Penei David, Exodus, Tetzaveh
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב רבינו אפרים בפירושו (כתב יד) את מעיל האפוד זו צדקה שנאמר ומעיל צדקה יעטני. והיה פי ראשו בתוכו שיעלים הצדקה ולא יתפרסם שנאמר מתן בסתר יכפה אף. שפה יהיה לפיו כלומר אעפ"י שעשה צדקה בסתר הקב"ה מפרסמה לכל. שפ"ה גימט' שכינה. מעשה אורג מה אורג זה כל נימא ונימא מצטרפת לבגד גדול כך הצדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול שנאמר אחת לאחת למצוא חשבון. כפי תחרא שנאמר וילבש צדקה כשיריין מה השיריין הזה בל קליפה וקליפה מצטרפין לחשבון גדול כך כל פרוטה וכו'. לא יקרע פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד. שוליו אלו העניים וכו' רמוני תכלת כי תראה ערום וכסיתו ופעמוני זהב בתוכם שיתן לתוך קופה של צדקה שלא ידע למי נותנה והמקבלה אינו יודע ממי קבלה ונשמע קולו בבואו אל הקדש והלך לפניך צדקך וגו' ובצאתו ולא ימות ובצאתו מהעה"ז לא ימות מיתת גהנם ד"א ובצאתו לדרך יתן צדקה שנאמר והלך לפניך צדקך וכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו עכ"ל:
ולפי דברי הרב ז"ל כי דרש ידרשנו על מעשה הצדקה אפשר לרמוז כי הנה ללמד יצא רבינו האר"י זצ"ל כי ע"י מעשה הצדקה מיחד שם הויה והרמז כי זרוע הנותן כנגד וי"ו. וה' אצבעותיו כנגד ה' והפרוטה יוד וה' אצבעות העני או הגזבר כנגד ה' אחרונה. וגם ע"י הצדקה מברר מרפ"ח ניצוצין עוד כתב מהרימ"ט דף קנ"ג משם האר"י ז"ל שדרש נדרו ושלמו לה' אלהיכם כל סביביו יובילו שי למורא דהגם דכתיב טוב אשר לא תדור מ"מ אם הוא בקהל רב ועי"ז מעשה לאחרים טוב וז"ש נדרו ושלמו וכי תימא טוב שלא לידור לז"א כל סביביו יובילו שי למורא לעשות לאחרים ובכי הא שרי. עוד כתבו גורי האר"י ז"ל שאין הצדקה דומה לשאר מצות דעבירה מכבה מצוה אלא הצדקה אין העבירה מכבה אותה כמו התורה דאין עבירה מכבה תורה:
ובזה יש לרמוז בפסוק כי נר מצוה ותורה אור כי במדרש רבה בפרשתנו דורשו על הצדקה שהעושה צדקה אינו מחסר כמו הנר שמדליקין ממנו ואינו חסר ע"ש ולפי האמור יש לפרש כי נר כמו הנר שאינו חסר אם מדליקין ממנו כך מצוה שהוא הצדקה כמו שקורא במדרש ובירושל' הצדקה מצוה כמו שאמר הוה פליג מצוון וכיוצא וז"ש כי נר מצוה כמו הנר שאינו חסר כן מצוה שהוא צדקה ויש לה מעל' תורה אור שאין עבירה מכבה אותה:
וזה רמז הכתוב והי"ה שהוא יחוד השם הנעשה בצדקה זרוע וי"ו ה' אצבעות פרוטה יו"ד ה' אצבעות הוא יחוד והיה וכמו שאמר והי"ה מעשה הצדקה. והי' פי ראשו בתוכו ר"ת גימט' רפ"ח שמברר מרפ"ח ניצוצין. ורמז שיהיה בסתר כמו שאמר רבינו אפרים ז"ל. אך אם הוא לעשות לאחרים שרי וז"ש שפה יהיה לפיו כשיהיה לעשות כי יתנדבו סביב על דרך שפירש רבינו האר"י זצ"ל לדרכו כל סביביו יובילו שי וכו' כמדובר והצדקה מעט מזה ומעט מזה יצטרף מעשה אורג כפי תחרא כשיריין שבין הכל יהיה דבר הגון ומסויים להחיות לב נדכאים והצדקה יהיה לו לא יקרע דאין הסט"א שולטת ואין עבירה מכבה אותה ככל אשר דיברנו:
וכבר נודע שהרב הגדול מהר"ם אלשיך דרש דרש משה להאי פרשתא דרש"ה ארי כמין חומר דהני קראי דחנ"ה הן מזהירי"ן על חומר לשון הרע וכן אמרו דהמעיל מכפר על לה"ר והרב ז"ל עייפינהו וסדרי"נהו במתק ודש"ן עדי"ו ויקהל משה את כל עד"ת מימינו אש דת ככתוב בספר תורת משה. גם אני בעניי כתבתי על דרך זה בדרשותי בס"ד. וגם עתה דרך זו אלך פור"ש הן להם דרך המדב"ר ואמרתי אקדמה הקירה אחת שכתבתי בדרושי' בהא דאמרינן פ"ג דערכין דתקנת מדברי לה"ר הוא לעסוק בתורה דכ' מרפא לשון עץ החיים. והוינן בה דאין קטיגור נעשה סניגור ומה הלשון כתותי מכתת יצא הרח"ש ממקום אשר לא טהור לתקן אשר עות ולשונו תהגה משפטי ה' והלא אין קטיגור וכו' ופריקנא בעניותין במ"ש הרב גור אריה פ' שמיני במ"ש קח לך עגל לכפר על מעשה העגל והקשה הרי אין קטיגור וכו' ותירץ דכשבא לכפר העון עצמו לא נאמר זה. וה"ה הכא שהלשון בא לתקן משום פגמו עצמו שרי. ועוד תירצנו במ"ש פ"ק דקדושין דהוה ס"ד דכסף יועיל לגרש ואמרינן אין קטיגור וכו' אמנם בשטר מקדש ובשטר מגרש דמילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד וה"ה הכא הלשון שפגם בדברים רעים אמרי"ם המאררים מצו ללמוד בתורה ומכפר ולא שייך אין קטיגור דמילי דלה"ר מרים ורעים ולהבדיל דברי תורה אמרות טהורות והיו למאורות. וזהו הרמז ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת שאם חטא בלה"ר וכיוצא שדי תיכלא בכוליה וחייב כרת כמש"ה יכרת ה' כל שפתי חלקות. והתיקון הוא והיה פי ראשו בתוכו למעט הדיבור ולהזהר בכל דיבור אסור שפה יהיה לפיו סביב דמלבד חומות השיניים והשפתיים אשר עשה ה' כמשז"ל הוא יעשה חומה אחרת וידמה כאלו שפה לפיו סביב חזקה מאד לא יקרע וזהו סור מרע ואח"ז ונשמע קולו בדברי התורה לכפר העון. וכי תימא פה דובר נבלה איך קטיגור יעשה סניגור שאמרת ונשמע קולו. לז"א בבואו אל הקדש לפניו ילך דבר דברים שבקדושה ומילי דלה"ר לחוד ומילי דאורייתא לחוד כמו שאמר בקדושין דהאשה מתקדשת בשטר ומתגרשת בשטר. ועוד ובצאתו ולא ימות כלומר בצאתו מהקדושה ודיבר לה"ר נתחייב מיתה ועתה אחרי שובו מרפ' לשון עץ חיים ולא ימות א"כ הוא תיקון העון עצמו ובזה לא אמרו אין קטיגור וכו' כמו שאמר הרב גור אריה:
וזה אפשר להסמיך במסרה. ונשמע קולו בבואו אל הקדש. נעשה ונשמע. ונשמע פתגם המלך הכונה ונשמע קולו בבואו אל הקדש שתקון הלה"ר זאת תורת העול"ה. והשתא יקשה איך בדבור עצמו תקנתו והו"ל אין קטיגור וכו' והיה צריך מעשה כי הדבור הוא עשה את כל הרעה הזאת וז"ש נעשה ונשמע כלומר בזה האי צריך מעשה ותס"ר דבור"א דאין קטיגור וכו' והתירוץ הוא ונשמע פתגם המלך שהיא התורה כלה שמותיו של הקב"ה ודברי לה"ר דברי נרגן ומילי דהשתא דבר המלך וזאת התורה וכמש"ל ולא שייך אין קטיגור ע"ד שאמרו פ"ק דקדושין:
ועוד אפשר לומר במסרה ונקדים מ"ש בס' יד אבישלום במאמרם ז"ל בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב"ה ויקחו לי תרומה והענין במ"ש הרב זרע ברך דמלאכי השרת סברו דב"ח נבראו לשמשן והורה להם הקב"ה דמעלת ישראל גדולה והראיה שא"ל הקב"ה נעשה אדם דר"ל דכל אחד יעשה אדם ולא יכלו אמנם ישראל בוראים מלאכים ע"י המצות שמקיימים כי בכל מצוה שמקיים האיש ישראלי נברא מלאך וזה כונת ישראל שאמרו נעשה ונשמע רצונם נעשה מה שנצטוינו במרה שבת וכבוד אב ואם ודינין ועי"ז יבראו מלאכים ודין גרמא ונשמע שאר מצות דשוב לא יקטרגו המלאכים על התורה וזה כונת המאמר בשעה שאמרו נעשה וכו' דהורו דמעלתן גדולה ממלאכי השרת דישראל יכולים לברא מלאכים ע"י המצות אז אמר ה' ויקחו לי תרומה למשכן ושכנתי בתוכם דעתה אין כח למה"ש לקטרג זהת"ד:
אמור מעתה זה כונת המסרה ונשמע פתגם המלך דהיינו קבלת התורה לישראל וגם זכו למשכן ונשמע קולו בבואו אל הקדש וכי תימא איך מה"ש לא זכו בתורה וגם שישכון כבוד ה' במשכן לז"א נעשה ונשמע דהיינו נעשה המצות ויבראו מלאכים וכו' כמדובר ובזה נצח ישראל דמה"ש אינם יכולים לברא מלאכים ודוק: