Penei David, Exodus, Mishpatim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב בס' אמרי נועם שכשישראל בגלות שכינה עמהם לכן אמר אם בגפו יבא לגלות תחת כנפי השכינה כשיוצאים מן הגלות יוצאים תחת כנפיו ז"ש אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא שהיא השכינה ויצאה אשתו עמו השכינה ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אשתי ורוצה לישאר בגלות ובשמדות בין אדום וישמעאל ורוצה לנהוג כמותם וכמעשיהם ובדרכי האמורי ואומר לא אצא חפשי והגישו אל האלהים השם יתברך יתנהג עמו במדת הדין אח"ך והגישו אל הדלת או אל המזוזה שבמזוזה כתיב ואהבת את ה' אלהיך כנגד מה שאמר אהבתי את אדוני מיד ורצע אדוניו את אזנו במרצע לפי שהמרצע הוא כלי לחבר הדברים זה בזה צונו הכתוב שירצע אזנו לפי שהוא קוצץ בנטיעות כי הכתוב אמר כי לי בני ישראל עבדים והוא רוצה להיות עבד לאחר עכ"ל. ואפשר להרחיב קצת הרמז הזה דהיינו שמשה ידבר אל שרי עם ועם מהאומות וז"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם של שרי האומות כי תקנה ע"ע שיבואו ישראל בגלות הזהרו שלא תעבירום על התורה רק גופם מסור בידכם לעבוד בגופם וז"ש שש שנים יעבוד שכל א' מישראל ששים שנה יעבוד במסים וכיוצא דמבן עשר רשאים לשעבדו אך ישאר בתורתו באופן כי בז' שהוא שנת ע' יצא לחפשי וימות ביחוד ה' ותורתו. אם בגפו יבא שהשכינה עמהם וזה אם הוא ודאי כמו אם תקריב מנחת בכורים וכיוצא שהוא ודאי שיבא לגלות בכנפי השכינה. וכשיגיע זמן בגפו יצא עם השכינה. ואם ישובו ישראל בתשו' ויזכו להתחבר עם השכינה ע"י התורה והמצות בגלותם עד שיקראו בעל אשה השכינה. אז יצאו קודם הזמן ויצאה אשתו עמו שהשכינה ג"כ תקדים לצאת עמהם. אם אדוניו שהם האומה ההיא יתן לו אשה שפחה כנענית שימשיך עליהם בפיתויים הסט"א וילדה לו בנים מעשים רעים כשיבא זמן גאולתם האשה וילדיה הסט"א והמעשים רעים תהיה לאדוניה האומה ושר שלה והוא יצא בגפו בכנפי השכינה כי בא מועד זמן יציאתם. ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני השר של האומה את אשתי הסט"א ואת בני ילדי פשע לא אצא חפשי. והגישו אדוניו אל האלהים השר עצמו מוכרח להגישו לפני האלהים מדת הדין כי אי אפשר לקנות עבד ה' ולא יצוייר ישראל שיכול לצאת מרשותו יתברך והשר עצמו ע"כ מוכרח למוסרו למדת הדין והוא השר עצמו ירצע את אזנו גי' דין וגי' אדני עם הכולל שהוא עבד ה' במרצע גימט' ת' שבצאתם לפני ת' שנה ממצרים גאלם ה' לעבודתו והגישו אל הדל"ת ה' אחד דל"ת דאחד כי לא אפשר לעבוד לזולתו. או אל המזוזה גי' ע' שבעים סנהדרין של מעלה. ושם אדוניו עצמו שהוא השר ירצע את אזנו במרצע שיקבל דין של מעלה ועבדו לעולם לה' כי ישראל אי אפשר לצאת מרשותו יתברך ח"ו ודוק: