טעם למחצית השקל פירשו הראשונים להורות אחדות כי כל איש ישראל חייב לאהוב חבירו כאלו הם גוף אחד אי לזאת זה יתנו כל אחד מחצית השקל דהוא וחבירו היו לאחדים ובין שניהם שקל שלם ולכן העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ועשיר ורש נפגשו אידי ואידי חד שיעורא עד כאן דבריהם. ואפשר להרחיב הענין כי מהשקלים לוקחים קרבנות צבור תמידין ומוספין הבאים לכפרת ישראל ורמז במחצית השקל כי הקרבנות אינם מכפרים אלא כשישראל הם באחדות אחד וכל איש יחשוב כאלו הוא וחבירו אחד והגם כי הוא עשיר וחבירו עני העושר והכבוד לבר מגופ' אך הנפש שהיא העיקר כשם שנפשו היא חלק אלוה ממעל גם נפש העני כמוהו וכלם בני אל חי ואם יש שנאת חינם ביניהם אף שיש בידם תורה ומצות דא עקא וזהו רמז הכתוב חלק לבם עת"ה יאשמו כלומר אם יש ביניהם שנאת חנם אפי' שבים בתשובה מעונות אחרים לא יועיל וז"ש חלק לבם עת"ה שהיא תשובה כמשז"ל בכמה דוכתי אין עתה אלא תשובה כלומר אף ששבו בתשובה כרמוז בתיבת עתה יאשמו דגדולה שנאת חנם המכרעת לתשובה מעונות אחרות. ושמעתי אומרים שזה כיונה אסתר שאמרה למרדכי לך כנוס את כל היהודים כלומר אמור להם דברי כבושים שיהיו כלם אחדות אחד וזהו לך כנוס אסיפת לבם כאחד את כל היהודים עד כאן שמעתי. ולפי דרכנו יומתק כי הנה אסתר רצתה שיתענו כי התענית במקום קרבן והקרבן אינו מועיל כי אם כשיהיו באחדות א' ולכן כמערכה אל הדרוש הקדימה לומר לך כנוס את כל היהודים שיהיו באחדות אחד ואחר זה וצומו עלי שהתענית במקום קרבן וכשיש אחדות יעלה קרבנם לריח ניחח ובזה ניחא דכשהיו מונין ישראל היו נמנין על ידי מחצית השקל דישראל נחשבים לגוף אחד והשכינה שורה בישראל כשהם באחדות וכמשז"ל על פסוק והוא באחד שכביכול הוא באחד כשהם באחדות אחד וביעקב נאמר ע' נפש דהכל נחשבים נפש אחת. והשתא על ידי המנין נראין נפרדים וחלוקים לזה נמנין במחצית השקל להורות דישראל הם באחדות ואף שנמנין זהו למראה עינים אך בצלם הכל אחד ובעת המנין עצמו דח"ו נראה פירוד היא על ידי מחצית השקל שמורה האחדות. ואפשר שלאחר שעשו העגל שטעו בטענת כי אמר אלהים אנכי ה' אלהיך לשון יחיד וכמו שאמר משה רבינו ע"ה לי ציוית להם לא צוית לכן בא אח"ך מצות מחצית השקל להורות שכלם נחשבים כאחד וז"ש לכפר על נפשותיכם כלומר על אשר עלה על לבכם כי אתם הרבים ועל זה סברתם כי אנכי בלשון יחיד נאמר ולא דיבר לכל ישראל וצריכים אתם לכפר על נפשותיכם על מה שהחזקתם נפשותיכם רבים כי לפי האמת נפש אחת אתם חשובים ולכן זה יתנו מחצית השקל להורות כי כל אחד פלגא דגופא עם חבירו:

ומן האמור יובן מאמרם ז"ל סוף ברכות ויאמר למלאך המשחית בעם רב טול הרב וכו' ובהשחית ראה ה' מאי ראה כסף הכפורים ראה הכונה כי הנה כתבו ז"ל דהא דמיתת הצדיק מכפר היינו מטעם דישראל כלם חשובים גוף אחד וכשהאדם חולה מקיזין זרועו ויתרפא וה"נ הצדיק זרוען של ישראל והוא מסתלק ומתכפרים ישראל ותעלה ארוכה ומרפא לכל הגוף. ובזה פירשו כת הקודמין גאלת בזרוע עמך שהקב"ה גואל ישראל בזרוע שהוא הצדיק נוטל הצדיק ומכפר על העם. והשתא דריש ויאמר למלאך המשחית בעם רב טול הרב שבהם וכך היא המדה שצדיק אחד מכפר על הדור ויקשה דהא דמכפר היינו כשישראל הם באחדות אז הצדיק מכפר דהגוף מתרפא והן מקי"ז מזרועו וכן הצדיק שהוא זרוען של ישראל והכא שהחטא היה שמנו ישראל א"כ מהמנין מוכח שהם נפרדים וכשהם בפירודא הצדיק אינו מכפר לז"א ובהשחית ראה ה' כסף כפורים שעשו מחצית השקל לצורך קרבנות צבור וגילו בזה שהם באחדות וא"כ הצדיק מכפר וזה שנמנו לא עלה על לבם שבזה יהיו נפרדים ושוגגים היו והראיה כסף הכפורים שעשו לקרבנו' מקודם וא"כ דין הוא שהצדיק יכפר:

ואפשר למתק ענין הנז"ל דכל אחד מישראל נותן מחצית השקל ובין שניהם שק"ל גימטריא נפש וא"כ מחצית השקל הוא חצי נפש להורות דשניהם נפש אחד:

והנה ראיתי כתוב משם הרב ברכת שמואל דמחצית השקל בא לכפר חצי גלות מצרים שהוא ת"ל שנה ולא היו אלא רט"ו וזהו מחצית שק"ל גימטריא ת"ל גם נפש גימטריא ת"ל וזהו לכפר על נפשותיכם ע"כ מ"ך. ויש להרחיב הענין כי נודע מגורי האר"י זצ"ל כי גלות מצרים לתקן ניצוצות קרי דאדם הראשון ולכך היו ת"ל שנה גי' נפ"ש כי על ידי הקרי נפש הוא חובל ובשעת מתן תורה היו ברום המעלות והלוחות הראשונות היו חרות ממלאך המות חירות משעבוד מלכיות וכשחטאו בעגל חזרו לכמות שהיו ונמצאו חייבים רט"ו שנה גלות מצרים על כן נתן להם מחצית השקל לכפר חצי הגלות רט"ו שנים שהוא מחצית שק"ל ת"ל:

ובזה יובן מאמרם ז"ל פ"ק דבתרא א"ר אבהו אמר משה לפני הקב"ה במה תרום קרן ישראל א"ל בכי תשא שהכונה כי אחר העגל היה משה ירא וחרד על שעבוד מצרים שמה שהרויחו במתן תורה וזכו למקום החירות נאבד מהם ומה יעשו בחצי גלות מצרים שהם חייבים וזהו ששאל משה רעיא מהימנא כרועה עדרו במה תרום קרן ישראל שיהיו בני חרי ולא יעבור עוד נוגש מצד חצי גלות מצרים והשיבו ה' בכי תשא כי מחצית השקל רט"ו מכפר על רט"ו שנים של גלות מצרים:

עוד אפשר לומר במ"ש בספר תוצאות חיים חדש שדקדק דמאחר דאדני המשכן נעשו מחצאי שקלים שנמנו כאן א"כ היה הדבר מוכרח ומאי קאמר כי תשא ופירש רש"י כשתחפוץ וכו' הו"ל לומר בלשון חיוב שימנם לצורך אדני המשכן ותריץ יתיב דאם היה בצווי שיתנדבו מחצית השקל לצורך המשכן היה קצת בושה וזלזול לישראל לחייבם לכפר העגל לכן באהבת ישראל אמר כי תשא כשתחפוץ וכו' ע"ש והכונה דנדבת המשכן אינו מגיע בושה לישראל דלא חייבם רק אשר ידבנו ולא מתורת חיוב ולכן לא ניכר כ"כ דמוכרחים בשביל העגל מאחר דתלה הדבר ברצונם ואם לא התנדבו לא חטאו וזה שאל משה רבינו במה תרום קרן ישראל שיתפרסם שאתה רוצה בכבודם א"ל בכי תשא כלומר ממה שאני אומר בלשון כי תשא ולא לשון חיוב יכירו וידעו שאני חפץ ביקרם שלא יהיה להם סרך זלזול ודוק: