Penei David, Deuteronomy, Nitzavim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל העולם שואלין ודורשין איזה ס"ד היה לומר בשמעו דברי האלה שלום יהיה לי דלאו בשופטני עסקינן וצריך למצוא איזה סברה שיש מציאות לטעות בה. ואפשר במה ששנינו הנזיקין שמין להם בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזבורית ואמרו בגמ' שם בגיטין דף מ"ט מפני מה אמרו בעל חוב בבינונית כדי שלא יראה אדם לחבירו שדה נאה דירה נאה ויאמר אקפוץ ואלונו כדי שאגבנו בחובי. והשתא לפי מ"ש שהחטאים הם חובות והדין הוא דבע"ח בבינונית לפ"ז כשנפרעין מן האדם על חטאתיו נפרעין מן הבינונית. והנה האדם עצמו הוא עדית ובניו ובני ביתו הם בינונית ונכסיו הם זבורית כי אין נכבד לאיש יותר מעצמו ואחריו בניו ואחריהם נכסיו וזהו הס"ד של הרשע שכאשר יהיו נפרעים מן השמים מחטאותיו על כל פנים הוא ניצול שהוא העדית ואין הדין ליפרע מהעדית. וז"ש והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי דייקא שאם גזרת עילאה יפרע מבניו ונכסיו אבל הוא עצמו יהיה לו שלום. ועל זה אמר לא יאבה ה' סלוח לו דייקא כי אם אמרו בע"ח בבינונית אמרו לגבי בני אדם שמא יראה לו שדה נאה ודירה נאה וכו' וזה לא שייך לצד עילאה וא"כ חוב זה דינו ליפרע מהעדית ובו היה מתחיל. ועוד כי אז יעשן אף ה' וכו' כי הוא מזיק ופוגם למעלה ח"ו ומעורר הדין והנזקין שמין להם בעדית ולכן ורבצה בו דייקא כדין מזיק ליפרע מהעדית: