ואהבת את ה' אלהיך וכו'. שמעתי במ"ש נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה. כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש עד שבא ר"ע ולימד לרבות ת"ח. וכפ"ז ודאי דגם ואהבת את ה' אלהיך מרבינן לת"ח ואמרו מאן דרחים רבנן הו"ל בנין רבנן וז"ש ואהבת את ה' לרבות ת"ח וע"י שתאהוב לת"ח ושננתם לבניך תזכה ללמד בניך ויהיו ת"ח עד כאן שמעתי. וארחיב הדברים כי מהרש"א בח"א הקשה דבכל מקום האהבה היא למעלה מיראה והכא אשכחן דשכר אהבה הוא גרוע משכר היראה דמאן דדחיל רבנן איהו גופי' צורבא מרבנן ומאן דרחים הוו ליה בנין רבנן ותירץ דמי שאוהב ת"ח ודאי הוא ת"ח דאי לא הוה ת"ח היה שונא לת"ח כמו שאמר ר' עקיבא בתחילה מי יתן לי ת"ח ואנשכנו זהת"ד ובזה נבא אל הביאור ואהבת את ה' אלהיך את לרבות ת"ח דגם נחמיה העמסוני הוה דריש ליה הכי ולא פירש כי אם אח"ך בפ' את ה' אלהיך תירא וכבר ביאר מהר"י סג"ל בריש תשובותיו טעמא ע"ש באורך וכיון שאתה אוהב ת"ח ודאי אתה ת"ח וא"כ והיו הדברים האלה על לבבך שתדיר תהא הוגה ומחשב בתורה. והנה שכרך ושננתם לבניך דרך חידוד לשון שנון כי כיון שאתה ת"ח תלמד לבניך בחריפות לרדת לעומקא של הלכה והוא שכר מאן דרחים רבנן דהו"ל בנין רבנן. ואם אהבתך היתה בגדר גדול בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם ע"ד שאמרו פ"ק דקדושין ולדרכנו תזכה דגם בן בנך ת"ח והוו עיניך רואות במותב תלתא קורין ומקרין בראש הקרואי"ם ואז אין תורה פוסקת והכל תלוי בגדר האהבה אשר תאהב לת"ח: