סופי תיבות אמת. אפשר לפרש במ"ש הרב פרשת דרכי' במ"ש בעירובין דף פ"ו דרש רבא בר מרי מאי דכתיב ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרוהו ישב עולם לפני אלהים אימתי בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו ופירש הרב ז"ל דאמרו רבותינו זכרונם לברכה בראשית ברא אלהים בתחילה עלה במחשבה לברא העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים הקדים ושתף מדת רחמים למדה"ד והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים והיינו דק"ל איך קאמר ישב עולם לפני אלהים והלא אין העולם מתקיים במדה"ד לז"א אימתי בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו והכונה דאז"ל ע"פ השקיפה ממעון קדשך בא וראה כח מתנות עניים שהופך מדה"ד למדת רחמים שכל השקפה שבתורה לרעה חוץ מזו וא"כ בצדקה יכול לישב עולם לפני אלהים שמהפך מדה"ד למ"ר עכ"ד ע"ש בדרוש י"ח. ואמרו בתנא דבי אליהו זוטא פ"א אין אמת אלא צדקה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ע"ש ועפ"ז מבואר דהכתוב אמר בראשית ברא אלהים דהיינו שעלה במחשבה לברא העולם במדה"ד וכי תימא אין העולם מתקיים לזה רמז בסופי תיבות אמת דהיינו צדקה כמו שאמר בסדר אליהו זוטא כלומר דע"י הצדקה העולם מתקיים במדה"ד דהצדקה מהפכו מדה"ד למדת רחמים. ואפ' שזכ"ה ראש דברך אמת ולעול' כל משפט צדקך הכונה ראש דברך תחילת התורה אמת בסופי תיבות כמו שפי' המפרשים וכונת התורה כי לעולם כל משפט צדקך כי בזה העולם יתנהג במשפט ויתקיים כי הצדקה מהפכת מדה"ד למדת רחמים. והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים כי ארץ הם העניים ושמים העשירים כמו שאמר בס' חרדי' דף פ"א ע"פ האזינו השמי' ע"ש וז"ש ביום עשות ה"א דהקדי' מדת רחמים ושתפה למדה"ד וכ"ת הרי כתיב בראשית ברא אלהים לז"א ארץ ושמים דהם עשירי' ועניים ובזה יהיה רחמי' עם מדה"ד והכל מתוקן: