Penei David, Deuteronomy, Ki Teitzei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא יבא עמוני ומואבי וכו' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ואשר שכר עליך וכו' לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך וכו'. יש לדקדק דלכאו' אינה מדה כנגד מדה העונש שלא יבא בקהל ה' על דבר אשר לא קדמו. ותו דהול"ל לא יבא עמוני וכו' לא תדרוש שלומם וכו' ע"ד אשר לא קדמו וכו' שכר וכו'. והיה אפשר לומר דהאשה נקראת לחם והזיווג נקראת אכילה ומשום שמנעו מישראל הלחם גם ישראל הוזהרו למנוע הלחם זו אשה מהם דהגזרה היתה על הזכרים:
ורש"י ז"ל פירש על דבר על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם ולכאורה קשה שהכתוב מפרש הטעם שלא קדמו וכו' וכבר הרב כלי יקר טען על רש"י בזה וכתב על דבריו וז"ל ודבר זה אינו מפורש במקרא ועיקר חסר מן הספ' גם אין הדעת נותנת להרחיק שתי אומות על שלא קדמום בלחם עכ"ל ואפשר לישב דברי רש"י דרך דרש דרש"י קשיא ליה קושיות הנזכ' חדא דאינה מדה כנגד מדה ועוד דהוא עונש גדול להרחיק שתי אומות בעבור שלא קדמו לשעה בלחם ומים ואינו כדאי עון זה לגזרה עולמית קשה כזו. ועוד ק"ל לרש"י דהול"ל על אשר לא קדמו אתכם וכו' ומאי על דבר אשר דהוא יתר ולזה פירש דהקב"ה כאב רחמן שלא להזכיר גנות ישראל וחטאתם רמז בתיבות על דבר שיש דבר נודע אצלכם וכה תאמרו אשר לא קדמו אבל עיקר הטעם נעלם מפני כבוד ישראל ורמוז בתיבות על דבר:
והנכון כמו שאמר הרב כלי יקר דמה שלא קדמו בלחם ובמים היה עצה נבערה להביאם לזנות כי מתוך שמתאוים ללחם ומים והם רעבים גם צמאים בהכרה יאכלו מזבחיהן וישתו יינם ויבואו לזנות וזהו על דבר אשר לא קדמו כלומר על דבר נסתר שכיונו במה שלא קדמו וכו' עיין שם באורך בספרו כאן ובפ' פנחס. וזהו שאמר ואשר שכר עליך וכו' כי זה נולד מעצת בלעם שיעצם להכשילם בזנות כמשז"ל והם תרי טעמי למניעת בואם בקהל וסיים ויהפוך את הקללה אחת היתה והשאר נתקיימו כמשז"ל ולכן לא תדרוש שלומם נגד הקללות של בלעם:
לא תתעב אדומי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'. ראיתי בנימוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה שכתב בחלוקת מצרי מש"ם גדול הרב מהר"ם ן' חביב זלה"ה בעל גט פשוט שחקר דכ' פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ואם כך הוא בישראל ק"ו לאומת מצרים השונאים וא"כ לא ימנע או יותרו מדור ה' ואילך ואפי' דור רביעי אסורים. או יותרו מתחילתן ומאי שיאטייהו דתרי דרי קמאי דקיימי באיסור ופי' הרב ז"ל במשז"ל גדולה הכנסת אורחים מהקרבת תמידין כמש"ה עובר עלינו תמיד ואמרו רבותינו זכרונם לברכה דטפם שהותרו בקהל היינו משום שהיו אכסניא לישראל דנתנו להם מיטב הארץ ארץ גושן. ולכן מדינא אסורים ד' דורות דלא גרעי ממאי דכתיב בישראל ועל רביעים לשונאי אבל במה שנעשו אכסניא לישראל דהוו כמקריבי שני תמידין הועיל להם להתיר שני דורות ופשו תרי ועל כן דור שלישי יבא להם בקהל ה' עכ"ד ומ"ש גדולה הכנסת אורחין מהקרבת וכו' הוא אגב ריהטיה דבש"ס אמרו כאלו הקריב תמידין וכן מוכח גם מהענין עצמו דמיירי ביה:
והנה הרב ז"ל דיבר בקדשו בחלוקת המצריים וצריכין אנו למודעי באדום דקדים דהחקירה גם כן שם נמצאת. ונראה במתלמד מדברי הרב ז"ל דאדום בא מעשו בן יצחק בן אברהם ויש לו באיזה סרך זכות אברהם ויצחק ולכן הותרו שני דורות דאלמלא שעמדה להם בצד מה היותם באים מאברהם ויצחק אריא דאיסורא הולך על ארבע דורות אמנם אוקי תרי להדי תרי אשלי רברבי ופשו תרי וז"ש לא תתעב אדומי לשנאתו כמשפט שונאי ה' ד' דורות כי אחיך הוא ובעבור אברהם ויצחק הותרו שנים. והשתא ניחא דעיקר הכתוב בא להתר ולא לאיסור. והול"ל לא יבא אדומי ומצרי בקהל ה' שני דורות ואמאי קבע הכתוב ענינו בהתר. אלא דמסברא היינו מרחיקים אותם לפחות ד' דורות לכן בא הכתוב להתיר השני דורות ודוק: