אפשר ונקדים מאמרם ז"ל בקש לץ חכמה ואין אלו החרטומים ודעת לנבון נקל זה יוסף ויתכן לפרש בהקדים מ"ש בס' ברכת טוב דזה היה ראש השנה כמשז"ל והחרטומים לא רצו לפתור החלום על השבע כי בפסח על התבואה ולאו זמניה הוא. אך יוסף הצדיק טעמו ונימוקו עמו דסבר כתירוץ התוס' דמר"ה נגזר עיין שם באורך. וז"ש בקש לץ חכמה אלו החרטומים דהם נתחכמו דאי אפשר לפתור על השבע דעתה הוא ר"ה. ואין דלא כיוונו לאמת. ודעת לנבון נקל זה יוסף דהבין התירוץ דמר"ה נגזר. ונבא לקראין דרש"י פי' הראה הוא דבר העתיד וקאי לרעב. ולדרכנו אפשר לומר דרמז דנדון בר"ה והגזרה בפסח וז"ש הראה מה שיהיה:

ולפ"ז תתישב קושית המפרשים דמה זה היה ליוסף לומר ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם הליועץ למלך נתנוהו ולפי האמור זה תשלום פתרון החלום. דיקשה דלמה חלם בר"ה יחלום בפסח והתירוץ הוא דבששה חדשים הללו צריך להכין הכנות בתים ואוצרות וכיוצא להתחיל לצבור בניסן. וז"ש ועתה ירא פרעה וכו' דתיבת ועתה נראית יתירה אך הכוונה ועתה מה שחלמת עתה ולא בפסח הטעם הוא דצריך תכף ירא פרעה וכו' ואין לאבד הזמן ונמצא דזה צורך לפתרון ודוק: