אפשר לפרש אלה ר"ל תולדות השמים והארץ כמו שאמר במדרש רבה בפרשתנו על פ' מי ברא אלה. והכונה אלה תולדות השמים והארץ היו על ידי הדברים אשר ציוה ה' לעשות אותם כי בדבר ה' שמים נעשו וז"ש ששת ימים ששת ימי בראשית תעשה מלאכה תעשה מאליה כי הוא אמר ויהי. ומזה תבינו וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון שתי שביתות מדבור ומעשה שהרי הקב"ה כביכול אף שמלאכתו דיבור הכתיב בו מנוחה בשבת לכן גם אתם צריכים לשבות גם מדיבור וזהו שבת שבתון שבת ממעשה ושבתון קטון ע"ד אישון מדיבור. אבל אינם שוים בשעור' כי העושה בו מלאכה במעשה יומת ולא המדבר. ויומתק מ"ש יהיה לכם קדש שבת שבתון כי שבת קדש בחינת אבא מקום השתיקה ומזה נמשך שבת שבתון לשבות מדיבור. וז"ש במדרש דאימא דרשב"י משתעי' סגי וא"ל אימא שתוקי הכונה כי בשבת אימא היא בינה בגילוי ובה חכמה שתיקה וא"ש ההי"ב. לא תבערו אש בכל מושבותכם מושבות ושרשי הנפש באבי"ע כמו שאמר רבינו האר"י זצ"ל דהעשיה עולה ומתקשרים העולמות והע"ה פוגם אף באצילות וז"ש לא תבערו אש בכל מושבותיכם כל בחי' נר"ן הנשרשות כלם אחוזי אבי"ע:

או אפשר לרמוז ויאמר אליהם אלה הכונה עליהם כלומר בשביל ישראל נבראו תולדות השמים והארץ ובזכות התורה וז"ש הדברים אשר ציוה ה' שהם דברי תורה כמשז"ל ברבה. וכמו שאמר בראשית בשביל התורה ובשביל ישראל: