אז"ל ג' היו באותה עצה איוב יתרו ובלעם וכו'. וראיתי בפי' התורה לרבותינו בעלי התוס' (כתב יד) שכתבו וז"ל והא דכתיב באיוב כי יתרי פתח ויענני והמסורת כתיב יתרו ומפרש דהכי קאמר יתרו היה נמי באותה עצה והוא פתח הדבר ואותי ה' ענה וקשיא דהא אמרינן דיתרו ברח ואיוב לא ברח אלא שתק וי"ל שהיה יתרו גדול הדור באותה שעה והיה בידו למחות ולא לברוח ולכך מאשימו איוב עכ"ל ואני בעוניי בספרי הקטן ראש דוד פ' יתרו פירשתי פ' אלו של איוב ע"ש. ועתה ראיתי בדברי הימים של משה שיתרו מיחה ביד פרעה ויעצו שלא להרע לישראל וחרה אף פרעה וגרשו ממצרים וברח למדין ובהכי ניחא משז"ל שבשביל שברח זכה וישבו בניו בלשכת הגזית מפני שמה שברח היה מצד שמיחה לפרעה ועי"ז הוצרך לברוח ולא כמו שאמר התוס' ודוק:

בתרגום המיוחס ליונתן.

בתרגום המיוחס ליונתן בפ' זו כתב דלוי ראה למשה ואהרן וקהת ראה לפנחס ושמעתי מקשים דלוי היה לו יותר מן מ"ד שנים כשבא למצרים דיוסף היה בן שלשים בעומדו לפני פרעה ושבע ורעב ט' שנים הם ל"ט וחמשה לפחות שנולד קודם יוסף הם מ"ד. וישראל ישבו רד"ו שנה במצרים הסר מרד"ו פ' דמשה הם ק"ל וא"כ ק"ל ומ"ד הם קע"ד דהיינו מ"ד שהיה לוי כשבא למצרים וק"ל עד שלא נולד משה הם קע"ד ולוי חי קל"ז א"כ איך אפשר דלוי ראה למשה ואהרן. גם קהת חיה קל"ג וקהת מיורדי מצרים הסר מרד"ו קל"ג ישארו ע"ז א"כ כשנפטר היה אהרן בן ששה שנים ואיך אפשר דבו' שנים יוליד אהרן לאלעזר ואלעזר לפנחס. והיא תמיהא קיימת. וחפשתי בפי' אשר סביב התרגום הנז' בקצת ספרים וראיתי שהרגיש בזה. ומ"ש שם לתרץ לחשבון קהת דהראשונים היו מולידים והם קטנים לא דק דהחשבון ברור כמו שכתבנו ודוק: