Penei David, Genesis, Lech Lecha
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הרב כלי יקר פירש דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ולכן אמר ואברכה ברישא לרמוז דקודם שיברכוך יתברכו אבל בקללה המחשבה אינה מצטרפת ולכך כתיב אאור אחר ומקללך עכ"ד ומאחר דאמרו רבותינו זכרונם לברכה דהא דאין המחשבה רעה מצטרפת הוא דוקא בישראל אבל בגוים אפי' מחשבה רעה מצטרפת כמו שאמר פ"ק דקידושין. לכן יראה לפרש באופן זה כי הנה ארירה יותר מקללה ולזה אמר ואברכה קודם שיברכוך על המחשבה כמו שפירש הרב ז"ל ומקללך אני מצרף המחשבה והמעשה ולכך אאור דארירה יותר מקללה ויענשו על המחשבה והדיבור שהוא המעשה בארירה החמורה. ולפי שהצדיקים סופן שלוה וכמו שפירש"י גבי יצחק שאמר אורריך ארור ומברכיך ברוך שלכך הקדים אורריך שלא כבלעם לפי שהצדיקים סופן שלוה לכן אמר ונברכו בך וכו' ונמצא גבי אברהם אבינו עליו השלום מילתא יתירה דתחילתו שלוה וסופו שלוה. ואפי' מאי דביני ביני הוא בטל במיעוטו ולכך אמר ומקללך בלשון יחיד. אבל אמר מברכיך ונברכו לשון רבים ודוק:
ועטרת ראשי אבא מארי זלה"ה פירש לישב מאי דהכתוב שינה דכתיב ואברכה מברכיך וכפ"ז היה לו לסיים ואאור מקללך. במ"ש פ"ק דמועד קטן דר"ש בן יוחי שדריה לר' אלעזר בריה קמי דר' יונתן בן עכמאי ור' יהודה בן גרים דלברכוהו ואמרו ליה תזרע ולא תחצד וכו' והיה נראה קללה ויאמר אביו דכלהו ברכתא נינהו ומפרש להו כדאתמר התם. ומזה מוכח דהכל הולך אחר הכונה ור' יונתן בן עכמאי כיונו בדבריהם לברכה ובטוב רצונם וכונתם היא העולה וזאת הברכה. ומשם נלמוד כי אם איש יברך והלשון נראה טוב אך בקרבו ישים ארבו וכונתו בדברים ההם לקללה קללה תחשב. לכן אמר ה' ואברכה מברכיך ומקללך כלומר זימנין דמשכחת כי אחד יאמר לך דברי קללה וכונתו היא לברכה עצומה ובתר כונתו ויושר לבו הטהור אזלינן לזה גם כן דין הוא שיתברך וזהו ואברכה מברכיך וגם מקללך על דרך האמור ברוך יהיה כי אני בוחן לב ויודע שכונתו לטובה. וכלפי המברך שדבריו נראין ברכה אך הלך חשכים ומכוין לקללה לזה ילבש קללה כמדו וזהו מברכיך ומקללך אאור שגם למברכיך שכונתם קללה אאור. ומשום הכי אמר מברכיך ומקללך בהדי הדדי שיהיה חוזר על שניהם ואברכה וגם אאור איש איש כפי ענינו. שוב ראיתי להרב מופת הדור מהרח"א בעץ החיים שפירש קצת מזה. אך אבא מארי זלה"ה כתב פירוש זה בימי חורפו טרם שנדפס ס' עץ החיים הרב הנז':
ומשם הרב הגדול שארנו מהר"י זאבי זלה"ה שמעתי שפירש, ואעשך לגוי גדול וכו' והיה ברכה. במאי דקי"ל כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה והקשו התוס' בברכות דף מ'. דהרי ברכה ראשונה של י"ח אין בה מלכות ותירצו דכיון דאמרינן אלהי אברהם במקום מלכות קאי שהוא הקנה שמים וארץ ע"ש וז"ש ואעשך לגוי גדול ופירשו רבותינו זכרונם לברכה שיאמרו אלהי אברהם ואברכך זהו שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך זהו שאומרים אלהי יעקב. ולא עוד אלא עוד זאת יתירה אעשה לך שכשיזכירוך בברכה ויאמרו אלהי אברהם נחשבת ברכה וזהו והיה ברכה אתה תהיה ברכה דבהזכרתך היא ברכה דהגם דכל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה כשאומרים אלהי אברהם סגי והיא ברכה והיינו אומרו והיה ברכה אתה תחשב ברכה בהזכרתך:
והרא"ש בפסקיו שם תירץ דברכה ראשונה של י"ח כיון דאמרינן האל הגדול נחשב כמו מלכות ועל פי זה שמעתי משם הרב בעל תוספת יום טוב זלה"ה שפי' כונת הפ' ארוממך אלהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד כלומר כשאני מברכך צריך לומר בברכה שם ומלכות וזהו ארוממך אלהי המלך זה מלכות ואברכה שמך זהו שם. והשתא יקשה מתפילת י"ח וז"ש בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד כלומר מה אתה אומר להזכיר שם ומלכות הרי בכל יום אברכך בתפילת י"ח ואהללה שמך דוקא ולא אזכיר מלכות וזה בכל יום כנגד היסוד שאמרת. לזה תירץ גדול ה' ומהולל מאד הלא תראה דאמרינן האל הגדול וזה גדול ה' וכו' וזה עולה בשביל מלכות כמו שאמר הרא"ש עד כאן שמעתי ומצאתי בירושלמי ריש פ' הרואה דמ"ד דבעי שם ומלכות מפיק לה מהאי קרא ארוממך אלהי המלך וכו' ע"ש: