Penei David, Exodus, Yitro
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אפשר בהקדמה שכתבנו בכמה מקומות משם א' קדוש דבמעמד בין הבתרים נתנה הארץ ע"מ השעבוד בארץ לא להם ובמילה נתנה הארץ ע"מ שיקבלו אלהותו ית' והו"ל כשני שטרות היוצאים על שדה א' דאי בעי בהאי גבי ואי בעי בהאי גבי ויען לא יכלו להשתעבד כל ת' שנה דח"ו היו נכנסים ממ"ט ש"ט לשערי הן' ולא היה עוד תקומה לכן קיים שטר המילה ע"מ שיקבלו אלהותו ולא יהיה שעבוד זהו תורף ההקדמה בקיצור וז"ש אנכי ה' אלהיך ואתם מחויבים לקבל אלהותי בשטר המילה ונ"ט אשר הוצאתיך מארץ מצרים ע"מ כן פדיתיך כמשז"ל כלומר דנתבטל שטר בין הבתרים. ותפסתם שטר המילה לקבל אלהותי וא"כ לא יהיה לך אלהים אחרים וכו'. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כי זהו מכלל קבלת אלהותו ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שנזדעזע העולם והקשו המפרשים למה נזדעזע העולם בלא תשא. והדבר מבואר על פי מ"ש בזהר שהנשבע לשקר גורם שימחק השם אשר על פני תהום שלא יעלה וכל העולם בסכנה שיעלה התהום וישטוף הכל עד שהקב"ה רמיז לחד ממנא וחקיק אתוון כמלקדמין וכו' ע"ש פ' יתרו דף צ"א ע"ב ומשו"ה א"ש דכשאמר לא תשא נזדעזע העולם משום דע"י שבועת שקר העולם בסכנה לחזור לתהו ובהו:
כי לא ינקה וכו' פי' הר' מהר"ש פרימו ז"ל ברמזיו ריש סדר היום למסקנ' דהש"ס פ"ו דשבועות דשאר עבירות נמי ברשעי משפחה ורשעי עלמא מענישין נמי אלא דאיכא הפרש בין דין חמור או קל וכן בשבועה ע"ש באורך בש"ס ההפרש אם כן אם יחטא איש איזה חטא ויענשו על ידי רשעי דורו ושב האיש מרעתו ואותם האחרים לא שתו על לב לשוב הו"א דלא תקובל תשובתו עד אשר ישוב חרון אף ממשפחתו אשר הוא היה בעוכרם או אפשר שהם חזרו והוא לא חזר זהו מדת רחמיו מי"ג מדות ונקה לשבים העון עצמו ואינו מנקה לאותם שאינם שבים אעפ"י שהשב עצמו נמחק ממנו אותו העון של אותו שאינו שב אבל בשבועה אינו מנקה אף לשבים עד שישובו גם משפחתו כיון שהוא כדינו ממש וכו' עיין שם באורך:
ועל פי זה אפשר לפרש מאז"ל בראשית רבה פכ"ב ויצא קין ר' חמא בשם ר"ח בר יצחק יצא שמח וכו' פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדם הראשון מטפח על פניו ואמר כך היא כחה של תשובה ולא הייתי יודע וכו' ע"ש ובס' הקטן ראש דוד פרשת במדבר פירשנו בעניותינו מאמר זה ולפי האמור אפשר דאדם הראשון הוא ממשפחתו ולא עשה תשובה וס"ד דאדם הראשון דצריך שישובו כלם להיות התשובה מקובלת כי לא ידע מדת רחמים ונקה לשבים בשאר עבירות ולזה אמר כך היא כחה של תשובה דאף שאני ממשפחתו ולא שבתי יתקבל הוא וזה מדת רחמים א' מי"ג מדות:
אמנם בחילוק שבועה משאר עבירות אפשר לצדד דלעולם אם הנשבע בעצמו שב תשובה שלימה מתקבל וקרינן ביה ונקה שאין לך דבר העומד בפני תשובה. אך אם בני משפחתו שבו והוא לא שב אם הוא בשאר עבירות מנקה לשבים אף שהעובר לא שב אבל אם הוא בשבועה ובני משפחתו שבו לא ינקה כיון דהנשבע לא שב. וז"ש כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לא נאמר אשר נשא את שמו אלא ישא להורות דלא עשה תשובה ועומד במרדו ולכן אם שבו בני משפחתו לא ינקה את אשר ישא את לרבות בני משפחתו אף ששבו כל זמן שהוא לא שב. וכי תימא איך מועיל תשובה אף בשאר עבירות דממ"ש כי לא ינקה בשבועה מכלל דבשאר עבירות התשובה מועלת יותר ונקה. וגם בשבועה יש תשובה אלא דבעי שישובו גם ממשפחתו להרב מהר"ש הנז' ולדידי עד שישוב הנשבע וא"כ תשובה מועלת ואיך יתכן תשובה לחוטא לפני ממ"ה הקב"ה. לז"א זכור את יום השבת וכו' ומזה תשכיל כי אתה במדרגת בן להשתמש בשרביטו של מלך דכביכול הכתיב וינח ביום הז' וציוך לנוח כמוהו כביכול א"כ אתה בן ואב שמחל על כבודו כבודו מחול. ולא יעלה על לב אם אביך אוהבך מאד והוא מוחל לך שלא תכבדנו דכבודו מחול לא היא אלא כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך והא ודאי אם אין אתה מכבד הפסדת דהגם כי לענין עונש בני אדם פטור אתה מ"מ הסגולה של מצות כבוד שהיא אורך ימים תפסיד. והא דאמרן שהתשובה מהני ה"ד בעבירות שבין אדם למקום אך לא תרצח דלא יכופר כי אם בדם שופכו. לא תנאף דאין תשובה לבא על אשת איש כמו שאמר בפסקי תוספות דחגיגה. ועוד שאר עבירות שבין אדם לחבירו לא סגי בתשובה עד שיפייסנו. במעשה לא תגנוב. בדיבור לא תענה. במחשבה לא תחמוד דמשעה שחמד בלבו עבר: