Penei David, Exodus, Shemot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. אפשר לרמוז כי סופי תיבות בני ישראל הבאים מצרימה מילה שם רמז שזמן קריאת פרשיות אלו תקון לפגם הברית כאשר ניצוצי הקדושה נתפזרו הלכו שבי לפני צר הסט"א והוא רמוז שמות בני ישראל הבאים ר"ת שביה. וסופי תיבות ואלה שמות בני ישראל הבאים תהלים כי קריאת ס' תהלים הוא תקון לפגם הברית כמו שביארנו בעניותנו במ"ש בריש שוחר טוב שהתפלל דוד הע"ה דהעוסק בתהלים יהיה כעוסק בנגעים ואהלות שסגולתם לכפר פגם הברית עוד יש לרמוז כי ר"ת מצרימה את יעקב איש גימט' ב"ן לרמוז כי השכינה אשר אליה מתיחס שם בן כביכול ירדה עמהם. ועוד רמז דיש להם דין בן. וכיון שכן קושי השעבוד משלים. וכיון שהם בן יקבלו התורה וליכא טענת בן המצר לגבי בן כמו שאמר באסיפת זקנים וע"י התורה קדש הם והקדש מפקיע מידי שעבוד. וגם יקבלו שבת הרמוז בסופי תיבות את יעקב איש וינוחו בשבת בעבדותם וגם בשבת הגדול יתגלה שבחם כי יתפסו ע"ז של מצרים וכו' והכל רמוז תחילת הכל כי טרם מכה ציץ רפואה פרח:
ועוד אפ' לרמוז כי תיבת ואלה גימטריה מ"ב כי כל מ"ב הוא לברר לזה גלו למצרים לברר ני' הקדושה וכמדומה לי שראיתי בדרשות מהרח"ו (כתב יד) שהוא רמז גם כן דסופי תיבות שמות בני ישראל הבאים תלים רומז על הארש לתהלים כמש"ה ואתה קדוש יושב תהלות ישראל וגם ברמזי רבעה"ט ראיתי שכתב ר"ת שביה וסופי תיבות מילה ע"ש:
ואלה שמות הבאים מצרימה וכו' ויוסף היה וכו'. אפשר לומר כי יען טרם מכה ציץ רפואה פרח בפסוקים אלו רמז כמה מיני תרגימ"א ולא פסיק טעמ"א לצאת ישראל ממצרים ותפרה ישע גאולת ישראל. הלא מראש כתבנו בכמה דוכתי בהקדמ' שתי שטרות היוצאי' על שדה אחת אי בעי בהאי גבי אי בעי בהאי גבי כמבואר בח"מ סי' ר"ם ובמעמד בין הבתרי' נתן ארץ ישראל הוא ית' לאברהם אבינו עליו השלום בתנאי גלות מצרים ושעבוד מלכיות ובמילה נתן ארץ ישראל לאברהם אבינו עליו השלום בתנאי לקבל אלהותו. ואם ישראל רוצים בשטר המילה פקע הגלות כמבואר באורך במקומות שונים בקונטריסנו. ולכן ראש על אר"ש רמז מילה בסופי תיבות בני ישראל הבאים מצרימה לרמוז שאם יקבלו שטר המילה אשר נתן אלהים לאברהם פקע השעבוד. ועוד טעם אחר שהשכינה כביכול השלימה הגלות וזה רמז מצרימה גימט' שכינה. וכי תימא הרי נאמר לאברהם אבינו עליו השלום ד' גליות כמשז"ל ע"פ אימה חשכה וכו' לז"א הבאים ר"ת בבל אדום יון מדי כי כלם היו במצרים ושעבדו בהם ואם זכינו היה עולה גלות מצרים בעד כלם. ועוד טעם אחר את יעקב איש וביתו באו הם המלאכים שבאו למצרים כמו שפירשו בזהר הקדוש וזהו כשש מאות אלף ע"ש וא"כ המלאכים ישלימו החשבון. ראובן שמעון וכו' דכל שמות השבטים אמרו רבותינו זכרונם לברכה דרומזים על הגאולה. ובעניותי בספרי הקטן ראש דוד ביארת"י הקדש שכל שם רומז טעם א' למהר ישועתם ע"ש וממנו נקח שהכתוב רמז כמה טעמים בהזכרת שמות קדושי עליון השבטים. ואמר עוד ויוסף היה במצרים טעמא טעים טעם מחודש ליצ"מ דבמה שנמכר יוסף נמחל חלק השעבוד שנתחייבו ישראל כמו שאמר הרב מהר"י קובו בדרשותיו שנדפסו מחדש. ובני ישראל פרו וכו' עוד טעם אחר מצד ריבוי העם כידוע: