מכשפה לא תחיה כל שוכב וכו' זובח לאלהים וכו'. סמיכות פסוקים אלו פירש מז"ה מהר"א אזולאי זלה"ה בספרו ברית אברהם על הכ"ד כי הנה במכשפים יש שני מינים בכללם שהיה עושה בלעם הקוסם דהיה עושה מעשה אישות באתונו. וגם עשה מזבחות לכחות עליונות והכל לצורכי שתופי כשפיו וז"ש מכשפה בכל מין כשוף לא תחיה וסמיך כל שוכב וכו' זובח וכו' דבשניהם עושים כשפים כמעשה בלעם הרשע עכ"ד:

ובמסרה מכשפה לא תחיה לא תחיה כל נשמה והחכמה תחיה בעליה ואפשר לפ' במעשה דשמעון ן' שטח שעשה כמה המצאות ללכוד שמנים מכשפות והרגן ביום אחד ופריך הש"ס דאין דנין שנים ביום אחד ומשני הוראת שעה היתה וז"ש מכשפה לא תחיה רמז דאחת אחת ידינוה וימיתוה וזהו מכשפה אחת אחת לא תחיה. וזימנין דמשכחת להוראת שעה לא תחיה כל נשמה כשמעון ן' שטח שהרגן כלן ביום אחד לכל המכשפות והיה הדבר מוכרח כי כמה המצאות עשה ללכדם וזהו והחכמה תחיה בעליה שברב חכמתו ניצול מהן ונפלו בידו:

ובאופן אחר אפשר דידוע דלאו דוקא מכשפה דה"ה מכשף אלא שדיבר הכתוב בהווה כמו שאמר מרבה נשים מרבה כשפים. וידוע דהסנהדרין היו יודעים כשפים כדי שידעו לדונם וגם לינצל מהם במ"ש בס' יוחסין דף ט' וכעובדא דריב"ח בירושלמי פרק ד' מיתות. וז"ש מכשפה לא תחיה ולאו דוקא מכשפה אלא ה"ה מכשף אחת דתו להמית וז"ש לא תחיה כל נשמה מכשפה או מכשף אידי ואידי במיתה. וכי תימא השתא דגם מכשף חייב מיתה הרי הסנהדרין יודעים כשפים לז"א והחכמה תחיה בעליה הם ידעו משום חכמה לדון המכשפים וגם לינצל מידם וזהו תחיה בעליה: