Penei David, Genesis, Miketz
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וטבוח טבח והכן . בילקוט דוד פירש וטבוח טבח רמז לחרבן בית המקדש ולעשרה הרוגי מלכות בשביל עשרה טיפין. ועתה אל תעצבו כי אם אחר זמן עכ"ד ואפשר להרחיב הדבר והרמז וטבוח טבח לעשרה הרוגי מלכות. והכן גימטריה הכנה עם הכולל שבזה נעשית הכנה וכלי למ' שמים כי אתי יאכלו האנשים צדיקים שיגרמו בהריגתם זיווג עליון מלשון ויאכל לחם כי אתי עמי דגם אני עמהם יאכלו יזדווגו האנשים צדיקים ורמז שגם גופם מברד והיינו דקאמר אנשים. בצהרים ביום קשה לישראל כי בא השמש בצהרים. וטבוח טבח והכן ר"ת גימטריה אהי"ה וסופי תיבות גימט' אדני עם הכולל. ועתה אל תעצבו. ר"ת אות רמז דלאחר זמן יתעצבו בעבור אות ברית דאזדריקו עשר טפין. ובענין עשרה הרוגי מלכות מבואר בס' הגלגולים שסידר הר"מ פאפיראש ז"ל פ' מ"ו בביאור מאמר התיקונין שאמר והוו חשבין חבריא דעשרה בני יעקב נינהו וכו' שהחברים היו סוברים דעשרה הרוגי מלכות היו עשרה בני יעקב ממש דאתגלגלו וקבלו עונשם בזו המיתה וח"ו כי לא כן הדבר כי עליהם נאמר ואתם עלו לשלום אל אביכם כי חסידים וקדושים היו וקבלו עונשם באופן אחר דהיינו שהיו בצורת' של השבטים באופן שעשרה אלו היו בני יוסף ולא של יעקב אבל דמות פניהם היה כדמות עשרת השבטים והם עשר בחינות של יוסף ממש והאריך שם בזה. והאמת שבמקומות אחרים שם מוכח להפך. ובקונטריס אחר מיוחס להאר"י וגוריו ז"ל כתוב דהעשרה הרוגי מלכות היו בני יוסף עשרה טפין דאזדריקו אך לסיבת רוב הקטרוג על עשרה בני יעקב נתעברו גם הם בעשרה הרוגי מלכות וה' יאיר עינינו כי"ר שוב ראיתי בס' הגלגולים הנז' פס"א שמביא שם משם מהרח"ו ז"ל שהוא עשה פשרה הנז' דבני יעקב באו בעיבור כנז':
ודרך דרש אפשר לפרש וטבוח טבח והכן ואמרו רבותינו זכרונם לברכה פרע בית השחיטה וטול גיד הנשה בפניהם במה שביארו המפרשים דמחלוקת יוסף ואחיו היה אם יצאו מכלל ב"נ להקל או דוקא היו מחמירים בחומרת ישראל אבל לא היו מקילין כישראל ולזה השבטים היו אוכלים בעודה מפרכסת כדין ישראל ויוסף סבר דהיו אוכלים אבר מן החי כדין ב"נ וז"ש וטבוח טבח פרע בית השחיטה להחמיר כישראל. אמנם והכן זהו הכנה שאחר כך יקבלו ישראל התורה בזמנם אבל עתה אין לנו דין ישראל. והראיה טול גיד הנשה בפניהם כי הנה אמרו בזהר ויגע בכף ירכו על שנשא שתי אחיות ומטעם זה היא מצות גיד הנשה ואי אמרת דיש לנו דין ישראל גמור אין שום סרך חטא ביעקב אבינו עליו השלום דלאה ורחל גיירן וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין כאן איסור שתי אחיות וא"כ למה ויגע בכף ירכו משום שנשא אחיות ומזה הוא מצות גיד הנשה אלא ודאי האמת אתי דלא יצאו מכלל ב"נ להקל ולכן טול גיד הנשה בפניהם למען ילמדו ויתעוררו שהאמת אתי. ובס' חידושי הגרשוני סוף פ' וישלח פירש פ' ישעיה סי' ט' למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת ה' צבאות תעשה זאת דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל ואמרו בש"ס בחולין דף צ"א דבר שלח ה' ביעקב זה גיד הנשה ונפל בישראל שנתפשט איסורו בכל ישראל וק' מה ענין זה למלכות בית דוד. ופירש במשז"ל אמרו בלבבכם וכו' מה אתם אומרים פיסול יש בי מרות המואביה אף אתם באים מאיסור שתי אחיו' וז"ש על כסא דוד וכו' וכ"ת פיסול יש בו לז"א דבר שלח וכו' זה גיד הנשה ובא לפי שנשא שתי אחיות. ודפח"ח ואפשר להרחיב הדבר כי הנה כל אלו הענינים דהנשמות היותר גדולות ומעולות כלם באו בדרך הזו כגון אברהם מתרח פרץ וזרח מתמר השבטים משתי אחיות פירש רבינו האר"י זצ"ל כי כל אלו הנשמות היו עשוקות בקליפות בחטא אדם הראשון וקין והבל וכיוצא וצריך להוציא' בדרך נסתר שלא יקטרגו והדברים עתיקים. ותמצא דהגם כי למראה עינים היה איסור בזיווג ההוא לפי האמ' אין בו איסור כלל כגון דוד הע"ה הבא מרות וערערו דואג ואחיתופל שהיה מאיסור מואב ולפי האמת מואבי ולא מואבית וכו' וכן יעקב אבינו עליו השלום יחדיו ירננ"ו כי בא ונשא שתי אחיות ולפי האמת ע"פ הדיבור נשאן ועוד שהי"ל דין ישראל וגר שנתגייר וכו'. וז"ש ולש' אין קץ על כסא דוד וכו' וכי תימא אי כולי האי חשיב דהע"ה למה בא בדרך הזה מרות וכיוצא והשיב קנאת ה' צבאות תעשה זאת כלו' הקנאה להציל עשוק מיד עושקו הסט"א שלא יקטרג תעשה זאת. אבל לפי האמת אין פקפוק והראיה דבר שלח ה' ביעקב זה גיד הנשה על שתי אחיות וע"פ הדיבר נשאן ורמוז בתיבות אלו עצמן דבר שלח אדני ביעקב כלומר אליו היה הדיבר להתיר האחיות אליו. ועוד ונפל בישראל שנתפשט איסורו כשנקרא יעקב אבינו עליו השלום ישראל וא"כ היה להם דין ישראל וגר שנתגייר וכו' אך בהשקפה ומושכל ראשון יבא עירעור ונראה לעולם שהיה סרך איסור בדבר. אך לקושטא דמילתא אין איסור כלל. וכן הוות ליה לדוד הע"ה ודוק: