בילקוט סדר היום בפ' עשר תעשר ר"י דסכנין בשם ר' לוי בזכות שני דברים ישראל מתחטאים לפני המקום בזכות שבת ובזכות מעשרות בזכות שבת כתיב אם תשיב משבת רגלך מה כתיב בתריה אז תתענג על ה' ובזכות מעשרות כתיב ושמחת בכל הטוב ד"א ושמחת בכל הטוב אין טוב אלא תורה דכתיב כי לקח טוב לפיכך משה מזהיר ישראל עשר תעשר עכ"ל ויראה כי ב' דברים צריכים לבעל תשובה שבת וצדקה והענין במ"ש הרב דעת חכמה שער השבת פ"ד שע"י החטא ממשיך כח הטומאה בפנימיותו וחיצוניותו אמנם ע"י החרטה והבכיה ממשיך בתוכו קדושה אבל צריך להמשיך ניצוץ שכינה ואותו ניצוץ מגרש כח הטומאה מפנימיותו. והב' צריך לעשות מצות חבילות חבילות באברי' שחטא בהם ועי"ז יתהוו מלאכים ויגרשו המלאכי חבלה בחיצוניותו. ושתים אלה אי אפשר כי אם בשמירת שבת כי אז יזכה לניצוץ שכינה על נשמה דאצילות. גם צריך זמן רב לקיים מצות באברים שחטא ומי יזכור כל חטאותיו אמנם שמירת שבת שקול ככל המצות והוי כקיים מצות חבילות זהו תורף דברי הרב החסיד הנז' עיין שם באורך:

ובזה יובן מאמרם ז"ל כשעלה משה למרום עלה לרקיע ז' התחילו לקרות ויכלו ולספר בשבחה של תשובה ויש להבין מה ענין ויכלו לתשובה וחוץ מדרכנו אפשר במ"ש ז"ל דבאמירת ויכלו אנו מעידים שהקב"ה ברא העולם ואם הוא רשע פסול לעדות ולכן צריך להרהר בתשו' טרם אמירת ויכלו ואז נעשה כשר ומזה ניכר כח התשובה בי כמו רגע נעשה צדיק כמו שאמר בפ"ב דקי' על מנת שאני צדיק גמור ה"ז מקודשת שמא הרהר תשו' וזהו שאו' ויכלו ולספר כח התשובה כנלמד מאמירת ויכלו שהוא להעיד ועד רשע פסול ובהרהור תשו' סגי:

אמנם עפ"י האמור יש לפרש כי התשובה לא תכון אלא כשיתקן פנימיותו וחיצוניותו ואי אפשר כי אם ע"י שמירת שבת ואפשר כי באמירת ג' ויכלו אחד בערבית ואחד קודם ברכת מעין ז' ואחד בקידוש נתקנים נר"ן ונטהרים בשרות ניצוץ שכינה בנר"ן שלו וגם שמירת שבת ככל המצות ומטהר חיצוניותו ולכן היו או' ומספרים כח התשו' דע"י שמירת שבת יגדל נא כח התשובה ואם לאו עדין הוא מבחוץ. ובהכי ניחא מאמרם בב"ר ע"פ ויצא קין שאמר אדם הראשון כ"כ כח התשובה פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת גם אמרו בתנחומא וישם ה' לקין אות שבת מסר לו והני בי תרי צריכים ביאור אמנם עפ"י מה שכתב הרב הנז' ניחא דהתשובה לא תכון אלא בשמירת שבת ולזה קין שעשה תשו' אות שבת מסר לו ואדם הראשון אמר מזמור שיר ליום השבת כי עי"ז התשובה שלימה. וזהו לטהר גופו ונשמתו מבית ומחוץ ועדין צריך לתקן מה שהיה בחטאתו מפריד אלוף וע"י הצדקה מיחד קבה"ו כמו שאמר רבינו האר"י זצ"ל וז"ש בשני דברים מתחטאים ישראל דייקא מטהרים שיהיה תשובה שלימה א' שבת לתקן גופו ונר"ן וב' ליחד קבה"ו על ידי הצדקה. והדבר אחר סבר דהתורה עיקר כי ע"י התורה א"צ ד' חילוקי כפרה כמו שאמר הרב עיר בנימין ח"ב מס' יומא עיין שם באורך ובס' הקטן דברים אחדים דרוש ט"ז. וז"ש ושמחת בכל הטוב וק' איך פסיק ותני שישמח האדם ע"י מעשר שהיא צדקה ואפ' שחטא בכריתות ומיתות ב"ד ובחילול ה' שצריך יסורין או מיתה לז"א אין טוב אלא תורה שהיא מכפרת תכף וא"צ לת"ח ד' חלוקי כפרה ועי"ז יתקיים ושמחת בכל הטוב מילתא פסיקתא ואין כאן יסורין ומיתה לפיכך משה מזהיר עשר תעשר ובכלל מזהיר על התורה דע"י תורה וצדקה ישמח צדיק אף שחטא בכריתות ומיתות ב"ד או בח"ה על ידי התורה וצדקה מתכפר לו מיד ודוק ובפשיטות יש לומר במאמרינו במ"ש השומר שבת אפילו עע"ז וכו' וכתיב וחטאך בצדקה פרוק ואז"ל דצדקה מכפרת אף על המזיד וז"ש בב' דברים ישראל מתחטאים דייקא מטהרים מעונותיהם בשבת וצדקה כמבואר דהם שתי כפרות עצומות. והד"א מוסיף תורה שמכפרת כמשז"ל סוף מנחות מי שעוסק בתורה אינו צריך לא עולה וכו' ע"ש:

אמנם יראה לפרש במאמר הנז' בהקדים מה שכתבו המפרשים דטעם התשובה משום דישראל בנים למקום ואב שמחל על כבודו כבודו מחול והגוים עבדים ומלך שמחל אין כבודו מחול והראיה דישראל יש להם דין בנים הוא מהשבת דגוי ששבת חייב מיתה והטעם דאין משתמשים בשרביטו של מלך. והמעשרות שהם צדקה ללויים ועניים מעשר א' ומעשר עני ומוכח דיש לישראל דין בנים כמו שאמר ר' עקיבא לטורנוסרופוס פ"ק דבתרא וז"ש בב' דברים ישראל מתחטאים כלומר נטהרים לפני המקום בתשובה בזכות שבת והמעשרות דמשניהם מוכח שהם בנים וכיון שכן יש תשובה דאב דמחל וכו'. והדבר אחר פליג דלעולם דאנחנו עבדים ולא אמרו מלך שמחל וכו' אלא במלך ב"ו אבל הקב"ה כ"ע דיליה ומצי מחיל במ"ש פ"ק דקידושין. אך סוררים הגוים אינם מודים דכ"ע דיליה וכמו שאמר בירושלמי פרקא קמא דע"ז דאכסנדרוס היה אומר שהע"ז מושל ביבשה ולהבדיל הקב"ה מושל בים וכיון דאינם מודים דכ"ע דיליה א"כ לסברתם מלך שמחל אין כבודו מחול ולהכי אין תשובה מועלת להם וגוי ששבת ח"מ דלדידהו אמרינן מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול אבל ישראל שמודים באלהותו דכ"ע דיליה אף שהם עבדים מצי מחיל והרשה והתיר לעשות שבת כמעשהו ממנו וכפ"ז הוה אמינא דאין לעשות צדקה שהם עבדים ומשל למלך וכו' כמו שאמר טורנוסרופוס לזה דריש ושמחת בכל הטוב זו תורה דמהתורה נשמע דאנו בנים דאמרו בזוהר מאן דעסיק באורייתא אקרי בן לקב"ה וא"כ הגם דמתשובה ושבת אין להוכיח שהם בנים מ"מ מהתורה שפיר מוכח וא"כ יש לעשות צדקה לפיכך משה מזהיר עשר תעשר דכבר שם נאמר ושמחת בכל הטוב זו תורה דמינה דיש לנו דין בנים ושרי לעשות צדקה. ודרך זה פתח בו בני ידידי החכם השלם כמה"ר אברהם נר"ו אך אמר בסגנון אחר ולי יראה כדאמרן: