רש"י והתרגום פירשוהו על שבטי ישראל כשהולכים לרגל ואפשר לרמוז שם יזבחו זבחי צדק ברגלים כי שפע ימים רומז האורות חכמה ובינה המתגלי' ברגלים וחכמה נקרא ימא רבה ובינה ים וז"ש וספוני טמוני חו"ל אורות הטמונים בימי החול עתה מתגלים ברגלים ומן השפע ההוא בהר הקדש המכוון כנגד בה"מ של מעלה יונקים ישראל ברגל ע"י הקרבנות המקרבים ומיחדים למעלה:

ועוד פירש"י עמים הר יקראו על האומות ע"ש ולפי זה אפשר לפרש במ"ש בעניותנו בכמה דוכתי דהירושלמי פריך איך נבנה בה"מ בהר והלא בכל הר יש ע"ז ותירץ מהר"א רוזאניס בהקדמת הזוהר דכשקדמה קדושה אין הסט"א יכולה לשרות ואמרו במדרש דכשנברא העולם התפלל הקב"ה כביכול על אבן השתיה וא"כ אין כח לסט"א לשרות שם עכ"ד וז"ש עמים הר יקראו הסט"א שהם עלמא דפירודא עמים הר יקראו כלם יודעים וקורין ומקרין שהוא הר מיוחד בכל ההרים לשם ה' דשרתה בו שכינה בעת בריאת העולם. ומטעם זה שם יזבחו זבחי צדק הותר לעשותו בית המקדש. ולאפוקי זבחי מתים שהם זבחי ע"ז אמר זבחי צדק ובזה אפשר לו' מז' מ"ח. גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו וכי תימא תרתי דסתרן הר קדשו דכל הר יש ע"ז ואיך קאמר הר קדשו לז"א קרית מלך רב נודע בגוים שהיא קרית מלך רב ושרתה שכינה בתחילה. וזה אפשר כונת הכתוב ויביאם אל גבול קדשו וכי תימא הוא הר ויש ע"ז לז"א הר זה קנתה ימינו מקודם ואין הסט"א יכולה לשרות שם. והרב שמע יעקב פ' תרומה דף ק"א פירש פסוקים אלו בהקדמה היא באת בגבולי ע"ש ויש לפקפק קצת על דבריו דאם אמרו לרחוץ במרחץ שיש בו ע"ז לא אמרו להשתמש בע"ז ובפרט לגבוה דמאיס ויש לישב אך על פי האמור ניחא: