מקום באים הגשמים מאוצר טוב. כי טוב הוא יסוד שם רמז שבא לארץ ישראל מיין דכורין בגשמים. ואז"ל פ"ק דתעניות הנותן מטר על פני ארץ זו ארץ ישראל ושולח מים על פני חוצות ח"ל ויש לרמוז כי מטר גי' זכ"ר ונוסף כ"ב רמז לכ"ב אותיות וזהו שאמר קראין ארץ הרים הרים רומז לדכורין וגבעות רומז לנוקבין כמשז"ל כלומר דשם יש בחינות דכר ונוקבא למטר השמים כלומר מיין דכורין כי הוא בסוד ואתה תשמע השמים דכורא תשתה מים דיש בה מיין דכורין. וגם מטר גימטריא ז"כר כ"ב אותיות. וז"ש ועצר את השמים מיין דכורין ולא יהיה מט"ר שלא יבואו גשמים מאוצר טוב כמו שאמר הרב פרשת דרכים ז"ל דף מ"ח ע"א. ועוד יש לרמוז כי הטפה יורדת בנילוס בתמוז כי בתיבת תמוז יש בו אותיות מתו שהוא גימטריא פישון כמו שאמר הרב עמודיה שבעה שם להורות על זמן שאין טיפת מ"ד ירדת שהם מתים. ונוסף ז' רמז על טיפת זכר שבא ונעשה תמוז מלשון חימום שמתחממין מ"ן ופרים ורבים וזהו תמוז מלשון מבכות את התמוז:

והיינו טעמא שנשתבחה ארץ ישראל בחטה ופירות האילן כי כל זה גדל ממ"ד ובארץ ישראל הגשמים מאוצר טו"ב מ"ד וז"ש הכתוב בפרשה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר ארץ חטה וכו' ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה וכו' הכונה עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר רמז לדכר ונוקבא שהמים יש בהם מיין דכורין ונוקבין ועי"ז ארץ חטה וכו' וגפן ותאנה וכו' דכיון דמצד עצמה הגשמים באים מדכר ונוקבא החיטה ופירות האילן שגדלים ממ"ד הם משובחים. ארץ אשר לא במסכנות מלשון סכנה תאכל בה לחם כמו ארץ אחרת שאנשיה מתים מסיבה שלא יש מ"ד ואם יש הוא דבר מועט לא כן ארץ כנען לא תחסר כל בחינת יסוד ב"ה נוקבא ולכן בא מטר מאוצר טוב כאמור ולא יש סכנה וכמו שאמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה:

וזהו שאמר הכתוב ונתתי גשמ"כם דייקא שהם בחינת דכר ונוקבא כמשפט גשמי א"י מאוצר טוב וזהו גשמכ"ם הראוים לארצכם בעתם בלילי שבתות שיש למעלה זיווג וזהו לתת מט"ר ארצ"כם בעתו ודוק היטב. ולפי מ"ש מז"ה דארץ ישראל אפי' בחרבנה שותה ממים זכרים כפי זה צ"ל דמשז"ל דבזמן ששרוים על אדמתם ועושים רש"מ שותה מאוצר טוב הוא בחינה יותר עליונה אבל לעולם מה שכתבנו בעניותנו ניתן ליאמר דאוצר טוב רמז ליסוד מיין דכורין אלא שבחרבנה נחית דרגא דלגבי המעלה העליונה שזוכה בבנינה חשיב כאלו אין הגשמים בחרבנה מאוצר טוב ודוק: