Penei David, Deuteronomy, Shoftim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כאשר ירדוף הקורא הני קראי לעולם ירגי"ש אדם בכפל הדברים וכפל הענין. ואפשר לפרש בהקדים מה שכתב הרמב"ן בחידושי פ' זה בורר דרב האי גאון כתב דאם מופלא שבב"ד נחלק עם אחרים הלכה כמותו כי רב הוא בחכמה והרמב"ן נחלק עליו דיחיד נגד רבים דעת היחיד בטל וההיא דאמרו פ"ק דיבמות דאיכא מ"ד עשו בית שמאי כדבריהם משום דהוו מחדדי טפי לא אתמר אלא במועטים נגד מרובים אבל יחיד דבריו בטלים לגבי רבים אפילו היחיד חכמתו מרובה מאד ע"ש. וזה רמז הכתוב כדעת הרמב"ן לאפוקי דעת הגאון ובאת אל הכהנים הלויים שהם מורי הוראות ואל השופט פקיע ומומחה ודרשת לא תימא דנעשה כדעת השופט אף שהוא יחיד מצד מה שהוא חכם ובקי. לא היא אלא והגידו לך לשון רבים ועשית על פי הדבר אשר יגידו כלומר דאם רבים אומרים אז ועשית אבל השופט לבדו והוא באחד אין לעשות על פיו ובעינן והגידו לשון רבים וכדעת הרמב"ן:
ואומרו ועשית על פי הדבר וכו' אפשר לפרש במה שהקשו הראשונים דקיימא לן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וא"כ הסנהדרין אשר קבועים הם נדונים כמחצה על מחצה וא"כ איך עומדים למנין ואחרי רבים להטות הא קביעי וקיימי. ותירוצי הראשונים בזה אחת היא דדיבורייהו ניידי ואין כאן קבוע ומשום הכי אזלינן בתר רובא. וזאת שנית דלא שייך כל קבוע אלא היכא דאיכא ספיקא לברר הדבר כגון ט' חנויות שלקח ואינו יודע ממי לקח אבל בסנהדרין יודעין ורואים מי המזכין ומי המחייבין ובזה אזלינן בתר רובא. והביא הרב פר"ח בי"ד סי' ק"י ס"ק י"ג את דבריהם. וז"ש והגידו לך לשון רבים דאזלינן בתר רובא. וכי תימא הרי הם קבועים במקום וכל קבוע כמחצה על מחצה לז"א ועשית על פי הדבר רמז דאנו שומרים הדברים ודיבורייהו ניידי ואזלינן אחר הדברים אף שיגידו מן המקום ההוא והמקום קבוע מ"מ ועשית על פי הדברים ודיבורייהו ניידי וזה תירוץ ראשון. ועוד ושמרת לעשות ככל אשר יורוך שאתה מכיר המורים רמז תירוץ ב' דאין זה קבוע מאחר שאתה מכיר לעשות ככל אשר יורוך וידעת מי הם המורים ולא אמרו כל קבוע אלא היכא שאינו ניכר מה שאנו דנים בו מהיכן הוא:
ואמר עוד על פי התורה אשר יורוך רמז מאי דקי"ל בח"מ סי' כ"ה דאם יש שנים שאומרים דבר אחד אך כל אחד ממקרא אחר אין נמנים לשנים דאין טעם אחד משני מקראות אך אם אמרי תרוייהו מסברא אף שהטעמים חלוקים נמנים לשנים דשניהם מסכימים בדין וכל מבוקשינו היכי לדיינו דייני להאי דינא ומה לנו אם חלוקים בטעמן וז"ש על פי התורה אשר יורוך רמז בזה רמז שהתורה מגדת הדין בפסוק אחד וזהו על פי התורה אשר יורוך דתורה אחת היא לנו ואין טעם אחד משני מקראות. ועל המשפט אשר יאמרו רמז דהעיקר הוא המשפט ואם חלוקין בטעמן לא אכפת לן דעיקר הוא דהסכמתם בדין כמו שאמר מהריק"ו והביאו מור"ם שם בח"מ סי' כ"ה ע"ש:
ואפשר עוד לרמוז אומרו ע"פ התורה ועל המשפט דהול"ל ע"פ התורה והמשפט ומאי ועל המשפט. אמנם בפ"ק דהוריות אמרו דאם ב"ד הורו וידע א' שראוי להוראה שטעו אין לו לעשות כהוראתם. ואלו בירושלמי פ"ק דשבת ופ"ב דע"ז אמרו רבי וב"ד התירו השמן שמואל אכל רב לא קביל עליה מיכול א"ל שמואל אכול דלא כן כתב אנא עלך זקן ממרא. וצ"ל דאם האוסר סובר שטעו ודאי אין לו לעשות כהוראתם אך אי לא ברירא ליה מילתא דיש לו פקפוקי דברים לבד מחויב לעשות כדבריהם. ועוד יש חילוק דאם א' אוסר על עצמו מה שהורו ב"ד לא מן הדין דלענין דינא מסכים הולך לדעת הב"ד אך הוא רוצה להחמיר על עצמו דרך חומרא רשאי וכמו שאמר על יחזקאל דלא אכל מבהמה שהורה בה חכם. ושמואל ידע דלא מצד חומרא היה רב נמנע מלאכול אלא שהיה לו פקפוק על זה ולא ברירא ליה לאסור וע"כ הכריחו לאכול:
ועוד מתבאר מדברי הרמב"ן בספר המצות בשרש א' דזה שידע שטעו ב"ד חייב לבא לפניהם ולמשקל ולמטרי קמיהו ואם ב"ד הסכימו ביטול דעתו ושבשו עליו סברותיו ינהוג כדעתם. ומשמע דדוקא כאשר חשבוהו לטועה ודברו אליו קשות והסכימו בטעותו אז בשגם הוא בצר עודנו עומד בדעתו מחויב לחזור ולנהוג כמותם והוא מ"ש ימין ושמאל אפי' שיאמרו על ימין שהוא שמאל. אך אם בהתוכחם עמו ולא היה להם כח לומר שהוא טועה דגם הם ראו דיש פנים לדבריו אלא שאמרו דהם ירדו חדרי עומקא דדינא וסברתם אמת. וזה גומר בדעתו שהם טועים אז מחויב שלא לנהוג בדעתם זהו העולה מסוגיות הבבלי ירושלמי ודברי הרמב"ן הנזכרים. אמור מעתה ז"ש על פי התורה אשר יורוך כי אתה מחויב לקבל הוראתם ואם אתה מסכים בדין אלא שאתה רוצה להחמיר אז ועל המשפט על דייקא לפנים משורת הדין וז"ש וע"ל המשפט אשר יאמרו לך תעשה דרך חסידות על המשפט והיינו דוקא לעצמך לא להורות לאחרים וזהו תעשה. ואם אתה סובר שטעו והם אומרים שאתה טועה ושבשו עליך סברתך אז לא תסור מן הדבר אשר יגיד"ו דברים קשים כגידין שדברו קשות שאתה טועה בכגון זו לא תסור ימין ושמאל אפי' שאומרים על ימין שהוא שמאל לדעתך אתה מחוייב ללכת אחריהם ודוקא באופן זה אשר יגיד"ו דברים קשים כגידים אז ימין ושמאל בפי' על ימין שהיא שמאל לאפוקי אם לא דברו אליך קשות אז הבט ימין וראה ועשה בדעתך ודוק היטב: